5 תשובות
קודם כל זו תחושה לגיטימית, את פתאום בטבילת אש בחיים הבוגרים אחרי שחווית קייטנה בתיכון וצבא שזו מסגרת סגורה.
תני לעצמך את הזמן להבין איך לאכול את המציאות בחיים הבוגרים ומה את רוצה לעשות עם עצמך, לכי תטיילי, תעשי קורסים שנחמדים לך.
תחשבי מה הכיוון בחיים ואולי תתחילי ללמוד. יש גם יועצים תעסוקתיים כאלה שעוזרים לאנשים למצוא כיוון
זה נורמלי לקבל "כאפת" שחרור ולא למצוא את עצמך.
מה שעזר לי זה פשוט למצוא עבודה, גם אם החלפתי 3-4 עבודות בחצי שנה בסוף מצאתי את העבודה שהייתה לי הכי סבבה
ולצאת להרבה הליכות, לא להיתקע בבית
^ כנל, לי עזר לעשות קצת מילואים שזה כאילו טיפה חזרה למסגרת המוכרת אבל את גם טועמת הרבה מהאזרחות.
עזר לי לעשות טיול קטן ככה להשתחרר, ואז בעבודב זה באמת נתן יציבות כדי למצוא כיוון
1. את צעירה ברמות, לנשום. אני התחלתי אוניברסיטה בגיל 21-22 ואני הכי קטנה פה בערך. יש איתי גם 26.
2. מה הכוונה מוצאת את עצמך? את עובדת? את יודעת אם את מתכננת ללמוד בעתיד? כאילו איפה את עומדת
3. רובנו לא יודעים מה אנחנו רוצים ולאן אנחנו הולכים הרבה יותר מהזמן מאשר שנראה מהצד. מהחברות שלי אני היחידה שהתחילה לימודים וזה, כולן בינתיים בעבודות קטנות
זה ממש בסדר
וטיול זה מהמם אם את רוצה טיול