31 תשובות
אני לא קראתי את כל התיאור רק את הכותרת ומהכותרת אני אגיד שלא
שואל השאלה:
אני מניח שאת בכלל לא מכירה בהתפתחות העולם בתחום.
אני מניח שאת בכלל לא מכירה בהתפתחות העולם בתחום.
העובדה היא שגם האדם הקדמון פעל כקבוצה ועם אמפטיות ולא רק מאינטרסנטיות.
אנחנו יודעים את זה מקבוצות ציידים לקטים שהגיעו לעת המודרנית וגם משרדים ארכיאולוגיים השתמרו מהזמנים האלו.
אנחנו יודעים את זה מקבוצות ציידים לקטים שהגיעו לעת המודרנית וגם משרדים ארכיאולוגיים השתמרו מהזמנים האלו.
שואל השאלה:
לפעול בקבוצה זה אינטרסנטיות ולא אמפתיה כאשר יש לקבוצה אינטרס משותף.
זה דווקא אינטרסנטיות גדולה, כי ככה הוא מרוויח מהקבוצה.
להיפך יש מושג כזה "שבטיות".
נדמה לי שחסר לך ידע מהי אמפתיה, או שיש לך איזה עניין לא לתת לדת את הקרדיט המגיע לה
לפעול בקבוצה זה אינטרסנטיות ולא אמפתיה כאשר יש לקבוצה אינטרס משותף.
זה דווקא אינטרסנטיות גדולה, כי ככה הוא מרוויח מהקבוצה.
להיפך יש מושג כזה "שבטיות".
נדמה לי שחסר לך ידע מהי אמפתיה, או שיש לך איזה עניין לא לתת לדת את הקרדיט המגיע לה
זה אינטרסנטי להגן על החלשים בקבוצה?
זה אינטרסנטי לחלוק אוכל עם הזקנה החולה?
לדת יש הרבה קרדיט בארגון המין האנושי. פחות בעיצוב תודעתו.
זה אינטרסנטי לחלוק אוכל עם הזקנה החולה?
לדת יש הרבה קרדיט בארגון המין האנושי. פחות בעיצוב תודעתו.
שואל השאלה:
איפה ראית שהאדם הקדמון חלק אוכל עם הזקנה?
איפה ראית שהאדם הקדמון חלק אוכל עם הזקנה?
בקהילות לקטיות ששרדו עד העת המודרנית.
באוכלוסייה האבוריג'ינית לדוגמא.
באוכלוסייה האבוריג'ינית לדוגמא.
שואל השאלה:
ומה ראית אצלם?
ומה ראית אצלם?
^רואים אמפתיה, חברות, הוגנות, ושיתוף.
למרות שאין דת מודרנית.
זה גם עובד לצד השני. הדת לא יצרה גם את הרוע.
רואים גם גניבות, רצח, אלימות.
רואים שבני אדם הם בני אדם.
דת זה דרך לארגן בני אדם, היא לא טובה יותר מהמדינה.
למרות שאין דת מודרנית.
זה גם עובד לצד השני. הדת לא יצרה גם את הרוע.
רואים גם גניבות, רצח, אלימות.
רואים שבני אדם הם בני אדם.
דת זה דרך לארגן בני אדם, היא לא טובה יותר מהמדינה.
שואל השאלה:
שוב
חברות זה אינטרסנטיות, הוגנות כנ"ל, שיתוף כנ"ל.. כולם דברים אינטרסנטיים
אמפתיה איך רואים? מאיפה לך הקביעה הזאת?
שוב
חברות זה אינטרסנטיות, הוגנות כנ"ל, שיתוף כנ"ל.. כולם דברים אינטרסנטיים
אמפתיה איך רואים? מאיפה לך הקביעה הזאת?
^חברות זה אינטרסנטי? מה אני מרוויח מזה שאני מתנהג בחברות לאדם אחר?
הוגנות זה אינטרסנטי? מה אני מרוויח מזה שאני מתנהג בהוגנות לאדם אחר?
שיתוף זה אינטרסנטי? מה אני מרוויח מזה שאני משתף את הדברים שלי עם אדם אחר?
הוגנות זה אינטרסנטי? מה אני מרוויח מזה שאני מתנהג בהוגנות לאדם אחר?
שיתוף זה אינטרסנטי? מה אני מרוויח מזה שאני משתף את הדברים שלי עם אדם אחר?
שואל השאלה:
ברור שאתה מרוויח, זה 'אינטרסנטיות רחבה' (רציתי לכתוב על זה שאלה). אתה מרוויח על ידי זה שהוא גם משתף איתך, והוגנות אם לא תתנהג בהוגנות לא יתנהגו אליך בהוגנות, וחברות כנ"ל אתה זקוק לחברות זה צורך בסיסי.
ברור שאתה מרוויח, זה 'אינטרסנטיות רחבה' (רציתי לכתוב על זה שאלה). אתה מרוויח על ידי זה שהוא גם משתף איתך, והוגנות אם לא תתנהג בהוגנות לא יתנהגו אליך בהוגנות, וחברות כנ"ל אתה זקוק לחברות זה צורך בסיסי.
^אתה מרוויח עד שאתה לא מרוויח.
עד שהאדם שאתה נותן לו הוא מבוגר וחולה. עד שעכשיו יש בצורת ומחסור במזון ואם תיתן אוכל אז אתה תגווע בעצמך-ואתה עדיין נותן.
אתה מתנהג בהוגנות ומרוויח מזה רק אם לאדם השני יש את היכולת לפגוע בך אם לא, אבל זה לא מה שאנחנו רואים שם. גם בקרב שבטים יריבים ורחוקים היה מסחר הוגן ושיוויוני. למרות שכל צד יכל לרמות את הצד השני ולהרוויח יותר על חשבונו בלי לשלם מחיר.
עד שהאדם שאתה נותן לו הוא מבוגר וחולה. עד שעכשיו יש בצורת ומחסור במזון ואם תיתן אוכל אז אתה תגווע בעצמך-ואתה עדיין נותן.
אתה מתנהג בהוגנות ומרוויח מזה רק אם לאדם השני יש את היכולת לפגוע בך אם לא, אבל זה לא מה שאנחנו רואים שם. גם בקרב שבטים יריבים ורחוקים היה מסחר הוגן ושיוויוני. למרות שכל צד יכל לרמות את הצד השני ולהרוויח יותר על חשבונו בלי לשלם מחיר.
שואל השאלה:
מה אנחנו רואים שם תתאר במדויק, אנחנו רואים מקרי קצה? כאשר יש בצורת ורעב? לא. זה הנחה שלך
הכל אינטרסנטיות, גם בין שבט לשבט, אינטרסנטיות זה לא דבר כזה שולי כולנו מוקפים בזה.
מה אנחנו רואים שם תתאר במדויק, אנחנו רואים מקרי קצה? כאשר יש בצורת ורעב? לא. זה הנחה שלך
הכל אינטרסנטיות, גם בין שבט לשבט, אינטרסנטיות זה לא דבר כזה שולי כולנו מוקפים בזה.
הדת לא הייתה המקור שייצר את האמפתיה. אני בטוח שהיא כן תרמה לזה במובנים מסוימים, וגם גרמה לנזק. אבל אנשים צריכים להבין שבתקופות קדומות הדתות אכן שימשו כמדריך מוסרי והיו חלק חשוב בעיצוב האמפתיה והחברה. בעוד שבעידן המודרני העקרונות הדתיים לא תמיד רלוונטיים או מתאימים להקשרים החברתיים והתרבותיים הנוכחיים. היום יש יותר גישות חילוניות וערכים מוסריים שמבוססים על מדע, זכויות אדם וגישות הומניסטיות, שיכולות להחליף את התפקיד שהדת שיחקה בעבר. הבעיה שהדתות עדיין תקועות בחברה ובתודעה האנושית, בצורה שהיא קשה לשחרור, כמו התמכרות לניקוטין.
שואל השאלה:
רציונליסט זה אולי בגלל דעתך בנושא המוסר הפנימי שאתה טוען אולי שישנו מוסר פנימי
והמוסר הרגשי הוא לא תוצאה של חינוך בלבד.
ולעניינינו באמת ייתכן שישנם אנשים בודדים שייצרו אמפתיה בעצמם, אבל איך זה הפך לתופעה חברתית נרחבת, זה על ידי הדת.
לאו דווקא הדת המונותאיסטיות (יהדות ונצרות).
אגב עכשיו אנחנו בתהליך ההפוך
רציונליסט זה אולי בגלל דעתך בנושא המוסר הפנימי שאתה טוען אולי שישנו מוסר פנימי
והמוסר הרגשי הוא לא תוצאה של חינוך בלבד.
ולעניינינו באמת ייתכן שישנם אנשים בודדים שייצרו אמפתיה בעצמם, אבל איך זה הפך לתופעה חברתית נרחבת, זה על ידי הדת.
לאו דווקא הדת המונותאיסטיות (יהדות ונצרות).
אגב עכשיו אנחנו בתהליך ההפוך
האמפתיה יצרה את הדת.
האמפתיה התפתחה אבולוציונית כדי לשמור על קבוצות ולהגביר שיתוף פעולה, וזה קיים גם אצל חיות. כשהאדם נפרד מיצור החיה הבסיסי והתחיל לחפש משמעות ושייכות רגשית מעבר לקיום החייתי, נוצרה הדת שענתה על הצרכים האלה ובד בבד עזרה לפתח ולשמור את האמפתיה.
אמפתיה ודת קשורים זה בזה, שניהם קשורים לאותם תהליכים במוח של תגמול אוקסיטוצין. אמפתיה קיימת לפני. לכן, הדת לא יצרה את האמפתיה, אבל היא תרמה לשימור ולחיזוק שלה דרך קשרים חברתיים ותגמול הורמונלי (הורמון זהה בשני המקרים).
נראה לי שהדת לא משתמרת דור אחרי דור רק בגלל הסיבות שציינת ונאמנות טרנסצנדנטית, אלא מפני הערך והשלווה שהיא מתגמלת את המאמינים בה.
כיום, עם התפתחות המדע והרציונליות, ערכים של פרוגרס יכולים להחליף את הדת ולקבל את אותה תחושת שייכות מ"ערכים נאורים".
אז האם מצעדי הגאווה יצרו את האמפתיה?!
האמפתיה התפתחה אבולוציונית כדי לשמור על קבוצות ולהגביר שיתוף פעולה, וזה קיים גם אצל חיות. כשהאדם נפרד מיצור החיה הבסיסי והתחיל לחפש משמעות ושייכות רגשית מעבר לקיום החייתי, נוצרה הדת שענתה על הצרכים האלה ובד בבד עזרה לפתח ולשמור את האמפתיה.
אמפתיה ודת קשורים זה בזה, שניהם קשורים לאותם תהליכים במוח של תגמול אוקסיטוצין. אמפתיה קיימת לפני. לכן, הדת לא יצרה את האמפתיה, אבל היא תרמה לשימור ולחיזוק שלה דרך קשרים חברתיים ותגמול הורמונלי (הורמון זהה בשני המקרים).
נראה לי שהדת לא משתמרת דור אחרי דור רק בגלל הסיבות שציינת ונאמנות טרנסצנדנטית, אלא מפני הערך והשלווה שהיא מתגמלת את המאמינים בה.
כיום, עם התפתחות המדע והרציונליות, ערכים של פרוגרס יכולים להחליף את הדת ולקבל את אותה תחושת שייכות מ"ערכים נאורים".
אז האם מצעדי הגאווה יצרו את האמפתיה?!
הבעיה ברעיון הזה היא שאנו רואים אמפתיה גם אצל בעלי־חיים אחרים, ואולם איננו מכירים דתות אצל אותם בעלי־חיים.
נראה, אפוא, שהאמפתיה היא יצר בסיסי יותר באדם מאשר הדת ואם ישנו קשר בין אמפתיה לדת הוא כנראה הפוך - האמפתיה היא שהטביעה בדת את ערכי המוסר.
ואומנם אין צורך בדת כדי להסביר מדוע אמפתיה תתפתח באדם ובשאר החיות: אצל בעלי־חיים חברתיים, דאגה לשאר הפרטים באוכלוסייה מחזקת את סיכויה לשרוד, והרי יצורים התלויים בשיתוף־פעולה עם פרטים אחרים באוכלוסייה יהיו בעלי יתרון הישרדותי גדול יותר אם יתחשבו זה בזה וידאגו לצרכיו אחד של השני - התנהגות חברתית משפרת את סיכויי ההישרדות שלהם.
ובנוסף, אף הקרבה של פרט אחד למען הכלל מעניקה כשירות לאותם גנים - שכן אותם גנים שקיימים בפרט הם בעלי סבירות גבוהה להיות נוכחים בשאר האוכלוסייה.
אם כן, אין צורך בדת כדי להסביר אמפתיה ובהסתכלות פשוטה בעולם הטבע נראה שגם בלתי־סביר שזה המצב.
נראה, אפוא, שהאמפתיה היא יצר בסיסי יותר באדם מאשר הדת ואם ישנו קשר בין אמפתיה לדת הוא כנראה הפוך - האמפתיה היא שהטביעה בדת את ערכי המוסר.
ואומנם אין צורך בדת כדי להסביר מדוע אמפתיה תתפתח באדם ובשאר החיות: אצל בעלי־חיים חברתיים, דאגה לשאר הפרטים באוכלוסייה מחזקת את סיכויה לשרוד, והרי יצורים התלויים בשיתוף־פעולה עם פרטים אחרים באוכלוסייה יהיו בעלי יתרון הישרדותי גדול יותר אם יתחשבו זה בזה וידאגו לצרכיו אחד של השני - התנהגות חברתית משפרת את סיכויי ההישרדות שלהם.
ובנוסף, אף הקרבה של פרט אחד למען הכלל מעניקה כשירות לאותם גנים - שכן אותם גנים שקיימים בפרט הם בעלי סבירות גבוהה להיות נוכחים בשאר האוכלוסייה.
אם כן, אין צורך בדת כדי להסביר אמפתיה ובהסתכלות פשוטה בעולם הטבע נראה שגם בלתי־סביר שזה המצב.
שואל השאלה:
olivia
קודם כל זה תלוי אם אתה מאמין בדת או לא, באמת מנקודת מבט של לא מאמין, האמפתיה יצרה את הדת, איך? היו מספר אנשים שהבינו את מושגי האמפתיה והחליטו לייצר דת כזאת.
מסכים, אבל בסוף הדת היא יצרה את האמפתיה 'לכל ההמון'.
האמפתיה גרמה לכמה מהאנשים לייצר דת, הדת שכנעה את ההמון, וככה האמפתיה הגיעה לכולם.
לכן שאלתך על מצעדי הגאווה היא שונה מפה.
הערה (לעצמי)- יש דתות שכלל לא קשורות לאמפתיה כמובן.
ביהדות זה הערך הבסיסי 'ואהבת לרעך כמוך', סדום היו התגלמות האינטרסנטיות
לגבי הסיבה שהדת משתמרת מעניין מאוד מה שאמרת
olivia
קודם כל זה תלוי אם אתה מאמין בדת או לא, באמת מנקודת מבט של לא מאמין, האמפתיה יצרה את הדת, איך? היו מספר אנשים שהבינו את מושגי האמפתיה והחליטו לייצר דת כזאת.
מסכים, אבל בסוף הדת היא יצרה את האמפתיה 'לכל ההמון'.
האמפתיה גרמה לכמה מהאנשים לייצר דת, הדת שכנעה את ההמון, וככה האמפתיה הגיעה לכולם.
לכן שאלתך על מצעדי הגאווה היא שונה מפה.
הערה (לעצמי)- יש דתות שכלל לא קשורות לאמפתיה כמובן.
ביהדות זה הערך הבסיסי 'ואהבת לרעך כמוך', סדום היו התגלמות האינטרסנטיות
לגבי הסיבה שהדת משתמרת מעניין מאוד מה שאמרת
שואל השאלה:
פינג
באמת פעם היה לי שאלה בדיוק על זה, שרציתי להוכיח שיש לנו אמפתיה פנימית מוסתרת בתוך כל האינטרסנטיות שלנו.
והחיות אגב זה לא הוכחה, כי א. זה ממש נדיר ויתכן שהאמפתיות שלנו רק צצה מדי פעם ב. ייתכן שזה ליקוי פשוט בתחושת השבטיות, ככה אבא שלי טען לי, אין הוכחה שזה אמפתיה.
אבל בכל מקרה עדיין, האינטרסנטיות שלנו כל כך חזקה, ומוסתרת בשכבה חזקה
שללא דת האינטרסנטיות שלנו לעולם לא תקולף.
מה שאתה טענת זה חברות אינטרסנטית לא אמפתיה, המעבר בין חברות אינטרסנטית לאמפתיה הוא לדעתי משמעותי.
פינג
באמת פעם היה לי שאלה בדיוק על זה, שרציתי להוכיח שיש לנו אמפתיה פנימית מוסתרת בתוך כל האינטרסנטיות שלנו.
והחיות אגב זה לא הוכחה, כי א. זה ממש נדיר ויתכן שהאמפתיות שלנו רק צצה מדי פעם ב. ייתכן שזה ליקוי פשוט בתחושת השבטיות, ככה אבא שלי טען לי, אין הוכחה שזה אמפתיה.
אבל בכל מקרה עדיין, האינטרסנטיות שלנו כל כך חזקה, ומוסתרת בשכבה חזקה
שללא דת האינטרסנטיות שלנו לעולם לא תקולף.
מה שאתה טענת זה חברות אינטרסנטית לא אמפתיה, המעבר בין חברות אינטרסנטית לאמפתיה הוא לדעתי משמעותי.
גילוי אמפתיה בבעלי־חיים חברתיים, לכל הידוע לי, אינו נדיר במיוחד.
כמו כן, לא דיברתי על האינטרסט של היחיד או אף של החברה אלא על הכשירות של תכונות גנטיות מסוימות.
אמפתיה, היכולת להרגיש את רגשותיו ולהזדהות עם רצונותיו של האחר, אשר מובילה אותנו לדאוג לו, היא תכונה המעניקה כשירות לאדם.
אנחנו רואים גילוי אכפתיות כלפי הזולת גם אצל תינוקות, ועל כן מדובר בתכונה גנטית ולא נלמדת גרידא.
כמו כן, לא דיברתי על האינטרסט של היחיד או אף של החברה אלא על הכשירות של תכונות גנטיות מסוימות.
אמפתיה, היכולת להרגיש את רגשותיו ולהזדהות עם רצונותיו של האחר, אשר מובילה אותנו לדאוג לו, היא תכונה המעניקה כשירות לאדם.
אנחנו רואים גילוי אכפתיות כלפי הזולת גם אצל תינוקות, ועל כן מדובר בתכונה גנטית ולא נלמדת גרידא.
שואל השאלה:
אינו נדיר ביחס לאוכלוסיה הגדולה שלהם, אבל האם תוכל לצפות גילוי אמפתיה בחיה בודדת?
על הכשירות לזהות את רגשותיו של האחר, אני מסכים לחלוטין שהכשירות זו תכונה גנטית. להזדהות אינני בטוח שזו תכונה גנטית אלא אולי זה חינוך
אינו נדיר ביחס לאוכלוסיה הגדולה שלהם, אבל האם תוכל לצפות גילוי אמפתיה בחיה בודדת?
על הכשירות לזהות את רגשותיו של האחר, אני מסכים לחלוטין שהכשירות זו תכונה גנטית. להזדהות אינני בטוח שזו תכונה גנטית אלא אולי זה חינוך
1. כפי שolivia פה הסביר בצורה יפה, המוסר התפתח לאורך האבולוציה ולא נובע בלעדית מדת או מחינוך. העובדה שמוסר קיים גם אצל בעלי חיים (למשל, התנהגות חברתית אצל קופים או דולפינים) חושפת שהבסיס של האמפתיה והמוסר נעוץ בצורך הישרדותי ושיתופי. זו נקודה חשובה להבהרה מול מי שמניח שמוסר הוא המצאה תרבותית בלבד. עדיין יש חוסר הבנה על אבולוציה אבל הידע שלנו כיום מאפשר לנו להבין את השורשים של מוסר וחוסר צדק בצורה הרבה יותר ברורה ומבוססת.
אני לא שולל או מתנגד לאנשים שיצרו או האמינו באלוהים ובתפיסות טבעיות בתקופות עתיקות. להפך, אני מבין שהדתות נוצרו מתוך צורך להסביר את העולם ולארגן את החברה בתנאים של חוסר ידע וכלים מדעיים. אבל כן יש בעיה אצל אנשים כיום שלא מפתחים חשיבה ביקורתית כלפי הדת שהם משתייכים אליה, ולא בוחנים בצורה עצמאית את העקרונות והערכים שמנחים אותה. בעידן שבו יש לנו גישה למדע ושיח רציונלי, היכולת לשאול שאלות ולהטיל ספק הוא חובה.
2. דתות כן תרמו להתפתחות המוסר. אני לא מזלזל בהיסטוריה ובתפקיד שלהן. מה שאני טוען הוא שבזמנו לדת היה ערך משמעותי כמנגנון חברתי ומוסרי, אבל כיום בעידן המודרני, הגישה הזו לא רלוונטית באותה מידה בגלל הכלים המתקדמים שיש לנו כמו המדע וההומניזם.
למשל, אם לא היו למצרים את האמונות הדתיות שהניעו את בניית הפירמידות, סביר להניח שהן לא היו נבנות באותו אופן או בכלל. האמונות הדתיות היו גורם מרכזי בתכנון, בהשקעה, במאמצים המדהימים שהם השקיעו ומניע חזק לפוטנציאל אדיר. הרבה מההישגים הארכיטקטוניים המתודולוגיים והארגוניים שביצעו המצרים היו מבוססים במידה רבה על מסורת דתית, והן הניעו עבודה מתואמת ומורכבת. הנושא הזה מחזק את הטענה שדתות כן תרמו בתקופות קדומות ואפילו גם בתקופה המודרנית במובן מסוים אבל זה מתנגש עם 3...
3. אתה לא יכול לשחק בgta iv בסוני 2. מה הכוונה? דתות הן "טכנולוגיה חברתית" מתקופה שבה לא היו כלים מתקדמים כמו שיש לנו היום. הדתות נוצרו מתוך צורך להסביר את הלא-נודע, להסדיר את החברה ולתת לאנשים מסגרת מוסרית. המדע נותן תשובות ברורות ומבוססות לשאלות שבעבר לא ידעו איך לענות עליהן, וזה מצמצם את הצורך להסביר אותן דרך סיפורים דתיים או אמונות מיסטיות. הטכנולוגיה מציעה פתרונות מעשיים לבעיות שהדת ניסתה להתמודד איתן בדרכים סמלים או מסורתיות. לדוגמה, מערכות בריאות מתקדמות מחליפות תפילות לריפוי, ומערכות חוק מתקדמות מחליפות חוקים דתיים כדי לשמור על סדר חברתי.
ודרך אגב, טקסטים ונושאים פשוטים בדתות שנוצרו בעבר יכולים להפוך לנושאים מרתקים כיום בזכות ההבנה של התקופה הנוכחית. וזה לא מוגבל רק לדתות. למשל, דמותו של דרקולה שואבת השראה לא רק מההיסטוריה של ולאד המשפד אלא גם מהפחדים והאמונות של בריטניה במאה ה-19. הערפדים בסיפור של סטוקר משקפים אלמנטים מהמיסטיקה והפולקלור, כמו גם מההיסטוריה של דמויות אכזריות או כאלה שנתפסו כ"מפלצתיות" או "שונות" בעיני החברה. דמויות כמו דרקולה משקפות את הפחדים ואת הדימויים שהיו מקובלים בעקבות מקרים היסטוריים של אכזריות, חוסר מוסר או חוקים חברתיים שהיו רווחים בעבר.
אני לא שולל או מתנגד לאנשים שיצרו או האמינו באלוהים ובתפיסות טבעיות בתקופות עתיקות. להפך, אני מבין שהדתות נוצרו מתוך צורך להסביר את העולם ולארגן את החברה בתנאים של חוסר ידע וכלים מדעיים. אבל כן יש בעיה אצל אנשים כיום שלא מפתחים חשיבה ביקורתית כלפי הדת שהם משתייכים אליה, ולא בוחנים בצורה עצמאית את העקרונות והערכים שמנחים אותה. בעידן שבו יש לנו גישה למדע ושיח רציונלי, היכולת לשאול שאלות ולהטיל ספק הוא חובה.
2. דתות כן תרמו להתפתחות המוסר. אני לא מזלזל בהיסטוריה ובתפקיד שלהן. מה שאני טוען הוא שבזמנו לדת היה ערך משמעותי כמנגנון חברתי ומוסרי, אבל כיום בעידן המודרני, הגישה הזו לא רלוונטית באותה מידה בגלל הכלים המתקדמים שיש לנו כמו המדע וההומניזם.
למשל, אם לא היו למצרים את האמונות הדתיות שהניעו את בניית הפירמידות, סביר להניח שהן לא היו נבנות באותו אופן או בכלל. האמונות הדתיות היו גורם מרכזי בתכנון, בהשקעה, במאמצים המדהימים שהם השקיעו ומניע חזק לפוטנציאל אדיר. הרבה מההישגים הארכיטקטוניים המתודולוגיים והארגוניים שביצעו המצרים היו מבוססים במידה רבה על מסורת דתית, והן הניעו עבודה מתואמת ומורכבת. הנושא הזה מחזק את הטענה שדתות כן תרמו בתקופות קדומות ואפילו גם בתקופה המודרנית במובן מסוים אבל זה מתנגש עם 3...
3. אתה לא יכול לשחק בgta iv בסוני 2. מה הכוונה? דתות הן "טכנולוגיה חברתית" מתקופה שבה לא היו כלים מתקדמים כמו שיש לנו היום. הדתות נוצרו מתוך צורך להסביר את הלא-נודע, להסדיר את החברה ולתת לאנשים מסגרת מוסרית. המדע נותן תשובות ברורות ומבוססות לשאלות שבעבר לא ידעו איך לענות עליהן, וזה מצמצם את הצורך להסביר אותן דרך סיפורים דתיים או אמונות מיסטיות. הטכנולוגיה מציעה פתרונות מעשיים לבעיות שהדת ניסתה להתמודד איתן בדרכים סמלים או מסורתיות. לדוגמה, מערכות בריאות מתקדמות מחליפות תפילות לריפוי, ומערכות חוק מתקדמות מחליפות חוקים דתיים כדי לשמור על סדר חברתי.
ודרך אגב, טקסטים ונושאים פשוטים בדתות שנוצרו בעבר יכולים להפוך לנושאים מרתקים כיום בזכות ההבנה של התקופה הנוכחית. וזה לא מוגבל רק לדתות. למשל, דמותו של דרקולה שואבת השראה לא רק מההיסטוריה של ולאד המשפד אלא גם מהפחדים והאמונות של בריטניה במאה ה-19. הערפדים בסיפור של סטוקר משקפים אלמנטים מהמיסטיקה והפולקלור, כמו גם מההיסטוריה של דמויות אכזריות או כאלה שנתפסו כ"מפלצתיות" או "שונות" בעיני החברה. דמויות כמו דרקולה משקפות את הפחדים ואת הדימויים שהיו מקובלים בעקבות מקרים היסטוריים של אכזריות, חוסר מוסר או חוקים חברתיים שהיו רווחים בעבר.
שואל השאלה:
1. נכון שהוא יכול להתפתח אצל בודדים, אבל זה שהוא הפך למוסר כללי, רק דת יכולה להפוך אותו לכזה.
רוב הבני אדם האינטרסנטיים לא יקבלו בקלות דברים כאלה.
וזה גם המציאות היסטורית, ניתן לקרוא על ערכי העמים בהרודוטוס, ולקרוא כמה הם שונים מערכי המונותאיזם של היום.
התנהגות חברתית לא מוכיחה אמפתיה, יש מושג אינטרסנטיות חברתית.
(אגב יש מלא שטוענים שכולנו אך ורק אינטרסנטיים, במיוחד פילוסופים כמו ניטשה ועוד מלא כמו ראנד ועוד ועוד.
ואז בכלל הכל אינטרסנטי ואין מוסר כמו שציינת, אז הדת היא יצרה את זה באופן מלא.)
אני אישית לא יודע ומסתפק לפה ולפה.
2,3 דיונים מעניינים מאוד, אצלם מסך, תודה רבה :).
1. נכון שהוא יכול להתפתח אצל בודדים, אבל זה שהוא הפך למוסר כללי, רק דת יכולה להפוך אותו לכזה.
רוב הבני אדם האינטרסנטיים לא יקבלו בקלות דברים כאלה.
וזה גם המציאות היסטורית, ניתן לקרוא על ערכי העמים בהרודוטוס, ולקרוא כמה הם שונים מערכי המונותאיזם של היום.
התנהגות חברתית לא מוכיחה אמפתיה, יש מושג אינטרסנטיות חברתית.
(אגב יש מלא שטוענים שכולנו אך ורק אינטרסנטיים, במיוחד פילוסופים כמו ניטשה ועוד מלא כמו ראנד ועוד ועוד.
ואז בכלל הכל אינטרסנטי ואין מוסר כמו שציינת, אז הדת היא יצרה את זה באופן מלא.)
אני אישית לא יודע ומסתפק לפה ולפה.
2,3 דיונים מעניינים מאוד, אצלם מסך, תודה רבה :).
מבין מה אתה אומר אבל גם לפני שהיו דתות, המוסר התפתח בצורה כלשהי בתוך קבוצות ושבטים שונים, מתוך הצורך הבסיסי של בני אדם לחיות בקבוצה בצורה שמקדמת את טובת הכלל. זאת אומרת שערכים כמו כבוד הדדי, שמירה על סדר ושלום ושיתוף פעולה כבר היו קיימים ברמה חברתית בלי הצורך בהכוונה דתית. למרות שהמוסר הזה היה שונה בין קבוצה לקבוצה, הוא היה אוניברסלי באופי שלו - אנשים תמיד חיפשו דרכים להימנע ממלחמות פנימיות ולשמור על חיי היום-יום בקבוצה בצורה יציבה.
וכפי שדיברתי על מוסר וההתפתחות של דתות במסגרת הזאת, לא כל מוסר שמוביל לפיתוח אוניברסלי הוא בהכרח מוסר טוב. ובמיוחד אם הוא יצר סבל או אסונות בדרך. למשל, מוסר שמנחה להקריב חיים או לכפות חוקים על אחרים בשם אלוהים לא בהכרח מצדיק את עצמו, גם אם היו לו תוצאות שהתפשטו בצורה רחבה יותר. לפעמים מוסר דתי לא תמיד משרת את טובת הכלל, ויש לו מחירים למשל, מלחמות דתות או כפיית עקרונות על אנשים שלא מעוניינים בהם.
וכפי שדיברתי על מוסר וההתפתחות של דתות במסגרת הזאת, לא כל מוסר שמוביל לפיתוח אוניברסלי הוא בהכרח מוסר טוב. ובמיוחד אם הוא יצר סבל או אסונות בדרך. למשל, מוסר שמנחה להקריב חיים או לכפות חוקים על אחרים בשם אלוהים לא בהכרח מצדיק את עצמו, גם אם היו לו תוצאות שהתפשטו בצורה רחבה יותר. לפעמים מוסר דתי לא תמיד משרת את טובת הכלל, ויש לו מחירים למשל, מלחמות דתות או כפיית עקרונות על אנשים שלא מעוניינים בהם.
לא. בני האדם הם מטבעם יצורים שמוכרחים לחיות בקבוצות כדי לשרוד, ולכן אמפתיה היא תכונה אינהרנטית. בלי אמפתיה אתה לא יכול להיות חלק מקבוצה.
אנחנו רואים דאגה לזקנים ולפצועים כבר לפני עשרות אלפי שנים, בשלדים שאנחנו מוצאים עם סימני ריפוי, בשלדים של אנשים שנפטרו בשיבה טובה אפילו שהיה להם מום קשה מאוד כבר בגיל צעיר, מה שמראה שבהכרח טיפלו בהם עשרות שנים.
כלומר, יש לנו אמפתיה מהפרהיסטוריה.
האם הייתה דת בפרהיסטוריה? כנראה שכן, אבל קשה לי להאמין שהייתה שם תאולוגיה מסועפת לאור חוסר המורכבות של החברות הללו במישור החומרי.
מה שמחזק את הטענה שלי היא העובדה שאנחנו רואים אמפתיה גם אצל רוב ככל בעלי החיים האחרים שחיים בקבוצות. פילים מפגינים אמפתיה, קופים מפגינים אמפתיה, עכברים, לוויתנים.. האם לפילים יש דת?
אנחנו רואים דאגה לזקנים ולפצועים כבר לפני עשרות אלפי שנים, בשלדים שאנחנו מוצאים עם סימני ריפוי, בשלדים של אנשים שנפטרו בשיבה טובה אפילו שהיה להם מום קשה מאוד כבר בגיל צעיר, מה שמראה שבהכרח טיפלו בהם עשרות שנים.
כלומר, יש לנו אמפתיה מהפרהיסטוריה.
האם הייתה דת בפרהיסטוריה? כנראה שכן, אבל קשה לי להאמין שהייתה שם תאולוגיה מסועפת לאור חוסר המורכבות של החברות הללו במישור החומרי.
מה שמחזק את הטענה שלי היא העובדה שאנחנו רואים אמפתיה גם אצל רוב ככל בעלי החיים האחרים שחיים בקבוצות. פילים מפגינים אמפתיה, קופים מפגינים אמפתיה, עכברים, לוויתנים.. האם לפילים יש דת?
שואל השאלה:
יש אינטרסנטיות קבוצתית, ויש אמפתיה שזה דבר ללא אינטרס.
אתה לוקח את שניהם בסל אחד.
זה שניתן לחיות בקבוצה, כלל לא מראה על אמפתיה.
ההוכחה משלדים לא אומר כלום, הם הצליחו לשרוד למרות המום, וריפאו את עצמם או שילמו משהו תמורתו, אין זה ראיה לאמפתיה, מה שגם ייתכן שהיה דת.
מתי ניתן לראות בחיות אמפתיה? זה די נדיר, אולי כשחיה עוזרת 'למין אחר' למשל, או אולי כשעוזרים למשל לזקן לא לילד.
זה כן קיים ביחס למיליוני החיות שרואים, אבל אם תסתכל על חיה בודדת ותעקוב אחריה לדעתי לא סביר שתמצא משהו כזה.
ואפילו תיקח 200 חיות! לא סביר שתמצא התנהגות כזאת.
לכן בכלל ייתכן שזה פשוט אינסטינקט שגוי, ולא אמפתיה.
יש אינטרסנטיות קבוצתית, ויש אמפתיה שזה דבר ללא אינטרס.
אתה לוקח את שניהם בסל אחד.
זה שניתן לחיות בקבוצה, כלל לא מראה על אמפתיה.
ההוכחה משלדים לא אומר כלום, הם הצליחו לשרוד למרות המום, וריפאו את עצמם או שילמו משהו תמורתו, אין זה ראיה לאמפתיה, מה שגם ייתכן שהיה דת.
מתי ניתן לראות בחיות אמפתיה? זה די נדיר, אולי כשחיה עוזרת 'למין אחר' למשל, או אולי כשעוזרים למשל לזקן לא לילד.
זה כן קיים ביחס למיליוני החיות שרואים, אבל אם תסתכל על חיה בודדת ותעקוב אחריה לדעתי לא סביר שתמצא משהו כזה.
ואפילו תיקח 200 חיות! לא סביר שתמצא התנהגות כזאת.
לכן בכלל ייתכן שזה פשוט אינסטינקט שגוי, ולא אמפתיה.
אוקיי, אבל יש עוד דברים:
1. תינוקות בוכים כשתינוקות אחרים בוכים, תינוקות מזהים רגשות סביבם ויכולים להיות עצובים אם הם רואים שאנשים סביבם עצובים. זו אמפתיה.
2. אנחנו רואים במחקרים על פרימטים ועל חולדות שהם יכולים להקריב את עצמם למען האחר, כדי שלא יכאב לו. למשל, חולדות שרואות שכל פעם שהן מקבלות חטיף החולדה בכלוב ממול חווה כאב, הן פשוט לא יאכלו.
3. תקרא קצת על פראנס דה ואל והמחקרים שלו בפרימטים. הוא מראה שקיימת אצלם אמפתיה.
4. פילים - הם מתאבלים על המתים שלהם, קוברים אותם(!)
יש המון דברים שלא תלויים באינטרס קבוצתי.
1. תינוקות בוכים כשתינוקות אחרים בוכים, תינוקות מזהים רגשות סביבם ויכולים להיות עצובים אם הם רואים שאנשים סביבם עצובים. זו אמפתיה.
2. אנחנו רואים במחקרים על פרימטים ועל חולדות שהם יכולים להקריב את עצמם למען האחר, כדי שלא יכאב לו. למשל, חולדות שרואות שכל פעם שהן מקבלות חטיף החולדה בכלוב ממול חווה כאב, הן פשוט לא יאכלו.
3. תקרא קצת על פראנס דה ואל והמחקרים שלו בפרימטים. הוא מראה שקיימת אצלם אמפתיה.
4. פילים - הם מתאבלים על המתים שלהם, קוברים אותם(!)
יש המון דברים שלא תלויים באינטרס קבוצתי.
שואל השאלה:
1- לא בטוח שזה בגלל שהם חושבים על התינוק השני, הם פשוט נזכרים במשהו יכול להיות.
2- הם אולי מפחדים שהחטיף יגרום כאב גם להם. למידה קבוצתית
3- ניסיתי לקרוא ואם זה נכון אז אכן פתרת לי את הספק ויש מוסר פנימי
4- אבל, זה לא אמפתיה בכלל, זה צער שלנו לא בגללו בכלל
אם מה שכתבת ב3 נכון, אז אכן יש מוסר פנימי.
1- לא בטוח שזה בגלל שהם חושבים על התינוק השני, הם פשוט נזכרים במשהו יכול להיות.
2- הם אולי מפחדים שהחטיף יגרום כאב גם להם. למידה קבוצתית
3- ניסיתי לקרוא ואם זה נכון אז אכן פתרת לי את הספק ויש מוסר פנימי
4- אבל, זה לא אמפתיה בכלל, זה צער שלנו לא בגללו בכלל
אם מה שכתבת ב3 נכון, אז אכן יש מוסר פנימי.
שואל השאלה:
ממש מעניין מה שרשמת תודה, גם אמרו לי שלדעת היהדות יש מוסר פנימי.
כי יש משפט שאומר שאם לא היה לנו מוסר, היינו לומדים צניעות מחתול וכל זה
ממש מעניין מה שרשמת תודה, גם אמרו לי שלדעת היהדות יש מוסר פנימי.
כי יש משפט שאומר שאם לא היה לנו מוסר, היינו לומדים צניעות מחתול וכל זה
שואל השאלה:
יש לך עוד דוגמאות? כי אם כן זה ממש יפתור לי את השאלה בנושא
יש לך עוד דוגמאות? כי אם כן זה ממש יפתור לי את השאלה בנושא