אם אנשים שחוו מוות קליני מספרים שהם ראו את העולם הבא וכו' איך עדיין אנשים לא מאמינים שזה קיים?

טוענים שזה סתם חלומות

בתור אחת שמאמינה אני לא מאמינה שאנשים חוו מוות קליני

כי גם אני יכולה לספר דברים. אני אישית לא מאמינה במוות קליני ובעולמות עליונים. כן יש עולם הבא אבל זה ממש לא כמו בסיפורים של הדברות....

ואני חרדיה מאמינה....

שיטט חח בטעות לא אנונימי:):)

אומרים שזה תגובה הישרדותית של המוח כמו חלום

כי הם לא מאמינים לסיפור

חרדית*

שואל השאלה:
פשוט אני ממש מפחדת, כי אני בעיקרון לא מאמינה בלשמור את הדת וכל זה אבל זה ממש מפחיד אותי מה שאנשים מספרים ואם זה נכון אני יהיה בגיהנום

^בדיוק לכן אני לא מאמינה בזה

את צריכה לעבוד את ה' מתוך אהבה ורצון לא מתוך פחד ה' הוא טוב ומיטיב תכניסי את זה לראש

שואל השאלה:
אבל אין לי רצון ואמונה. אז לכן אני צריכה להישלח לגיהנום לפי היהדות?
הייתי פעם בחברה חרדית וגם דתית ולא מצאתי עניין בזה וזה רק הקשה עליי. אז מה בעצם הדין שלי לפי היהדות?

מציע לך לדבר על זה עם רבנית אבל אחת שמבינה באמת תשאלי אותה את כל זה

כי זה לא נכון

שואל השאלה:
הם כולם מספרים את אותו דבר או כל אחד דבר שונה?

איך כתובים באנונימי???

חחח נדע שזה אתה
כמו מה שקרה לי למעלה

כי זה חלום,כמו שחולמים בלילה

תדעי שזה לא רק מהיום, התיאורים שאנשים מתארים כתובים בזוהר הקדוש ויש מצבים של מוות קליני שבהם הבן אדם שחזר לחיים מספר מידע שלא הייתה אמורה להיות לו שום דרך לדעת, כמו לדוגמא עם התלמיד ישיבה שמץ מוות קליני ושכב 19 שעות בקירור וסיפר שכשיצא מהגוף יכל לשמוע מה האנשים בחדר חושבים וכשניסו להחיות אותו הוא שמע שהאחות חושבת "מה הוא מת עכשיו.. אני צריכה להוציא את הילדה מהגן ב4", אחרי שחזר לחיים ופגש אותה במסדרון של בית החולים, הוא אמר לה שהוא יודע שזה מה שהיא חשבה באותו רגע והיא החליפה צבעים מרוב בושה, התלמיד הנזכר הוא היום הרב בנימין אדרי.

בן אדם בוגר מסוגל להכיל את המידע שקיום הגיהנום והעונשים הוא תכליתי ונצרך לליבון הנשמה, נשמות בכף הקלע משתוקקות לזכות להיכנס לגיהינום כדי להתתקן שם. יראת העונש היא עניין שיש בו צורך כדי לזכור שיש דין ויש דיין אבל עדיין היא נחשבת לנמוכה שבמדרגות בעבודת ה', טובה אבל נמוכה ונצרכת מכיוון שהיא מהווה רשת ביטחון נוספת שמסוגלת לשמור על האדם מנפילה בעבירות.

היראה והאהבה נמשלו לכנפיים אי אפשר לעוף אחד בלי השני ולפני הרבה מצוות אומרים "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם..." שהתרגום של זה מארמית: לשם יחוד הקדוש ברוך הוא ושכינתו, ביראה ואהבה, ובאהבה ויראה לייחד שם...
כלומר מדגישים שפעולת הייחוד היא כאשר היראה והאהבה הן אלו שבהם אנחנו ניגשים לבצע את הפעולה, בלי שיהיה מקום לומר שאחד חשוב מהשני ובכל זאת זה מתחיל בדחילו כלומר היראה היא בסיס שמאפשר לכבד את הבורא ולאהוב אותו באמת