ראיתי משהו שמלכתכילה אני זוכרת בכלל לא הסתכלתי עליו בשום מובן של קשר בננו.

זה לא שהוא לא הטעם שלי אבל זה כי אין לי טעם מוגדר זה יותר לפסול ספציפיים מאשר טעם צפציפי. אבל הוא לא היה מהאלא שאתה מסתכל והם מפעימים אותך ואז כזה הלכנו עם חברים לאיזה ערב והוא ממש דאג לי וזה עכשיו הכיתה אתנו עוד בת ואני רואה שהוא מדבר עם כולם אותו הדבר גם עם הוא ידבר איתי ממש בהתלהבות זה כי הוא חמוד ולאו דווקא שהוא בעיניין שלי עכשיו.
הוא אחלה גבר הוא אומר לי תסמכי עליי טם את צריכה משהו בואי תגידי לי אני אסדר לך.
והוא גם ליווה אותי בסוף עד הבית.
עכשיו פתאום הוא ממש מוצא חן בעיניי.
ואני מרגישה טיפה, סתומה. מוזרה.
כאילו לא בגללו בגללי כי גם אין לי כל כך מה לעשות עם זה נראה לי והתחושה המוזרה השנייה שעולה לי אני לא יודעת למה אבל היא קיימת.