16 תשובות
בטח שאפשר ואת תקימי משפחה הכל בסדר. אנשים רעים כמוהו הם לא דוגמא
אני מבינה נורא את מה שאת אומרת.
אבל שימי לב שלא מדובר רק באם תמצאי אהבה אמיתית, אלא בכל קשר אפשרי שתצרי לעצמך בחיים. ברגע שאין לך אמונה בבני אדם יהיה לך מאוד מאוד קשה להתנהל בחיים ונכון, כרגע האמון שלך נפגע ומאוד - פגיעה זה דבר קשוח ועכשיו את בתהליך אל מול עצמך. תלמדי את עצמך, תרימי לעצמך ותזכירי לעצמך שלא כולם כאלה, יש עוד אנשים טובים בנינו, אנשים שיגרמו לך להרגיש במקום הנכון ושתוכלי לסמוך עליהם כמו שצריך.
יהיה בסדר, לא כולם אותו דבר.
שואל השאלה:
אין לי אמונה בבני אדם כי זאת לא פעם ראשונה, לא שנייה ולא שלישית שנפגעתי מהם.
הייתי כבר בתהליכים, אבל אני חושבת שאני צריכה לסגור את הלב שלי לתמיד וזהו, כי עדיף ככה מאשר להיפגע כל פעם.
בפעם האחרונה שהייתי מאוהבת זה היה לפני 3 שנים, ומאז סגרתי את הלב שלי עד לאקס הזה.
לא הצלחתי לאכול וכמעט התעלפתי מאז הפרידה ממנו, נשארתי חצי בן אדם, אני באמת חושבת שעדיף כבר להיות במערכת יחסים נוחה עם מישהו שאוהב אותי ויש לנו אותן מטרות בחיים וזהו פשוט לזרום ככה. אהבה זה סתם חרטא וריגושים של גיל 17.
אני בכלל כבר מאמינה שגברים היום לא עמוקים כל כך וסתם רוצים מישהי לשכב איתה, אבל בעצם רוצים שיהיה לה עבר נקי
שטויות כאלה, בקיצור תסביך מריה הקדושה.
אני בעצמי בתוך התסביך הזה ופוגשת רק גברים עם התסביך הזה אז לא שכבתי עם אף אחד כי אני מאמינה שזה כל מה שהם רוצים.
אין לך מושג כמה האקס הזה רדף אחרי לפני הנשיקה, אחרי זה הוא פשוט לקח אותי כמובן מאליו והפסיק להתאמץ
אנונימית
^מבינה אותך, להאמין באנשים זה באמת דבר שקשה לעמוד בפניו במיוחד כשהם נחמדים אלייך, מתנהגים איתך יפה והכל.
ולכן אני חושבת שתקחי לעצמך פסק זמן מהעניין הזה, תני לעצמך את הזמן להיות לבד/עם הסביבה שאת בדרך כלל רגילה להיות איתה..זה בסדר גם לא להכיר גברים למטרת זוגיות אלא ידידות או משהו (כי כן, דבר כזה עדיין קיים). חוץ מזה, תתני מהלב שלך בהדרגתיות, אל תסגרי בפנייך את כל הדלתות אך גם אל תמהרי להכניס לתוכן אנשים חדשים. תלמדי את האדם גם בסיטואציות שלאו דווקא היית רוצה למצוא את עצמך איתו בהם ואז תעשי עם עצמך חושבים מה נכון לך, האם טוב לי בחברת האדם הזה עד למצב שאתן לו להכנס לליבי? האם זה יעשה *לי* טוב?
אם לא תנסי ותאמרי לעצמך "נכוותי בעבר, מין הראוי שאחסום גישה לתמיד" לא תתקדמי לשום מקום ורק תקשי על עצמך אפילו נפשית! הרבה יותר..
אז כן, אני לא אומרת שצריך למהר להכניס אנשים לליבך ולתת בהם אמון, אבל צריך גם למתן את הזהירות והאיסורים שלך מולם ובמיוחד מול עצמך.
אני ממש מבין וחבל לי שאת מרגישה ככה.

זה נוראי מה שקרה לך עם האקס הזה אבל זה החיים לא הכל מושלם, מתמודדים וממשיכים הלאה כי אין ברירה.

בנוגע למה שכתבת:
א. אני לא מבין מה הבעיה ב'להסתפק' בגבר שאוהב אותך ושיש לכם מטרות משותפות? אם הוא אוהב אותך אז זה לא אהבה? אני חושב שזה שגיאה להסתכל על זה בתור 'התפשרות'. פשוט יש באמת גברים שנראים פחות מושכים בהתחלה אבל בסוף מפתחים רגשות אהבה וברור שאין אפשר להיות במערכת יחסים ללא אהבה אין חיה כזאת אני חושש.
ב. לרוב הגברים לא אכפת בכלל מכמה גברים מישהי שכבה איתה. 'טוהר' זה מושג דתי בלבד ואולי רק לגברים דתיים זה יהיה חשוב. אני לא חושב שיש מישהו עם עבר 'נקי' ואם מישהו או מישהי נשארים בתולים עד לגיל מאוחר זה לא מסיבה חיובית.
ג. בהחלט יש גברים שכל מה שהם רוצים זה לשכב ואני חושב שגם האקס שלך היה כזה. זה נכון להיזהר מהם ולהתרחק מזוגיות איתם ואני מקווה שפעם הבאה לא תתעלמי מדגלים אדומים כשהם יופיעו. בכל מקרה אני חושב שרוב הגברים רוצים בדיוק אותם דברים כמוך (אהבה, להקים בית, מישהו לסמוך עליו שאפשר להרגיש איתו בנוח).

בסוף תפגשי גם גבר כזה, פשוט חשוב שלא תוותרי לגמרי על האמונה כי ככה יהיה לך קשה לפתוח את עצמך ואם זה יקרה את תפספסי הזדמנויות במקום לנצל אותם.
שואל השאלה:
אוברטינק
אני עדיין לא הבנתי לגמרי את הבן אדם, הוא מתנהג כאילו הוא לא בגד בי, ממציא שהיא אקסית שלו, שהוא חזר אלייה יום אחרי שנפרדנו (כאילו זה בסדר), מתנהג כאילו שברתי לו את הלב כשנפרדתי ממנו, בקיצור מוזר.
העניין הוא שהרבה פעמים זה לא שאני יכולה לשאול את עצמי, רגשות פשוט נבנים ומתפתחים לאט ואין לי הסבר למה אבל אני לא חושבת שיכולתי למנוע מעצמי להתאהב בו. הוא לא הפסיק לנסות
להיזכר באיך שהיה זה כואב, הוא לא הפסיק לחזר אחריי תקופה ארוכה והתרגש מכל דבר שקשור אליי, ציפה לנשיקה הראשונה שלנו כמו ילד קטן והמתין בסבלנות, ואז כשזה קרה לאט לאט הרגשתי שהוא פחות ופחות איתי, פתאום הייתה בחרדות מיזה ושיקפתי לו שאני מרגישה שהוא לא איתי ושאני צריכה אותו ומשם זה פשוט הידרדר יותר בסוף גיליתי על הבגידה והבנתי שהוא בכלל לא יציב נפשית וחי בשקר.
אנונימית
^חייך לא בשקר וזה שהוא לא יציב נפשית זו לא אשמתך.
אני לא רוצה להגיע למסקנות מבלי להבין בדיוק מה העמדה שלו בנושא אבל באמת נשמע שמה שעובר עליו הזיק לקשר שלכם.
בכל מקרה תקחי מזה את הדברים הטובים, תלמדי מהקשר הזה. בנוסף, אני לא אומרת שאת צריכה למנוע מעצמך לאהוב, אלא לא להראות את זה לצד השני ישר ולעניין על תחילת הקשר שלכם. קשר נבנה לאט לאט וגם הרצון העז והאהבה אחד לשני צריך להחשף כך.
שואל השאלה:
^^^אם הוא אוהב אותי זה לא בהכרח אהבה, כי אני צריכה גם לאהוב אותו. בתקופה שהלב שלי היה סגור הייתי עם בן אדם כזה שאני לא נמשכת אליו, הוא מאוד אהב אותי אז הרגשתי בסדר בקשר, הרגשתי שהוא לא יעזוב אותי או יבגוד.
אבל לא יכולתי להיות איתו, טיגרר אותי להיות איתו, בגלל שלא נמשכתי אליו והגוף שלי פשוט דחה אותו. לא הצלחתי לפתח אליו רגשות, אבל הייתי איתו כי הוא באמת אהב אותי.
תכיר, טוהר זה לא מושג דתי בלבד. הרגשתי יותר מידי גברים בחיים שרק מפנטזים על אישה טהורה. ידיד חילוני לגמרי שאוכל בשר וחלב ביחד אמר לי שאני טהורה כשהוא שידך אותי לאותו האקס והוא הוסיף "הוא לא רגיל למישהי כמוך".
הלוואי שזה לא היה נכון. אתה לא רואה אנשים מדברים על נשים כמנעולים וגברים כמפתחות? לא שמעת את המשפט הזה?

אני פשוט כבר לא סומכת על עצמי שאשים לב גם בפעם הבאה. חושבת שמשהו אצלי דפוק בקטע הזה כי עברתי פגיעות מיניות מגיל 5 ונראלי שבגלל זה אני בוחרת בגברים כאלה, זה מה שאני רגילה.
ראיתי את הסרט redeeming love אתמול, סרט על ילדה בת 8 שאבא שלה עזב אותה ואמא שלה נכנסה למעגל הזנות לאחר שמכרה את כל הרכוש שלהן ולא נותרה לה ברירה. אמא שלה נפטרה כשהייתה בת 8 והיא נמסרה למוסד זנות מניגוד לרצונה, מאז היא הייתה כלואה שם עד שמישהו שילם למפגש איתה והציע לה נישואין בלי לגעת בה בכלל. לא יודעת אם אתה מכיר את הסרט אבל איכשהו הזדהיתי מאוד עם הדמות.
הלב שלה היה סגור לגמרי והיא ברחה מאותו בחור כמה פעמים כי היא הרגישה שהיא לא מספיק טובה בשבילו בגלל העבר שלה והוא כל פעם חיכה לה.
כזאת אהבה אני רוצה, הלוואי ומישהו היה יכול להכיר אותי מקרוב ולאהוב אותי עוד יותר בגלל זה, אבל זה רק סרט.
אנונימית
שואל השאלה:
^^זה היה לאט. תאמיני לי שנתתי לו לחכות ולא הפגנתי רגש מהר מידי
אנונימית
^אני מדברת על קשרים עתידיים! לא עליו ספציפית.
שואל השאלה:
^כן אבל אני לא יודעת איך לקחת דברים לאט יעזור, כי איתו זה לא עזר
אנונימית
^לקחת דברים לאט עוזר מכיוון שברגע שתפתחי להכל ישר את פשוט תאבדי את עצמך. תנסי לעצמך להכיר את הסביבה ותלמדי אותה (לפעמים הבאות, לאו דווקא על הקשר הנוכחי).
בסוף את תמצאי את הטוב, רק תני לעצמך מנוחה מזה ותלמדי את הדברים הנכונים מקשרים כאלה
תקשיבי מה שאת אומרת נכון ואני מסכים איתך. אי אפשר להיות עם בן אדם שאת לא מרגישה אליו משיכה ולך יש יותר ניסיון בזה ממני.
אני בעצם רוצה בעיקר לחזק את הנקודה שכתבתי בסוף - שכדאי לתת צ'אנס ולא לסגור את עצמך. בסוף אם מתנהגים בסגירות אז נפתחים אל האנשים הלא נכונים ברגעי חולשה ואז זה חבל.

באשר לטוהר - גם בזה את צודקת באמת מדברים על נשים כמנעולים וגברים כמפתחות. אני אישית מפרש את המשפט בצורה קצת אחרת (אצל נשים זה דורש פחות מאמץ וזה הסיבה שהפעולה פחות מוערכת. זה שונה מלהסתכל על נשים כ'פרוצות' ופחות ערכיות שזה כבר סוג של החפצה).
וגם ככל שאנשים מתבגרים ככה אכפת להם פחות מהנושא הזה כי מה לעשות כשהשנים עוברות חווים יותר דברים.

וזה נשמע סרט יפה עם משמעות עמוקה. זה הגיוני שחוויות כאלו בגיל קטן השפיעו על הצורה בה את בוחרת גברים ועל היחס שאת מוכנה לקבל. אבל אני כן רוצה שתזכרי שאת לא יתומה חסרת בית יש לך חיים ויש לך חוכמה ויש לך מטרות בחיים ויש לך המון לתת בתמורה לאנשים ובאופן כללי לעולם לכן אין צורך שתרגישי ככה עלובה. עם זאת, אני בהחלט יכול להעיד גם מניסיון אישי שזאת תחושה שצפה הרבה וזה לגיטימי להרגיש ככה לפעמים. ובסוף אני מאמין שלכל אחד מגיע פרטנר שמסוגל להכיל את זה בו ולאהוב אותו גם כשהוא חלש.

אבל קשה להגיע לקירבה וביטחון כזה מהיכרות של רק כמה שבועות. ולכן זה לא פייר לצפות לדבר כזה מגבר שאת רק מכירה. אני חושב שיש המון גברים טובי לב בעולם שהם גם מושכים וגם עמוקים שאת יכולה ומסוגלת להכיר, ולכן אל תאבדי תקווה תתני צ'אנס לדברים לקרות.
אני יודע שמה שקרה עם האקס משאיר בך תחושה רעה אבל לדעתי זה בסוף דבר טוב. זה תמיד טוב להיפתח ולהרגיש ולחיות, ולמרות שיכול להיות כואב כל דבר שבאמת שווה בחיים האלו מכיל רמה מסוימת של סיכון.
שואל השאלה:
^אבל אם אסגור את הלב שלי לא עדיף ככה?
ואז אם מישהו באמת רוצה אותי הוא יחכה שאני אפתח את הלב שלי, נכון שנפלתי על מניפולטור שעבד עליי, אבל לא יודעת
אני לא יתומה חסרת בית, ברור, אבל ההורים שלי שכחו ממני לתקופה ארוכה כי הם עבדו ולא היה לנו כסף ואז נוצר מצב שזרקו אותי אצל סבתא שלי, שהיא אישה מבוגרת, והיא לא שמה לב שבן דוד שלי היה נוגע בי.
הדבר הזה הכתיב לי את החיים בצורה מאוד ברורה. ההורים שלי תמיד במינוס, לי אסור להיות במינוס, אני צריכה לקנות דירה, לדאוג לילדים שלי, לעבוד בעבודה שמאפשרת את זה כמו גן ילדים, שתמיד יהיה לילדים שלי השגחה, בכלל לעבוד עם ילדים זה סגירת מעגל בשבילי, לדאוג להם, לוודא שהם לא עוברים דברים כאלה, לעזור להם במידה וכן וכו.
תמיד היו לי מטרות ברורות כאלה, נטו בגלל מה שעברתי.
אני באמת לא יודעת אם יש מישהו כזה שיעבוד לי איתו
אנונימית
זה נהדר שאת מכירה את עצמך ככה ומאמינה במה שאת עושה. אלו מטרות טובות ואני לא רואה אף סיבה למה הם לא יתגשמו בעתיד.
אני לא חושב שאת דורשת הרבה ולכן לא רואה סיבה למה שלא יעבוד לך עם מישהו.
אבל אם תסגרי את הלב זה ממש לא עדיף. לא עדיף עבורך - כי לא יהיה לך הזדמנות להיפתח ולהגיד איך את מרגישה ולקבל נחמה והבנה. ולא עדיף עבור גברים אחרים שלא יבינו מה הם עושים לא בסדר ולמה את לא נפתחת אליהם (דבר אשר יגרום להם לעזוב). כאן חשוב להבדיל בין סרט לבין מציאות. אין בן אדם אחד שמחכה לך וילחם עבור לא משנה מהם. בני אדם כמוך שזקוקים לזה שתגלי כלפיהם חיבה ועידוד ואם הם מרגישים שאת לא בעניין אז הם יחתכו ויחפשו מישהי שכן תהיה איתם בעניין.
רק אחרי שתכירי מישהו והוא יאהב אותך אז הוא ילחם עלייך אבל שוב כדי שזה יקרה את צריכה לתת צ'אנס ולהיות עצמך ליד אנשים.

ומה שאמרת לגבי בן דוד שלך וההרחקה מהורים זה באמת נורא. אולי ההרחקה הזאת מהורים זה מה שגורם לך להרגיש שלא יאהבו אותך כי לא קיבלת מספיק אהבה והתרגלת לחיות עם מעט ממנה. בכל מקרה גם זה משהו ששווה להיפתח לגביו לדוגמא. זה יכול רק לעזור לך להבין את עצמך ואולי גם לאחרים.
שואל השאלה:
אני אני ליד אנשים, אבל אני פשוט מדוכאת, אני מרגישה דיי מתה מאז כל מה שקרה עם האקס הזה,
אנונימית