אני מאוד מקווה שלא רק אני מרגישה ככה

כל פעם שאני חושבת על מתמטיקה באלי פשוט לרצוח (למרות שהוא כבר מת אבל מי יודע אוליי הוא עדיין חיי באחד מהגלגולים שלו)את מי שיצר את הדבר הנוראי,המזעזע,המבחיל ומעצבן הזה,כאילו באמת כשאני חושבת,כותבת,לומדת,רואה,שומעת מתמטיקה באמת אני לא יכולה לתאר את כמות העצבים שעולים לי בגוף,זה באמת הורס לי את כל היום ואני רק בכיתה ט',אני לא יודעת איך אני הולכת לשרוד עוד 3 שנים עם הסיוט הזה:( (סליחה הייתי חייבת לפרוק את זה) יש אנשים שמזדהים איתי לפחות?