אני קצינה והחיילים שלי שונאים אותי

פשוט לא הייתי שמה עליהם

מנסה לעשות איזון בין להיות מפקדת אבל כן להיות קשובה גם תלוי מה כן מה לא כי בסופו של דבר זה כן מציק לך שהם לא אוהבים אותך זה לא כיף

מתחילה להיזכר מי היית לפני שיצאת לאיזה קורס מסכן שלא עושה אותך יותר טובה מאף אחד אחר זוכרת שכולם אנשים בדיוק כמוך והם לא משרתים שלך ושומרת על יחס אנושי בהתאם לדרישות ה"מערכת"

מה זה הם מתחתייך הם לא נחותים ממך
את הכי אמורה להיות טובה אליהם כי את מי שיש להם במערכת
שלחי לי הודעה בפרטי עכשיו יש לי חשק לשנות אותך

לא אל תתני לי פרח אני רציני
עכשיו לפרטי

וזה הסוג אנשים שאומר לאנשים אחרים מה לעשות
את סתם ילדה קטנה שמקשיבה רק למה שהיא רוצה לשמוע

לפי עקרונות והחוקים זה הדבר הנכון שצריך להיות כי אחרת זה לא טוב, חייב להיות דיסטנס בצבא ובעבודה בין אנשים שאומרים מה לעשות לבין אנשים ששומעים תפקודות אחרת אין ערך לבוסים בעבודה או קצינים בצבא.
אם את בנאדם טוב אז בחוץ כבר אנשים יאהבו אותך, בתוך המסגרת חייבים להיות אומנם כשובים אך גם לשמור על קור רוח.