למה החיים כל כך מדכאים ?

כדי שנוכל למצוא את הטוב.

חוסר עניין, תעסוקה, דיכאון, לחץ

כי יש פער בין הציפיות שלנו לבין המציאות
בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שבאמת יכול לקרות
אני חושבת שלחשוב הרבה על החיים זה תמיד מדכא
כי זה מתיש ומרגישים שבסוף שאין סיבה לכל דבר ושאנחנו לא יודעים את התשובות להכל
אבל זה תלוי, את שואלת בכללי או שיש משהו ספציפי שגורם לך להרגיש ככה?

לפעמים לא מדובר בחיים עצמם, לפעמים מדובר בפרספקטיבה לקויה או לא קונבנציונלית של האדם. יכול להיות שמוטל עליך מחסום רגשי שמונע ממך לראות את מה שיש לחיים להציע, ואם מדובר בתחושות שאתה מתמודד איתן לאורך זמן הייתי ממליץ לברר על זה לעומק, כי להישאר עם אידיאולוגיה כזו מכריעה וחד משמעית על החיים זו נפילה לקרשים.
אם אתה צריך להתייעץ ולדבר על זה אל תהסס :)

שואל השאלה:
ברו עשה צאט גיפיטי^

בנוסף, לכל אדם יש ציפיות כלפי עצמו וכלפי החיים, ולא תמיד המימוש שלהן אפשרי, כלומר לא תמיד מה שאתה משתוקק או מקווה לו יתקיים ויקרה. וזו תחושה שעלולה להעיק למשך זמן. יש עוד יותר מדי סיבות ללמה החיים עלולים להיראות ככה, אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכולם פה וגם משהו שאתה מסוגל לעשות בעצמך או לפחות לנסות, לקחת זמן לחקור את עצמך ולהבין מאיפה המחשבות האלו עלולות לנבוע ולצמוח. כשתבין תוכל לגזום את השורש ולמנוע התפתחות והחמרה נוספת. אבל זה לא תמיד מסע שקל או שאפשר לעבור בהכרח לבד ולפעמים גם עזרה ותמיכה מקצועית, משפחתית, חברתית, או כל תמיכה אחרת עלולה לסייע עד מאוד להבין איך לתעל את המצב, אמוציות, ומחשבות.
תזכור שרגשות משפיעים על אופן החשיבה, וכתוצאה מכך גם על ההתנהגות, ותפקוד. זה מערך אחד גדול שממשיך וגורף אחד את השני שלב אחר שלב.

אני?

כי אתה בחרת להבין אותם ככה, אם באמת תפתח את העיניים ותסתכל על הדברים שאתה אוהב, האנשים שאוהבים אותך ואתה באמת תראה כמה העולם יפה, אל תכנס לדיכאון ותדרדר לשם, יש כלכך הרבה דברים שהעולם יכול להציע לך ואתה לא מנצל אותם מספיק, החיים קצרים, והם לא יחכו לך לנצח.

^רוצה רק לחדד, לא תמיד מדובר בברירה ובחירה של האדם. אני לא מאמין שקיים בן אדם שנבחר מרצונו החופשי להסתכל על החיים שלו בחוסר טעם או עצבות ואכזבה ממושכת.

התפתחות של דיכאון לא נובעת בהכרח מאיך אדם פועל מתוצאה של רצון וכושר הבחנה מודעת, דיכאון זו מחלת נפש שבקלות יכולה לסיים חיים של בן אדם. סליחה על ההשוואה, אבל ניקח סרטן לצורך האנלוגיה, זו לא מחלה שבן אדם ירצה לשאת על עצמו מהסיבה הפשוטה, שמדובר בהמון הגבלות ושינויים בחיי האדם ששואבים וגוזלים ממנו המון המון כוחות. בדיוק כמו דיכאון, אף אחד לא ירצה להתמודד עם דבר שברגעים סבורים יכול לקחת חיים שלמים.

יקרה
החיים אינם מדכאים בהכרח . אולם ידוע שיש לפעמים תקופות של חוסר בהירות כיצד לנהוג ותחושה של חוסר הלימה
בין הציפיות לבין המצב . שיחות עם מטפל יוכלו לסייע לך . אם תרצי לנסות להתמודד לבדגם פעילות חדשה בתחומי הספורט
או האומנות או דרמה , נגינה או שירה בהחלט יכולים להוסיף תוכן ושמחה לחיים .
אם סתם בא לך לשוחח עם מישהו ולקבל עצה את מוזמנת
לפנות לעמותות מקצועיות בטלפון באופן אנונימי :
לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected] או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
שמרי על אופטימיות
חיבוק . בהצלחה

היי לך,
כתבת מעט ויכולה רק לנסות לדמיין מה קרה שבגללו כתבת פה... איזה דברים גרמו לך לחשוב שהחיים מדכאים... האם זה משהו אישי או כללי יותר, לעתים הדברים לא קורים כמו שהיינו רוצים... אולי תקופה שחברים לא זמינים...
כמה לא מובן מאליו שבחרת לכתוב פה ולשתף. לדבר עם מישהו קרוב או עם איש מקצוע יכול לעזור בקבלת כלים להתמודד.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט שלנו - אפשר לדבר, לשתף בתחושות ובמחשבות. המתנדבים שלנו שם בשבילך גם הערב. מצרפת את הלינק להתקשרות וניתן לפנות גם בווטסאפ במספר 055-9571399.

שלך,
מתנדבת סה"ר