איך אתם מתמודדים עם הטרגדיה של משפחת ביבס??

אני גם לא מתמודדת עם זה כל דבר כתום מזכיר לי אותם והפרצופים שלהם אוף

אני בכיתי די הרבה, ראיתי סרטונים עליהם, קראתי אבל זה כל מה שאני יכולה לעשות

אני לא צריך להתמודד איתה

האמת שממש כואב לי על המשפחה הזאת באמת הלב שלי איתם זה הרגיש כאילו אריאל וכפיר היו אחים של כולנו רק לחשוב על איך מישהו יכול לרצוח תינוק וילד קטן עושה לי רע בגוף
פשוט מבינה שזה חלק מהמציאות ההזויה הזאת והלוואי היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור

קצת שאלה לא במקום מי אנחנו בתכלס? זאת שאלה שמופנת למשפחות אנחנו צופים מהצד באסון הזה שקרה אבל לשאלתך אני לא מסוגלת לצפות בסרטונים שקשורים אליהם נמנעת כמה שיותר לא מסוגלת להסתכל להם בעיניים בתמונות אפילו

אני באמת לא יודעת מה לענות
זה פשוט לא.. לא יודעת כבר

found. יקר,

שומעת בשאלתך את הטלטלה שעוברת עליך כנראה בעקבות החדשות האחרונות של משפחת ביבס... אולי הזעזוע עמוק מידיי שזה כבר בלתי נסבל, ואתה לא מצליח למצוא איזו מחשבה שמרגיעה, מנרמלת או נותנת איזו תקווה בתוך כל החשיכה הזאת... ייתכן שאתה כותב כאן את המילים האלו אחרי שניסית נואשות למצוא בתוכך איזו נחמה ולא מצאת.... יכולה לתאר לעצמי איך המפגש הזה עם החושך המוחלט יכול לערער ולהפחיד... אולי זה מרגיש כמו נפילה לתוך איזה בור עמוק בלי למצוא משהו להיאחז בו ולעצור את הנפילה....

זה שכתבת כאן מראה כמה כוחות יש בך, שאתה נאבק למצוא תקווה בכל דרך, וזה ממש לא מובן מאליו....

יקר, להתמודד לבד עם תחושות כאלו יכול להיות ממש סוחט... אולי יש מישהו שאתה סומך עליו ויכול לשתף אותו במה שעובר עליך... אם תרצה, אני גם מזמינה לך לכתוב לנו בסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. באתר שלנו תוכל לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים, ולשתף בכל דבר שמעיק או מטריד אותך... אנחנו שם כדי להקשיב בלי שיפוטיות, לחבק מרחוק ולתמוך ככל שניתן... אפשר גם לכתוב לנו בווצאפ במספר 055-9571399.

כאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר

בקושי גדול
אבל לפחות אני חושב על זה שהם לא סבלו שם הרבה ועכשיו הם לא מתמודדים עם טראומות והם בגן עדן