סטודנטים אם נשאר לי עוד שנה וחצי לתואר שלא בא לי עליו עדיף לפרוש או לחכות לסיום?

עשית כבר חצי דרך תסיימי

נראה לי עדיף כבר לסיים

לא סטודנט אבל השקעת כבר שנתיים וחצי משאר אז כבר עדיף לסיים
או אם יכולה לעשות הסבה לתואר אחר בלי להתחיל מהתחלה

וואלה לא יודעת, תלוי מה זה אומר לא בא לי עליו.
אם את מרגישה שאין בו ערך בכלל עדיף מאוחר מלעולם לא, אבל אם יש בך ספקות ואין לך כיוון אחר ספציפי אז אולי עדיף כבר להיות עם תואר ביד.

אני לא מסכימה עם האמרות שעדיף כבר לסיים, אם את מרגישה שזה טעות להמשיך עדיף לך לעצור ולהתקדם למשהו שבאמת מתאים לך, לעבור עוד שנה וחצי של סבל מיותר זה לא אפקטיבי וחבל

חבל לזרוק לפח את מה שעברת עד עכשיו הייתי מסיימת כל עוד זה לא סבל בשבילי

לחכות, כדי שזה שהתואר האחר יהיה כבר תואר שני

לנאמנת שהגיבה ^^^ זה לא סתם לסבול היום לא משנה איזה תואר עשית מקומות עבודה מסתכלות על זה בצורה אחרת זה דפוק אבל ככה זה מקום עבודה רוצה לראות שבזבזת כמה שנים מהחיים שלך בתואר שגם ככה לא עוזר בעבודה הספיציפית שהגשת אבל זה עוזר להתקבל לעבודה

תלוי איזה תואר והאם זה מצדיק את העזיבה

עכשיו ברצינות, תחשבי טוב טוב את ההשלכות של זה. האם זה לגמרי לא מעניין אותך? זה לא ישרת אותך בעתיד?
אם עדיין יש סיבה וזה איכשהו כנראה יעזור לך לעתיד, לדעתי תשארי.
אם אין שום סיבה, אז תפרשי ותעשי משהו שכן יעזור לך בעתיד

^^ יש תארים שלא ישרתו אותה בעתיד. אם היא אומרת שהתואר לא מתאים לה זה אומר שגם העבודה לא מתאימה לה ואז היא מבזבזת את הזמן על תואר לא רלוונטי.
שוב, כל מקרה לגופו. אבל תואר במשאבי אנוש לא יעזור לך להיות רופא, זאת הפואנטה, זה שמקומות עבודה מסתכלים על תואר זה מקומות עבודה שמקבלים אנשים גם בלי תואר כשהתואר הוא בונוס, אם זה מקומות העבודה שהיא מכוונת אליהם, אז כן טוב שיהיה תואר ביד, אבל אם לא, מיותר לגמרי.

שואל השאלה:
אין לי מושג מה להחליט באמת:-(

תתייעצי עם אנשים שקשורים לתואר שלך, זה באמת יהיה הכי אפקטיבי

שואל השאלה:
אין לי כל כך עם מי

מה עם אנשים שלומדים איתך ביחד? עם פרומים באינטרנט של התואר הספציפי שלך? (יש מלא קבוצות פייסבוק כאלו)

מה התואר שלך?
הייתי מייעצת לך להמשיך כי גם אני ממשיכה בתואר ולא בטוחה שארצה לעסוק בתחום כל חיי (מדעי המחשב). מצד שני אם זה משהו שנחשב ללא שימושי אולי כדאי לעזוב אבל כמובן את זו שמחליטה (בסוף בכל תחום יש כאלה שמצליחים להשתמש בתואר שלמדו).

אה וגם תלוי באמת אם עשית כבר שנה וחצי או שנתיים וחצי
אני נניח על שנה וחצי "פז"ם" כרגע

שואל השאלה:
זה נוראי אוף

שואל השאלה:
אני כל שנייה ושנייה בסבל בתואר הזה ממש בסבל

שואל השאלה:
רק המחשבה שזה יהיה המקצוע שלי מעוררת בי חלחלה

מה המקצוע?

שואל השאלה:
זה משנה?

למה לא? יש לי חברה שלומדת ספרות אנגלית ומזרח אסיה, הייתי מייעצת לה לעזוב (ייעוץ לא מחייב כמובן... בסוף אם למישהו יש את הלמה, הוא ימצא גם את האיך להתעסק בתחום, אפילו אם זה תחום כזה). לעצמי בחצי התואר במדעי המחשב אני מייעצת להישאר.

זה תלוי גם מה את רוצה לעשות במקום. זה נשמע שבאת לפרוק ולא באמת לקבל עצות חחח

כמובן מייעצת לעזוב רק למי שזה מעורר בו חלחלה היא דווקא נהנית אז אני מאמינה שהיא תמצא את הדרך להפוך את זה לעיסוק בעתיד

שואל השאלה:
אממ
אשמח שתרשמי את המשתמש שלך או שתצאי מאנונימית
על מנת שאוכל להגיד לך את התואר שלי ולשמוע את דעתך
ואני ממש באתי כדי לקבל עצה

אני עם המשתמש הזה מגיל קטן מאוד יש פה מלא דברים מביכים אני לא אצא מאנונימית חח.
את יכולה לרשום פה, לא חייב בדיוק מסלול ש"יסגיר" אותך רק כיוון כללי. ואני מבינה שבאת לקבל עצה זו פשוט הייתה ביקורת בונה, כי זה היה נשמע שרצית עצה להישאר/לעזוב על סמך מידע מועט מדי (לפי דעתי)

שואל השאלה:
הבטחה שלי שאני לא אסתכל על שום דבר במשתמש שלך או במשהו אחר רק ארשום לך הודעה
את נשמעת אחת שאפשר להתייעץ ולדבר איתה ושום דבר אחר לא מענין אותי במיוחד שאני לפני הבטחה גורלית
לצערי פה זה לא מתאפשר
אם תוכלי אשמח ממש

שואל השאלה:
וגם אם יש דברים מביכים זה לא שניתן לדעת מי את
זה משתמשים אנונימים
מכאן זה רק הרצון שלך עד כמה את רוצה לעזור

חחח אני רוצה לעזור אל תעשי לי רגשי
אני מאמינה שלא תסתכלי, אבל יש אנשים אחרים שיוכלו אולי להבין.
אז תכתבי את המשתמש שלך, אשלח לך הודעה ותערכי, מאמינה שנכנסת לאתר בגיל קצת יותר מבוגר ומפותח ממני

שואל השאלה:
הייתי עושה את זה בכיף
אבל אי אפשר לערוך הודעות כאן מאנונימי ולא תגובות
את יכולה לנסות בעצמך ולראות שדבריי הם דברי אמת
ולגבי הגיל שלי אין לי מושג בת כמה את אז אין לי מושג אם הגיל שלך צעיר ממני ובכל מקרה אני בגילאי העשרים בחיי
לדעתי זה לא גיל מאוחר בכלל

הרוב יגידו לך שעדיף לסיים ושיהיה לך תואר ביד.
אבל דעתי היא שאת לא צריכה להרוג את עצמך וחבל על הזמן שלך, בטח אם זה תחום שלא תגעי בו בכלל.
אומנם, מה שהייתי מציעה זה באמת לחשוב ולתכנן לפני שאת עוזבת כיוון אחר אליו תלכי, וזה לא מחייב בהכרח לימודים.. פשוט אני מתכוונת למקצוע או תחום שאת באמת רוצה. כי אם לא תתכנני ותעזבי בשביל כלום, אז אני חושבת שזה לא בהכרח יעשה לך טוב נפשית.. כן תרגישי הקלה שאת מפסיקה עם התואר, אבל אז אולי תרגישי חוסר אונים כלשהו או שאין לך מטרה וזה לא טוב.

שואל השאלה:
אשמח לעזרתך

שואל השאלה:
הכוונה של האנונימית

גם אני בשנות העשרים כמוך.
התכוונתי שאני כאן מגיל 11 או אולי קצת פחות ועד היום, לא רוצה שיקשרו אותי למשתמש שלי כאן.
אני מאמינה לך שלא ניתן לערוך, לכן בכלליות אני חושבת שאם את לומדת משהו פרקטי כמו חינוך/מדעי המחשב/כלכלה וחשבונאות, אולי תשקלי לסיים ותוך כדי העבודה היציבה שתשיגי תנסי למנף את התחום שאת באמת רוצה לעסוק בו (שאני לא יודעת מהו). אם את לומדת תחום פחות פרקטי, ו/או יש לך תוכנית מה את עושה כשאת עוזבת (נניח: הולכת לוינגייט ללמוד אימון כושר), ואת מרגישה שאת מבזבזת את הזמן, אולי כדאי לעזוב. אני לא יודעת להגדיר מהו תחום פחות פרקטי, אבל מה שרשמתי נראה לי שתמיד צריך, משפטים אני לא בקיאה בכמה קל או קשה למצוא עבודה, מן הסתם אם את מכירה מישהו שעובד בתחום הכל יותר קל. מדעי הרוח למיניהם אפשר למנף אותם לתעסוקה אבל מן הסתם נופלים לסל ה"פחות פרקטי".

אני אישית נשארת בלימודים כי התחום שמעניין אותי (מטבח ומסעדנות) הוא תחום קשה, והמקצוע שאני לומדת הוא פרקטי (אם כי בזמן האחרון קשה יותר למצוא עבודה ממה ששמעתי).
מקסימום אם זה יעניין אותי אפתח מקום בעתיד, אולי פחות מושקע משל שף שבמטבח מגיל 17, אבל כל אחד בתכלס יכול לפתוח מקום כלשהו (השאלה אם הוא יצליח... ובשביל זה אני אהיה יותר רגועה אם אסיים את התואר).

ותזכרי עכשיו את בתקופת מבחנים כמוני כנראה, לא כדאי לך להרהר בזה יותר מדי כרגע זה סתם ידפוק לך את הציונים. תגיעי להחליט את זה כשתסיימי את המבחן האחרון שלך הסמסטר, עכשיו את סתם יותר עצבנית על המקצוע כי המבחנים קשים. אני לא אומרת שאת בהכרח צריכה להישאר, פשוט כדאי שההחלטה לא תהיה מוטה ע"י הקושי של המבחנים

שואל השאלה:
התואר שלי הוא סיעוד
נו
איך תוכלי לעזור לי עכשיו?

אני לא יודעת כמה מרוויחים בסיעוד בשנים הראשונות, אבל אם זה יותר ממה שהיית מרוויחה במלצרות או עבודה בסגנון (ואני חלילה לא מזלזלת, אני פשוט יודעת שיש הרבה מקצועות, למשל ראיית חשבון, שבשנים הראשונות משלמים לעובדים פחות ובהמשך זה עולה), ונניח שאת גרה אצל ההורים ואין לך הוצאות נלוות לזה שאת לומדת, אז הייתי ממליצה לך לסיים. יש לי חברה שגם לומדת את זה, אז מההתרשמות שלי זה תואר תלת שנתי, לא? ככה שאם עוד שנה וחצי את לומדת, ובסוף תרוויחי יותר מעבודות שעבדת אחרי צבא, זה נראה לי משתלם. בזמן שאת עובדת בבי"ח, תוכלי לקדם את הכיוון השני שלך (כמובן תלוי איך הוא משתלב בלו"ז).

אם זה משכורת בערך כמו עבודת אחרי צבא בשנים הראשונות, ואת יודעת מה תרצי לעשות במקום זה, אז אולי שווה לעזוב ולהתחיל בדבר החדש (תוך כדי עבודה במשהו מזדמן אם את צריכה כסף כמו כולנו).
לא הייתי ממליצה לך לעזוב, אם את לא יודעת בוודאות מה הכיוון השני, במיוחד שאת באמצע (לפי מה שהבנתי, זה 3 שנים).

לגבי הקושי של המקצוע, חוץ מהחברה, גם קוסמטיקאית שאני הולכת אליה למדה את זה. ידוע שזה מקצוע קשה עם אחריות על חיי אדם.. היא אישית הייתה פחות מרוצה מעבודה כאחות בשטח, ועברה לאיזשהו מוקד מכירות של הבי"ח - לדעתי משהו שקשור לתרופות. אז גם אם את אחות בהכשרתך את לא חייבת לעסוק במקצוע פיזית לתמיד, יכול להיות שיצוצו כיוונים אחרים שאולי ידברו אלייך יותר מעבודה כאחות בשטח, וכנראה לא היית מגיעה אליהם בלי הלימודים.
לא יודעת למה היא עברה לגבות וריסים, לדעתי זה גם מהתעניינות בתחום ויצירתיות, לאו דווקא כי לא היה טוב במכירות, מהתיאורים ששמעתי.

שואל השאלה:
אז להישאר את השנתיים האלה גם אם כל יום הוא סבל ושואה?

יש לך שנה וחצי או שנתיים?
ולמה כל יום כזה סבל? זה מבחינה חברתית גם? יש דרך לשפר את זה?
אני הבנתי מהחברה שבשנה ג' אתן גם בעיקר בבי"ח ופחות בכיתה, אולי זה יעזור?
כמובן שאם זה ממש סבל אז תעזבי אבל לדעתי עדיף שתהיה לך תוכנית מה לעשות במקום וזה לא חייב להיות תואר אבל כיוון מקצועי

שואל השאלה:
זה סבל בעיקר בגלל שני דברים שאני לא ארשום אותם כאן גם כי הוא אישי וגם כי לא בא לי לעלוב בסטודנטים אחרים שלומדים את זה.
אממ חזרנו לאותה נקודה שאת אנונימית ויש לי שנתיים

שואל השאלה:
איפה החברה שלך לומדת אגב?

שמעתי שחלק מהסטודנטים לא רציניים או קצת ערסים, אבל תנסי להתרכז בעצמך ולמצוא את אלה שאת יותר מתחברת אליהם אם יש כאלה. בשעות הפנאי, כשיש, תהיי עם האנשים שלך מחוץ ללימודים. כמובן אם את ממש סובלת אז תעזבי, אבל אני ממליצה לך לחשוב קונקרטית מה את רוצה לעשות במקום כי יש סיכוי סביר שתתחרטי אם לא תתחילי משהו אחר.
וגם את אנונימית..
ואני לא רוצה להגיד איפה למקרה שאתן לומדות באותו מוסד.

שואל השאלה:
את כאילו דיברת איתה במיוחד כדי להביא לי תשובות?
ולא זה לא בגלל שחלק מהסטודנטים לא רציניים או קצת ערסים

שואל השאלה:
באמת!! באמת שאין לך מה להתבייש
הלוואי והיית רושמת את המשתמש שלך
ואולי היית מצילה אותי מעצמי ומהעתיד שלי

לא, אבל יצא לנו לדבר אחת עם השנייה על לימודים
ותראי גם אם הייתי יודעת את הסיבה, אני לא יכולה להיכנס לראש שלך ולהבין עד כמה הסיבה הזו חשובה באמת. אני חושבת שאת צריכה לחשוב אם יש לך דרך להפחית את הסבל הזה, אם זה בגלל אנשים אז להתעלם, אם זה מהחומר אולי לקחת שיעורים פרטיים לפני המבחן.. משהו כזה
אם לא, וזה ממש קשה מנשוא, אז תעזבי.
אחרת, בהנחה שתרוויחי בסיום התואר יותר מעבודות שהרווחת בעבר, שווה לך לנסות לשנות משהו בהתנהלות ולראות אם את יותר נהנית בלימודים בעקבות זה, לפני שאת מחליטה לפרוש.
בכל מקרה אם תפרשי, לדעתי כדאי לך לחשוב מה את רוצה לעשות במקום. כי גם מה שנראה לך עכשיו כסבל, יכול להיות שכשתעבדי במשהו אחר ויהיה לך עוד יותר גרוע (לא מאחלת לך אבל זה יכול לקרות) פתאום תתחרטי שלא המשכת

שואל השאלה:
אין לי תוכנית ב ריאלית לכרגע

עדיף לחכות זה ישתלם, מה שווה כל הכסף שביזבזת אם לא בשביל זה

אז לדעתי אם את רוצה לעזוב, כדאי שתחשבי מה תרצי לעשות במקום. זה יכול להיות גם משהו פשוט בהתחלה, אבל משהו שאת באמת רוצה לעשות, שלא תמצאי את עצמך בחרטה שעזבת.
כי אמנם עכשיו זה נראה לך סבל, אבל יכול להיות שברגע שתסבלי יותר בעבודה כלשהי או בלימודי מקצוע אחר (נניח תלכי ללמוד איפור ותגלי שאין לך יד אומנותית, לא מכירה אותך אני סתם זורקת דוגמא) - אז תזכרי פתאום בעיקר את הרגעים הטובים בלימודי הסיעוד ותתחרטי שעזבת למקצוע אחר.
אם נמשיך עם הדוגמא של האיפור, נניח וזו תוכנית ב' שלך, הייתי תוך כדי הלימודים בסיעוד בוחנת את היכולות שלי בתחום על אנשים שאני מכירה ושוקלת האם זה תחום שאני רוצה לעסוק בו, ואם אני רואה שיש לי יד וזה גם באמת מעניין אותי ברמה שאני מוכנה להשקיע בקריירה כעצמאית (שזה יותר קשה משכיר...) - הייתי עוזבת ונרשמת ללימודי איפור.
כמובן זו דוגמא, אני לא יודעת באילו תחומים היית רוצה לעבוד.

למי שמעליי - לדעתי אם היא לומדת באוניברסיטה או מכללה עם שכ"ל אוניברסיטאי זה לא שיקול, ממילא היא בטח שילמה מהפיקדון את השכר לימוד.
אם יש תחום אחר שמעניין, אפשר לעזוב.
אם זה לאו דווקא התחום של הסיעוד שמשחיר אלא גם כל מיני דברים באווירת הלימודים, אפשר להתנהל אחרת ולראות אם זה עוזר לפני שעוזבים (גם אני ניתקתי קשר מכמה אנשים בלימודים כי הם לא עשו לי טוב, נראה לי שזה קורה להרבה).

שואל השאלה:
שוב יש לי כל כך הרבה מה לענות לך ומה להגיב לך
ואני לא יעשה את זה לעיני כל
את לצערי מסרבת להגיד מי את(למרות שאת נשמעת לי הכי עם דעה פורה מכולם) אז לצערי כרגע נעצור כאן
ותודה אגב על התשובות המפורטות והרצון לעזור

שואל השאלה:
ואם בכל זאת תחליטי להזדהות ולהגיד מי את
תבורכי בגן עדן באמת