6 תשובות
ראשית עלי להבהיר שאיני פוסק ואין לקחת דברי הלכה למעשה אלא יש לשאול פוסק מוסמך ומומחה.
שמעתי שהרעק"א כותב שכל איסור הסתכלות בערווה תלוי בגירוי, ולפי זה יהיה לו מותר, אמנם לא ראיתי את דבריו.
אבל לכאורה לרוב הפוסקים עצם מעשה הראיה/הסתכלות (מחלוקת חיי אדם ורבנו יונה המובאים בביאור הלכה לבעל המשנ"ב) אסור, בלי קשר לגירוי, פשוט לגבר אסור להסתכל/לראות נשים (לגבי אם האיסור לראות נשים זה דווקא כאלו שאינם צנועות משום איסור הסתכלות בערווה, בלי שום קשר לגירוי, או גם נשים תנועות אסור, תלוי בשני דעות המובאות בחיי אדם).
כיום אנחנו סומכים על רבנו יונה (ובפרט דמשמע שהמשנ"ב פסק אותו, אמנם הדבר לא מוכרח) כדי לצאת לרחוב, אחרת היה אסור לגבר בכלל לצאת לרחוב, רק לנשים היה מותר (וגם זה תלוי במחלוקת אם איסור הסתכלות בלי קשר לגירוי הוא רק לגברים או גם לנשים, אחרת גם לנשים היה אסור. אבל אם יש גירוי לאישה, אזי אסור גם לה, לא משום איסור גירוי כגבר, שלא לכל הדעות יש איסור גירוי לאישה, אלא משום איסור הרהורי עבירה ששייך בין בגברים בין בנשים, וגירוי מאדם שהיא אינה נשואה אליו הוא נכלל באיסור הרהור עבירה).
ואם כן, תלוי אם נאמר שאנחנו סומכים על רבנו יונה לכתחילה או רק בדיעבד, שאז אם זה בדיעבד אזי צריך להשתדל לחשוש לדעת החיי אדם איפה שזה מתאפשר, ולהשתדל שלא לראות אפילו נשים אפילו בלי קשר לגירוי (אם דווקא אישה שאינה צנועה אסור לראות, אבל אישה צנועה מטצר לראות אבל אסור ךהסתכל עליה בדווקא, או שגם אישה צנועה אסור לראות, תלוי במחלוקת שני דעות שהביא החיי אדם וכנ"ל).
אבל אם אנחנו סוברים כדעת רבנו יונה שהובאה בביאור הלכה לכתחילה, אזי אין חוששין לשעת החיי אדם ומותר לראות נשים אפילו שאינם צנועות כל עוד אין לאדם שום שמץ של גירוי (ואפילו הנאה בעלמא מהראיה), ורק הסתכלות אסורה (בכל מקרה, בלי קשר לגירוי).
אבל אתה נקטת לשון 'להסתכל', אני לא יודע אם זה מחמת חוסר הידע בחילוק שבין הסתכלות לראיה בהלכה, או שנקטת לשון זו בדווקא, אבל אם נקטת לשון זו בדווקא, אזי לכאורה מלבד לדעת הרעק"א זה אסור גם לגבר שאין לו יתר מיני.
(שוב אני מבהיר, איני פוסק ואין לסמוך על דברי הלכה למעשה).
שמעתי שהרעק"א כותב שכל איסור הסתכלות בערווה תלוי בגירוי, ולפי זה יהיה לו מותר, אמנם לא ראיתי את דבריו.
אבל לכאורה לרוב הפוסקים עצם מעשה הראיה/הסתכלות (מחלוקת חיי אדם ורבנו יונה המובאים בביאור הלכה לבעל המשנ"ב) אסור, בלי קשר לגירוי, פשוט לגבר אסור להסתכל/לראות נשים (לגבי אם האיסור לראות נשים זה דווקא כאלו שאינם צנועות משום איסור הסתכלות בערווה, בלי שום קשר לגירוי, או גם נשים תנועות אסור, תלוי בשני דעות המובאות בחיי אדם).
כיום אנחנו סומכים על רבנו יונה (ובפרט דמשמע שהמשנ"ב פסק אותו, אמנם הדבר לא מוכרח) כדי לצאת לרחוב, אחרת היה אסור לגבר בכלל לצאת לרחוב, רק לנשים היה מותר (וגם זה תלוי במחלוקת אם איסור הסתכלות בלי קשר לגירוי הוא רק לגברים או גם לנשים, אחרת גם לנשים היה אסור. אבל אם יש גירוי לאישה, אזי אסור גם לה, לא משום איסור גירוי כגבר, שלא לכל הדעות יש איסור גירוי לאישה, אלא משום איסור הרהורי עבירה ששייך בין בגברים בין בנשים, וגירוי מאדם שהיא אינה נשואה אליו הוא נכלל באיסור הרהור עבירה).
ואם כן, תלוי אם נאמר שאנחנו סומכים על רבנו יונה לכתחילה או רק בדיעבד, שאז אם זה בדיעבד אזי צריך להשתדל לחשוש לדעת החיי אדם איפה שזה מתאפשר, ולהשתדל שלא לראות אפילו נשים אפילו בלי קשר לגירוי (אם דווקא אישה שאינה צנועה אסור לראות, אבל אישה צנועה מטצר לראות אבל אסור ךהסתכל עליה בדווקא, או שגם אישה צנועה אסור לראות, תלוי במחלוקת שני דעות שהביא החיי אדם וכנ"ל).
אבל אם אנחנו סוברים כדעת רבנו יונה שהובאה בביאור הלכה לכתחילה, אזי אין חוששין לשעת החיי אדם ומותר לראות נשים אפילו שאינם צנועות כל עוד אין לאדם שום שמץ של גירוי (ואפילו הנאה בעלמא מהראיה), ורק הסתכלות אסורה (בכל מקרה, בלי קשר לגירוי).
אבל אתה נקטת לשון 'להסתכל', אני לא יודע אם זה מחמת חוסר הידע בחילוק שבין הסתכלות לראיה בהלכה, או שנקטת לשון זו בדווקא, אבל אם נקטת לשון זו בדווקא, אזי לכאורה מלבד לדעת הרעק"א זה אסור גם לגבר שאין לו יתר מיני.
(שוב אני מבהיר, איני פוסק ואין לסמוך על דברי הלכה למעשה).
^
הוא דיבר על גבר שאין לו יצר, או בגלל פגיעה מוחית (או מלידה או במהלך החיים, כי גם הגירוי תלוי באיזורים ניורוניים במוח), או אולי אפילו על גבר שהגיע לכך ע"י שעבד על עצמו, דברים כאלו הוזכרו בספרי מוסר לגבי אנשים שהגיעו לכך, אישית אני מכיר דוגמאות כאלו שהובאו בחיי מוהר"ן, אמנם כמדומני שגם הרמב"ם מביא דבר זה (אמנם לא ראיתי דבריו בעצמי בנידון, ולכן אין לסמוך עלי ח"ו ולומר שהרמב"ם אכן אמר כן)
הוא דיבר על גבר שאין לו יצר, או בגלל פגיעה מוחית (או מלידה או במהלך החיים, כי גם הגירוי תלוי באיזורים ניורוניים במוח), או אולי אפילו על גבר שהגיע לכך ע"י שעבד על עצמו, דברים כאלו הוזכרו בספרי מוסר לגבי אנשים שהגיעו לכך, אישית אני מכיר דוגמאות כאלו שהובאו בחיי מוהר"ן, אמנם כמדומני שגם הרמב"ם מביא דבר זה (אמנם לא ראיתי דבריו בעצמי בנידון, ולכן אין לסמוך עלי ח"ו ולומר שהרמב"ם אכן אמר כן)
"להסתכל על נשים" נאמר במובן המיני
אם הוא לא נמשך אליהן אז הוא כנראה לא יסתכל עליהן ככה. אבל אני לא רבנית אז אני לא בטוחה
אם הוא לא נמשך אליהן אז הוא כנראה לא יסתכל עליהן ככה. אבל אני לא רבנית אז אני לא בטוחה
אתה יודע גם גבר שנמשך לנשים מסתכל כי זה לא מקהו שאתה יכול להימנע ממנו
^
זו באמת דעת רוב הפוסקים שהבאתי לעיל (מלבד הרעק"א שרק ראיתי אזכורים לדעתו), אמנם כן הוא לגבי הסתכלות בדווקא, ולגבי ראיה- מחלוקת.
כלומר שגם לעניין דאין אפוטרופוס, אינו כחוק שקיים בכל מקרה שהוא, אלא דיש חילוק בין דבר שקבעו חכמים שלגביו אין אפוטרופוס לעומת דבר שלא קבעו חכמים עליו דין זה.
ואפילו החיי אדם שהחמיר הסתפק בין שני הדעות, לפי אחת מהם מותר לראות אישה צנועה ורק אישה שאינה צנועה אסור, ואם כן גם הוא סבר דשייך סברא זו שאין דין 'אין אפוטרופוס לעריות' נוהג בכל מקום, אלא שלעומת רבנו יונה הגדר שלו מתי אין דין זה שונה (ותלוי במחלוקתם בביאור דברי הגמרא בברכות לגבי הסתכלות בערווה).
זו באמת דעת רוב הפוסקים שהבאתי לעיל (מלבד הרעק"א שרק ראיתי אזכורים לדעתו), אמנם כן הוא לגבי הסתכלות בדווקא, ולגבי ראיה- מחלוקת.
כלומר שגם לעניין דאין אפוטרופוס, אינו כחוק שקיים בכל מקרה שהוא, אלא דיש חילוק בין דבר שקבעו חכמים שלגביו אין אפוטרופוס לעומת דבר שלא קבעו חכמים עליו דין זה.
ואפילו החיי אדם שהחמיר הסתפק בין שני הדעות, לפי אחת מהם מותר לראות אישה צנועה ורק אישה שאינה צנועה אסור, ואם כן גם הוא סבר דשייך סברא זו שאין דין 'אין אפוטרופוס לעריות' נוהג בכל מקום, אלא שלעומת רבנו יונה הגדר שלו מתי אין דין זה שונה (ותלוי במחלוקתם בביאור דברי הגמרא בברכות לגבי הסתכלות בערווה).
אסור
באותו הנושא: