סליחה... סליחה אריאל, סליחה כפיר, סליחה שירי, סליחה עודד...

</3

לגמרי..

שואל השאלה:
מה הסיכוי שהם חיים? עכשיו ברצינות

אין.. כבר זיהו את הגופות שלהם

^^אין לדעת אבל צריך להיות אופטימים לקוות לטוב
ולהתפלל הרבה בשבילם

לצערי הסיכוי ממש קטן החמאס לא שיקרו בחטופים שהם שחררו לפני שהם שחררו אותם , גם על החטופים ששיקרו עליהם שמתו הם הודיעו בסוף שמחזירים אותם בחיים ולא החזירו אותם בהפתעה
גם כבר לפני שנה אמרו שכוחות הבטחון שלנו בעצמם מעריכים שיש חשש כבד לגורלם מאז שהם נחטפו לא ראו שום אות חיים מהם

היי יקירה,
האבל הכבד שממלא היום את האוויר, עם חזרתם של ארבעת החטופים שנרצחו בשבי, בהם עודד ליפשיץ וכנראה גם אריאל, כפיר ושירי ביבס, נוגע ומכאיב לכל אחד ואחת מאיתנו. זה כמו פצע נוסף, שנפער לנו בלב והיו כאלה שהגדירו את היום הזה כיום הכי קשה מאז ה-7 באוקטובר.
שני ילדים קטנים, אחד מהם בן 9 חודשים בלבד, נוגע ומכאיב בלב של מדינה שלמה. ליום אחד התאחדנו כולנו בכאב המשותף הזה, כאב שהגיע לכל העולם. תמונת חטיפת בני משפחת ביבס נהפכה כבר לסמל של הטבח הנורא, לאכזריות של אנשי חמאס הטרוריסטים והתמונה של שירי ביבס, אימם של הילדים, המחזיקה אותה בידה ומתחננת על נפשם, טבועה בזיכרון של רבים.
מדינה שלמה התפללה בכל כוחה לסוף אחר, לשובם בחיים. במקום זה התוצאה קשה, סיפור כואב מאוד.
המלחמה הזאת לימדה אותנו להתמודד עם מצבים שלא היינו מורגלים אליהם. בין השאר היא גם לימדה אותנו לבכות, ודרך הדמעות לפרוק מעט מהמועקה שיש לנו על הלב, מהסליחה שאנו מבקשים מכל החטופים, החיים והחללים, ולשאוף שעד האחרון שבהם יחזרו ומהר, אם לשיקום או אם לקבורה.
השיתוף שלך כאן ובקשת הסליחה שכתבת מעידים שאת מבקשת לפרוק, לשתף. תדברי ותוציאי את אשר על ליבך עם בני משפחתך, חברים קרובים. תרשי לעצמך אפילו לבכות. זה טבעי, זה מותר. זה סוג של פריקה.
יקירה,
אני מתנדב בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך, אם תרצי, לשיחת צ'אט או וואטסאפ אנונימית, עם אחד המתנדבים שלנו, בלי שיפוטיות, לשיחה, הקשבה, פריקה וייעוץ, להתלבט ביחד ולמצוא דרכים לפתור את המצב שאת נמצאת בו.
נהיה שם איתך ובשבילך, נקשיב, ננסה לסייע - מוזמנת לצ'אט שלנו בקישור המצורף בתחתית ההודעה או לפנות בוואטסאפ למספר 055-9571399.

שולח לך חיבוק גדול והמון כוחות מרחוק.
שלך,
מתנדב סה"ר