לדעתכם ההנאה מצחוק, זה הנאת האסקפיזם? כשאני צוחק אני קצת מתנתק מהחיים הרגילים, ובכך יוצר אסקפיזם.

לא

לא בהכרח
תלוי ממה נגרם הצחוק

לא בהכרח
לפעמים הצחוק (שממנו יש הנאה) יכולה לבוא מבדיחות על נושאים קודרים שתואמים את המציאות שנמצאים בה, שזה לא כזה אסקפיזם.

שואל השאלה:
אני לא שואל למה צוחקים, הצחוק הרי מגיע ממשהו מפתיע ולא שגרתי.
אבל למה אנחנו נהנים מהצחוק, זה כי השגרה נשברה (על ידי שבירת קו המחשבה שלנו).
שגרה נשברה= אסקפיזם במידה מסוימת. כמו שהנאת טיולים זה הנאת האסקפיזם.

צחוק זאת תגובה טבעית של הגוף
זה לא שייך לשגרה

שגרה שנשברת זה לא בהכרח אסקפיזם
זו יציאה מאיזור הנוחות
ויציאה מאיזור הנוחות זה לא אסקיפזם, בדיוק ההיפך, זו התמודדות עם המציאות והסיטואציות שאליהן נקלעת

שואל השאלה:
ברור שזו תגובה טבעית של הגוף.
אבל למה הגוף מגיב ככה? איזה צורך מתמלא כך שהגוף מגיב בהנאה?

השתלבות בסיטואציה

שואל השאלה:
מסכים ששגרה שנשברת זה לא בהכרח אסקפיזם.
אבל אם יש לאדם שגרה של עבודה ולחץ, והוא הולך לחוף הים הוא יוצר אסקפיזם, ובכך נהנה.
כנ"ל גם אדם שקורא ספר בסוף היום אחרי העבודה.

ורציתי להניח שגם צחוק זה הנאה שנלוות מאותה תופעה.

כמו שכתבת זה שיגרה שנשברת יחד עם זה שהגוף מבין שאין סכנה/זה לא רציני.

ככל שהטוויסט יהיה חד ופתאומי. הצחוק יהיה יותר מהנה כי הוא יוצר אקספיזם באופן פתאומי, אחרי שהגוף חושב על הדפוס המוכר או משהו רציני.

זה מאוד תלוי סיטואציה. לפעמים צחוק יכול לשמש כאסקפיזם, כשאנשים משתמשים בו כדי לברוח ממצבים קשים או פחדים, ולעיתים זה נובע מהדחקה. מצד שני, יש גם צחוק שהוא אותנטי, שמגיע מתוך שמחה אמיתית או חוויות חיוביות.. ואפשר לטעון כך על כל רגש.

שואל השאלה:
תודה, ריפוי

אסקפיזם זה אסקפיזם. לפעמים הוא תופס צורה של צחוק, אבל צחוק ואסקפיזם זה שתי דברים נפרדים.