בנים בבקשה תענו, יצא לכם להיות בקשר ארוך עם ידידה עם שיחות עמוקות וכימיה בלי לפתח רגשות רומנטיים? או לפחות ממש קצת

בטח שכן ידידות

שואל השאלה:
פשוט כאילו
אני מרגישה שממש רוב הבנים שיצא לי להתכתב איתם בקשר ארוך פיתחו אליי רגשות, חלק ממש חזקים וחלק רק עניין ורגשות קטנים
וחלקם בכלל לא ידעו איך אני נראית
זה משהו לא נפוץ?

לא יצא

יש לי ידידה שהיא כמו אחותי, ויש לנו קשר מאוד עמוק וקרוב. אבל אני ממש לא מאוהב בה, אלו רגשות של אהבה אפלטונית כמו לבן משפחה

בנים לא מפתחים רגשות, הם פשוט רואים בבחורה פוטנציאל למישהי שתספק להם אינטימיות
זה שונה ממה שאתן חוות

שואל השאלה:
אתה מתכוון רק לאינטימיות פיזית?
מה ההבדל? ולמה אתה חושב שבנים לא מפתחים רגשות?

כן, בנים צריכים אינטימיות פיזית ובנות צריכות אינטימיות רגשית, זה ההבדלים בינינו.
גבר לא מתאהב במובן הקלאסי כמו שבנות מתאהבות, הוא חש תשוקה לאישה. בגלל זה תראי גברים שישר רוצים מישהי אחרי שיחה של יומיים, ואישה צריכה שהקשר יבנה באופן מורכב.
העניין הוא שגבר אוהב את מה שאישה עושה בשבילו, ואישה מתאהבת בגבר עצמו ובאופי שלו.

שואל השאלה:
אני מסכימה עם הצד של האישה וגם יכולה לזהות בעצמי את העניין של פיתוח העניין המהיר מבחינת הגברים, אבל להגיד שגברים לא מסוגלים לאינטימיות רגשית בכלל או לא מחפשים אותה זאת טעות. זה נשמע לי מצב שהוא יותר פחד מאינטימיות ודפוסי התקשרות שליליים מאשר מצב גברי בריא
גם אם הנטייה האבולוציונית של גבר היא יותר על הפצת הזרע ושל האישה היא יותר הביטחון, זה לא אומר שנשים לא רוצות אינטימיות פיזית - (בטח שיש בה גם אינטימיות רגשית) וגם להפך, זה לא אומר שגברים לא מעוניינים באינטימיות רגשית
יש גברים שמתאהבים ומפתחים רגשות במובן המקובל, יש המון גברים שחוו וחווים את זה
המצב שאתה מתאר נראה לי קצת קיצוני, לא מאוזן ומעיד על בעיה מסוימת

כמובן שאישה צריכה גם אינטימיות פיזית, לא סותר. הנקודה שהיא שהאינטימיות הרגשית פחות משמעותית לגבר, כלומר - גבר יוכל לגמרי להסתדר במערכת יחסים שבה אין שיח עמוק משותף ותדירות פגישות יומיות, כל עוד הוא מקבל מיניות ושקט ממנה.
גברים מרגישים תאווה, תשוקה, חיבה לפעולות שהאישה עושה עבורם. כמה היא נותנת מעצמה, מפנקת, נשית וכדו'. האופי של הבחורה הוא פקטור פחות אינטגרלי ולא משפיע.
אם כבר אבולוציה, גבר מטבעו אינו מונוגמי כך שהוא צריך להסתגל לקשר שזר לו ולדעת לחיות בתוכו.
זאת הסיבה לפער הענק בין הציפייה הנשית מאהבה והאכזבה כשהיא לא מתממשת. כל כך הרבה נשים מתלוננת שהגבר לא מכיל, קשוב, מעניק, אוהב, ולדעתי התרבות המערבית היא האשם. כל הסרטים והמוזיקה מציגים גברים רומנטיים חסרי תקנה שהם בניגוד מוחלט לאופי הגברי.

שואל השאלה:
מה שאתה אומר מתנגש עם חוויות של גברים ששמעתי וראיתי לאורך החיים, כלומר, גם אם ברובד האינטימי הרגש פחות משמעותי לגבר מטבעו, כנראה התפתחנו מספיק בשביל שזה ייהפך להרבה יותר אינדוודאלי או שהתרבות והסביבה ישפיעו על היצר הזה
בכל אופן, אתה מבטל לחלוטין את האהבה הגברית וטוען שכל צורך והנאה גברית נובע ממה שהגבר מקבל מהקשר בין אם זה מיניות או פעולות שירות? כי זה נשמע דיי הפוך מהאנרגיה הזכרית שהיא מחזרת, מובילה, מעניקה. הרבה גברים מרגישים תחושת משמעות מלתת לנשים שלהן
ובנוגע למונוגמיה, זה לא מוכח בכלל, אבל גם אם נצא מנקודת הנחה שגברים פוליגמים יותר - שזה טיעון שיש לו תמיכה בפסיכולוגיה האבולוציונית, כמו שאמרתי בהתחלה, האדם הוא לא רק הביולוגיה והטבע שלו, הוא גם התרבות שלו. זה מאפיין אחד בלבד. להציג גברים בצורה חייתית בלבד שמתקשה עד לא מצליחה להשתלב בעולם תרבותי נראה לי קצת חטא
כאילו, זאת גם בחירה של הגבר. המוכנות והרצון שלו להיות מונוגמי תלוי בערכים החברתיים והאישיים שלו, הרצון והמוכנות בכלל לאינטימיות כזו (לחלקם יש פחד שמלכתחילה מונע מהם את הצורך הזה, אתה יכול לעשות גוגל על דפוס התקשורת נמנע). בדרך כלל הגברים שטוענים שגברים הם לא מונוגמיים הם בעלי משהו מהדברים האלו שמקשה עליהם לעשות את זה
ובקשר לתרבות המערבית, בהחלט יש לה הרבה פגמים בעולם הזוגי, אבל יש לה גם צדדים חיוביים שכשהם יבואו בהלימה עם הטבע המקורי שלנו יוכל להיווצר דבר יפה בעיניי