מה גרם לכך שאחוזי הדיכאון במדינות עולם שלישי נמוך בהרבה מהעולם המערבי

כי זה לא טבעי לנו לחיות ככה. קזינסקי צדק.

דרך אגב, יש לי שאלה
מה לדעתך יקרה בעוד אלפי שנים, האם נצליח להסתגל לחלוטין למציאות הטכנולוגית, או שנישאר כבולים לדפוסים האבולוציוניים?

כי הם עסוקים מדי בבעיות אחרות שמטרידות אותם, אין להם יותר מדי זמן לשקוע במחשבות. הם מבלים יותר זמן בחוץ ולא סגורים בבית, מבלים יותר זמן בחברת אנשים, פחות זמן אם בטלפון אם בכלל יש להם טלפון.

התשובה לזה נראה לי טמונה בשאלה למה גורם לנו להרגיש בודדים

חלק גדול ממה שגורם להרגיש בודדים זה מתי שאנחנו פוגשים את עצמנו מול עצמנו לבד ללא התערבות חיצונית שבמציאות של החברה המערבית המודרנית האדם מאולץ לבצע הרבה מאוד בחירות מול עצמו שדורשות ממנו בחירה אישית זה יכול להתבטא אפילו בדברים קטנים כמו איזה ג'ינס ללבוש בבוקר אבל זה שאנחנו נצרכים להחליט הרבה מאוד ולפגוש את עצמנו במקומות בחירה זה גורם לנו להרבה רגש של בדידות

לעומת זאת בחברות כמו של העולם השלישי האדם נצרך שם להרבה פחות החלטות כאלה ואחרות בגלל שלרוב הכל כבר נבחר בשבילו כמו קוד לבוש דת השתייכות שבט וכו

שואל השאלה:
רפוי^^ הסתגלות אבולוציונית היא תהליך של מאות ומיליוני שנים, אבל עם הטכנולוגיה העתיד אולי נצליח לזרז את התהליכים האלו ואז לא ברור מה תהיה התוצאה לכך

שואל השאלה:
גו גו

הדבר לא דומה גם כאן? אתה נבחר לדת מסוימת מכיר קודי לבוש מסוימים קוד התנהגות מסוימים וכד'

זה נכון שהם גם צריכים לבצע הרבה בחירות אבל בכל זאת להאדם המערבי בממוצע בוא נצרך להרבה יותר החלטות ביום

נניח ילד שנולד באפגניסטן וגדל באזור הטאליבנים יש לו לבוש מסורתי מה ללבוש הוא ילך למדרסה וילמד קוראן ורוב החיים הוא יגדל ענבים או אופיום בעיירה הקטנה שלו לרןב החיים שלו יהיו בסגנון מאוד מונוטוני עד ההפגזה הבאה של הקואוליציה

לעומת זאת האדם המערבי רק בלנסוע למקום העבוד יש לו איז החמש אופציות ועוד מלא מלא בחירות קטנות שהוא מבזבז על זה אנרגיה ועצבים

שוב אני לא אומר שזה הגורם המרכזי אבל אני חושב שזה יכול להסביר בהרבה את השינויים בין החברה שלנו לחברות של העולם השלישי

תזונה נוראית, אי חשיפה לשמש ואורח חיים יושבני.

במדינות עולם שלישי אנשים תופסים את הקשיים כאתגרים בחיים נורמליים ולא כבעיה רפואית

מאוד פשוט
אי אפשר לדעת
בגלל שמי שבדיכאון ישר מת.
אין שום דיווח על זה
בקושי יש לך זמן לחשוב
זה או לעבוד או למות.

שואל השאלה:
כשאת אומרת את זה ככה הפאזל די מתחבר לי, באמת נועדנו ללחץ הישרדותי מסוג זה חיינו בתנאים כאלה מיליוני שנים, כנראה שטבע הגוף שלנו לא מתורגל לשינוי אסטרונומי כזה בסביבה שלו בצורה כזאת חדה של כמה אלפי שנים בודדות

אני חושבת שלחץ מהתפתחות טכנולוגית הרבה יותר קשה מלחץ הישרדותי. בני האדם הרי נועדו להתמודד עם מצבי הישרדות- זה בטבע שלנו, אתה מבין?

א. דיכאון זו פריווילגיה של עצלנים, לא של אנשים שאם הם יכנסו לדיכאון הם ימותו אז כאילו מי שנכנס לדיכאון מת ולא נסקר
ב. כנראה שהנפש חושבת אחרת ממך בנוגע לסוג הסטרס שהיא יותר יודעת להתמודד איתו
ג. לא מפתיע בעיניי כי אני חושבת שחיי עמל, חיים יצרניים, מגיעים ממקום בריא בנפשו עושים לה רק טוב
ד. ערכים בסיסיים שלא הושחתו - משפחתיות וכו'
ה. במידה מסויימת כן, כנראה שזה שאדם לא עסוק בשרדנות גורם לזה שאם הוא לא מצא משמעות אחרת ( או שהייתה לו כזו לכתחילה) הוא עשוי להיכנס לדיכאון

לרוב הנשים לא טבעי לבנות קריירה ולכן הן חוות חרדה. לרוב הגברים לא טבעי שהחיים לא הישרדותיים (חסרי ריגושים ומשמעות) ולכן הם חווים דיכאון.

הסיבה הפשוטה היא כי יש שם חיי חברה פשוטים ותוססים

^^בול, הם לא סגורים בבתים ולא בחדרים כמונו במסכים והרשתות האלו זה לגמרי הורס תנפש

האדם הוא יצור מורכב, אבל מבחינה אובייקטיבית, דור הz הוא הדור הניזון ביותר בהיסטוריה, אבל אנחנו סובלים מדיכאון לעתים קרובות יותר מאשר דורות אחרים. כי השובע הוא הגורם לדיכאון.

אדם שאין לו קשיים מתחיל להדרדר ולהתפוגג, הדוגמה הבולטת ביותר היא מדינות סקנדינביה ושוויץ - אחוז עצום של התאבדויות בקרב צעירים, בשוויץ כמעט בכל גשר יש גדרות למנוע מקופצים להתאבד, אם כי, היא כמעט המדינה הטובה בעולם - אבל זו הבעיה.

שואל השאלה:
כן אבל זה גם לא נכון במיוחד סטטיסטית אחוז הדכאונים נשאר יציב אם אחד מת יש פחות מדגם לסקור אז יש אדם אחר שעדיין לא מת והוא בדיכאון גם כמות האנשים שם לרוב קטנה יותר, סטטסטיקה סוקרת קבוצות קטנות ומתוכה משיגה מגמה מסוימת זה לא השיטה האידאלית אבל היא הכי יעילה

מניחה שאתה צודק אבל נראה לי שזה מה שהיא התכוונה

שואל השאלה:
כן יכול להבין מה את אומרת

עוד רעיון שעלה לי מתוך התשובות כאן:
יש לנו בראש נוסחה למה אנחנו רוצים ולאן לשאוף כדי להיות מאושרים.
הנתונים האלו בעיניי מראים שמדובר בנוסחה שגויה.
נראה לנו שאם נשיג נוחות לכולם (שבסוף כל הערכים מכוונים לזה: דמוקרטיה, שוויון, זכויות אדם ועוד - הכל מכוון לזה שכולם יוכלו להינות מהעולם) העולם יהיה טוב ושמח, אבל טעינו. לא זה מה שמביא שמחה ואושר.
ולכן במקומות שכאילו הגיעו לפסגה אנשים מתאבדים יותר, כי כל עוד אתה חושב שעוד קצת ותשיג את האושר אתה תישאר בחיים, אבל אם הגעת לנקודה שבה אתה מבין שבדרך שבה הלכת עד עכשיו כבר לא תגיע לאושר אז או שתמצא דרך אחרת או שתיכנס לדיכאון.

שואל השאלה:
"אתם לא כל כך נחמדים"^^^^ את פולטת שטויות לא כל מי שבדיכאון ישר מת מה

היא מתכוונת נראה לי למדינות עולם שלישי שבהם אנשים אם הם לא יצאו לעבוד לא יהיה להם מה לאכול או לשתות והם ימותו

שואל השאלה
אני מדבר על האנשים במדינות עולם שלישי(':

דיכאון זה שיש לך זמן פנוי לחשוב ולהסתגר בחדר