39 תשובות
לספר להורים בהדרגה והעיקר להיות שלמה עם הדרך שבחרת
שואל השאלה:
אני כבר לא מאמינה ביהדות או אלוהים מגיל 15, אני לא רואה טעם להשאר חרדית
אנונימית
אולי תדברי עם אמא/אבא שלך מי שאת מרגישה איתו יותר בנוח ותספרי להם שאת פחות מתחברת לדת ושאין לך עניין נגיד לשמור שבת/להתפלל אם זה לא בלב שלם
שואל השאלה:
שניהם קיצוניים ברמות ואח שלי שדרך אגב גם יצא בשאלה כבר לא בקשר איתם כי הם ניתקו ממנו
אנונימית
ההורים שלך קשוחים בהגזמה? או שהם יחסית פתוחים?
https://leshinuy.org/guide/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/
אולי אחת מהעמותות האלה תוכל לעזור לך? תשאלי אם יכולים לתת לך טיפים או משהו?

כמובן זה תלוי בסיטואציה הספציפית שלך, איך המשפחה שלך וזה

מקווה שהכל יהיה בסדר אצלך
שואל השאלה:
קשוחים בהחלט
אנונימית
שואל השאלה:
אני אבדוק תודה
אנונימית
^ אז באסה. אין מה לעשות חוץ מלשבת איתם ולהסביר את הסיטואציה בצורה מכבדת, ותבהירי שאת אוהבת אותם ורוצה להיות איתם בקשר למרות האמונות השונות שלכם.
אם זה מה שההורים שלך בוחרים לעשות עם מי שיוצא בשאלה לא תוכלי למנוע את זה. הרך היא להיות חרדית בגלוי ובסתר...
לא חושב שהתגובה שלהם תחויה באופן בו את עושה את זה
אולי עדיף לחכות שתהיה לך גם דירה ועבודה משלך
מדברת עם ההורים שלך על זה אם כבר את רוצה לצאת שלפחות ילוו אותך בדרך שלך
אל תצאי בבת אחת
תתחילי לאט לאט לחפף בדברים
ותדברי איתם על זה
אז תסבירי להורים שלך שאת לא מתחברת ללבוש ולאורח החיים ושאת כבר לא מאמינה באלוהים/ביהדות ושאת לא רוצה לעשות משהו שאת לא שלמה איתו❤
ממש בהצלחה לך
העיקר אל תפחדי לפנות לגורמים שיכולים לעזור לך ואל תתביישי בעצמך
אם תרצי אי פעם לדבר אני פה, אני אומנם לא באה מהעולם החרדי אבל מכירה אותו קצת, ובעצמי דלת"שית מסורתית (:
זה מה שאני בערך עושה כרגע ואני באותה סיטואציה כמוך של ההורים אחים שלי הגדולים גם עשו את זה אם את רוצה שנדבר יותר פתוח על הכל ממש כל שאלה בואי לפרטי
בהדרגה ולהיות שלמה עם הדרך שלך ושאת בבית של ההורים שלך תכבדי לבוש צנוע שבת וכאלה ותזכרי שאלוקים תמיד פה גם אם את לא מאמינה בדרך הדתית חרדית אלוקים קיים ותמיד אפשר לפנות אליו
שואל השאלה:
אם אני אבקר אותם (בתקווה שהם לא ינתקו ממני בכלל קשר) אז כמובן שאשתדל להתלבש צנוע כשאראה אותם, זה כמו ללכת לבית של רב - אני לא אלך לשם עם חולצה קצרה ומכנסיים קצרים..
אבל אני פשוט לא רוצה לחיות באורח חיים הזה, לא טוב לי נפשית
אנונימית
כן להרבה זה לא טוב ככה זה שלוחצים עליך אבל יש לך אית להחזיק את עצמך מבחינה כלכלית יש לך חבר או משהו שיעזור לך?
שואל השאלה:
יש לי בן זוג, כן, אבל הם לא יודעים עליו..
אנונימית
אה מצויין אז אם את צריכה עזרה או כל שאלה את מוזמנת לפרטי
שואל השאלה:
תודה רבה 3>
אנונימית
אין על מה בהצלחה
תעשי מה שטוב לך בן אם אם יקבלו אותך בן שלא . בכול אופן תכבדי אותם אבל תעשי מה שאת חושבת זה החיים שלך
אני אשמח לעזור לך בפרטי עם תרצי
אני חושבת שכדאי לך לעשות את זה בתהליך לא ישר לעזוב את הדת אבל את יכולה לעשות תהליך עם המשפחה לאט לאט להסביר להם אולי בסוף לא תעזבי את הדת אולי תיהיה דתייה לאומית או שתשארי חרדית לא יודעת ואולי באמת תיהיה חילונית לא יודעת תנסי לדבר עם המשפחה ותראי מה התגובות תדברי איתם כשהם במצב רוח טוב תעשי את זה לאט ותסבירי הכל בלי להסתיר
אנונימית
עדיף תסבירי להורים את זה בעדינות ותזבירי שזה גדול עלייך מניסיון אישי יכולה לדבר באהבה אם בא לך יעוץ ❤
לנסות להתחבר ליהדות לאו דווקא מהדרך החרדית שלדעתי היא לא נכונה. אין עוד מלבדו.
לעשות את זה בהדרגה אבל זה לא תלוי רק בך יש הורים שלא מוכנים לקבל את הילדים שלהם אחרי שהם הפסיקו להיות חרדים הכל תלוי בהורים עד כמה בם קיצוניים ועד כמה הראש שלהם לא מוכן לקבל את השונה מהם
אצלן בבית למשל ההורים בהתחלה לא קיבלו את זה בכלל אבל אחרי זה הם קיבלו אבל עדיין לא ב100 אחוז
קודם כל קחי בחשבון שיכול מאוד להיות שהם יקחו את זה קשה (מנסיון אני כותב)
אני בגיל 16 עזבתי את הדת וגרתי כמה חודשים ברחוב בגלל שהם העיפו אותי מהבית. אז תקחי את זה בחשבון כי זה לא מקרה חריג הייתי בהרבה פנימיות והכרתי עוד הרבה שקרה להם סיפור דומה לשלי רוב ההורים לצערי לוקחים את זה קשה ומכחישים מציאות ובגלל זה מנתקים כל קשר אז רק מכין אותך שתדעי לאיפה את באה
אבל מהצד השני אם היית באחת הכתות שלהם שגם אני הייתי אז את עושה מה שצריך כי לא תסבלי מהם יותר אומנם יש אתגרים קשים יותר בעולם החיצוני אבל זה עדיף מהכתות האלו
בכל מקרה בהצלחה ואם את צריכה עזרה או שאלה את יכולה לפנות אליי בפרטי בכיף:)
שואל השאלה:
^ כן
אנונימית
אף פעם לא הייתי בסיטואציה כזאת ואני יודעת שאין מה להשוות בין הסיטואציות, אבל אני אדגים את זה עם משהו מהחיים שלי.

אני מתלבשת באופנה מאוד אלטרנטיבית, חצי מהזמן צורחים לי ילדת סנטר ברחוב..דברים כאלה.

אם הייתי ישר יום אחד בהיר מתחילה להתלבש כמו שאני מתלבשת עכשיו, אמא שלי הייתה חושבת שהשתגעתי.
מה שאני עשיתי ואני חושבת שגם לך כדאי לעשות זה בהדרגה להפסיק מנהגים מסויימים.

תתחילי בחולצות קצת מעל המרפק, או חצאיות קצת יותר צמודות.
אחרי חודשיים ככה, תעברי למכנסיים "צנועים" (רחבים, שלא רואים את הצורה של הגוף).
אחרי תקופה, שרוולים קצרים..וכ'ו וכ'ו עד שתוכלי להתנהג חילונית לגמרי מולם.

בקיצור- לעשות את השינוי בצעדים קטנים ובהדרגה.
וואו אחותי, זה תלוי באיך ההורים שלך
אם הייתי במקומך הייתי מספרת לאח-אחות שיהיו איתי, הורים יותר קשה לרוב
מאחלת לך למצוא את המקום שאת מרגישה לנכון.)
תשמעי תספרי להם
או שהם יבינו יכבדו את ההחלטה שלך ועדיין יאהבו אותך כמו שאת
או שאת יודעת
אבל זה שווה את זה את חיה פעם אחת תחיי את החיים ותעשי מה שטוב לך
אני גם במצב שלך
אנונימי
יקרה,
שומעת בשאלה שלך את תחושת הפחד והכמיהה שיהיה אחרת. יכולה לתאר כמה הכל מרגיש מבלבל ומציף ברגשות מעורבים.

מסיקה מדברייך שאת מתמודדת עם התלבטות קשה שמלווה בתחושה של אובדן עצות. ייתכן שיש תחושה שהיסודות הבטוחים והיציבים עלולים להתפורר... אם תרגישי שאת רוצה בכך, אני מזמינה אותך להיכנס לאתר ה.ל.ל האגודה ליוצאים בשאלה ( hillel.org.il), בתקווה שזה יעזור במסע...

בנוסף, מזמינה אותך להיכנס לצ'אט או לווטסאפ של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לדבר עם אחד המתנדבים שלנו ואולי להרגיש קצת פחות לבד בתוך המצב...

מספר ווטסאפ: 055-9571399
שלך,
מתנדבת סה"ר