איל זה שהבית מרגיש כמו המקום האחרון שאפשר לקרוא לו בית?

ברחתי עכשיו (שוב..) אבא זלי בא פתאום עם הצערה חדשה שהוא לא מסכים לי לצאת מהבית עם מכנסיים, רק עם חצאיות. כל חיי הלכתי עם מכנסיים וחולצות קצרות ופתאום הוא מנסה להפוך אותי לאיזו נזירה.
אני דתייה, אוהבת את הדת ואת ה מאוד. אבל מפה ועד להתחיל ללבוש חצאיות.. והוא צורח עליי ואי אפשר לדבר איצו. ניסיתי להסביר לו שאני כבר גדולה, וזה לא שאני מתלבשת חשוף. סך הכל מכנסיים. תמיד הוא לא אמר כלום. ופתאום התחיל לצרוח עליי להחליך את זה.
אמא שלי בעצמה לא יודעת מה לעשות, וזה מתסכל אותי ממש. קשה לי שם. ועכשיו גם להתלבש כמו שאני אוהבת אני לא יכולה. נמאס לי אוף.