כתבתי שיר ובדרך אני שומרת לעצמי אבל מעניין אותי לשמוע דעות ועצות אז תרגישו בנוח

לבד בעולם מטיילת לי ברחובות
הלבבות השבורים
מחפשת לי קצה אור איפשהו בין
כל הפרפרים המתים

בין אהבה של פעם בחיים לעיוורון
כולם כאן נאבדו
מצאו להם את השקט ובית קטן פה
ומאז הם לא חזרו

יש כאן ילדים זקנים נשים וגברים
חלל ריק מתמלא בסיפורים חיים
וכולם שונים אבל נראים אותו דבר
פה אתה עוד אחד שהלב שלו נשבר

עם ידיים מלוכלכות בין שברון הלב
לכל רסיסי ההריסות
כדי שלא אפגע שוב בניתי לי שיריון
כבד מוקף בחומות
רק השם שלו מזכיר לי שיש בי לב
פועם שמכיל בו רגשות
והדמעות שמזכירות-יותר לא רוצה
לאהוב, הלבד עושה לי טוב

מעניין אם גם אתה כאן משוטט בין
כל הרעש וההמון
ומאז שסיימנו המחשבות רצות ואתה
לא מצליח לישון

אם אתה מספר את הסיפור שלך
שהוא בעצם שלנו
והעיניים שלך בורקות מכאב,מהזיכרון
איך פעם אהבנו

ויש אחד מחייך שנפרד ממני לדרכו
שהחליט שהעולם הזה זמני בשבילו
ובא נעמד למולי אמר שבסתר ליבו
יודע שגם הלב שלי לא שייך לפה

עם ידיים מלוכלכות בין שברון הלב
לכל רסיסי ההריסות
כדי שלא אפגע שוב בניתי לי שיריון
כבד מוקף בחומות
רק השם שלו מזכיר לי שיש בי לב
פועם שמכיל בו רגשות
והדמעות שמזכירות-יותר לא רוצה
לאהוב, הלבד עושה לי טוב

וככה יצאנו שנינו משם בחזרה למקום
ממנו כולנו באנו
החיים הפגישו אותנו שוב בעולם הקודם
שדרכו הכרנו

ושוב ישבנו ושיתפנו סיפורים כואבים על
הכישלונות הנוספים
ויצאנו שבורי לב אבל עדיף לנו לכאוב
מלהיות אטומים