תהיהו הכי כנים כי אני באמת לא יודעת מה לעשות...

מאז כיתה ח' אין לי חברים בכלל בבית ספר. יש לי כמה ילדים שאני מרגישה בנוח לדבר איתם אבל זה רק לדבר בהפסקות/בשיעור ולא יותר מזה.
לא כלכך קשה לי עם העובדה שאין לי חברים, אבל מה שכן מפריע לי זה החוסר שייכות בבית הספר. הילדים בשכבה שלי נראים כלכך מחוברים ומאוחדים ואני מרגישה לא קשורה בעליל.
אחת מהילדות שאני מדברת איתה סיפרה לי כלכך הרבה סיפורים וריכולים לגבי הילדים בשכבה שלי וכששאלתי אותה מאיפה היא יודעת היא אמרה לי "כולם יודעים, זה לא חדש".

עכשיו הבעיה שלי זה לא שאין לי חברים, אלא העובדה שיש מצב שאני לא מתחברת עם אף אחד בגלל המראה שלי ואיך שאני מתנהגת.

אני מאוד שונה משאר הבנות בשכבה, יש לי שיער קצר (בערך 10-15 סמ אורך) לא הכי מטופח, אני לא שמה איפור, לא עושה ציפורניים, אני לובשת שורטס וסווצ'רים ואני לסבית בכללי.
אני חושבת שרוב השכבה שלי כבר הבינה שאני לא סטרייטית, ואם זו הסיבה (שלא נראה לי) אז ז'ן על כולם כן? אבל אם זה בגלל איך שאני מציגה את עצמי במראה ובאיך שאני מתנהגת, אני רוצה לדעת מה אני יכולה לעשות שונה כדי לנסות להתאים את עצמי יותר.

אין לי בעיה נגיד להתחיל לעשות ציפורניים, לטפח יותר את השיער, וללבוש בגדים טיפה יותר נשיים, אבל אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות לגבי הדרך שאני מתנהגת. איך אני יכולה להיות טיפה פחות גברית? כי אני בדרך כלל עושה בדיחות של בנים בני 13 בכיתה, צורחת "נודרת" כשאני מנצחת במשהו, ובכללי אני מתנהגת כמו ילד לפני גיל ההתבגרות...

בבקשה תעזרו לי אני מתחננת :,)