29 תשובות
האירוע היה חוקי לחלוטין.
זו פרצה בחוק.
לצערי לא סגרו אותה.
אבל החלק העצוב יותר היה ששר המשפטים חיכה כל כך הרבה עד שמישהו ינצל את הפרצה הזו, במקום פשוט למלא יושב ראש לפני שנה.
^גם אם לא אידיאלי, החוק הוא אחד. הנשיא עמית מונה באופן חוקי לחלוטין. ולכן אין מה לעשות מלבד לקבל את המצב ואם רוצים אז לשנות את החוק בהמשך כדי למנוע מקרים עתידיים.

שימנה את מי שהוא רוצה, שימנה אותי אם הוא רוצה (שממש אבל ממש לא ימנה אותי) אבל שימנה מישהו. זה התפקיד המרכזי שלו בתור שר משפטים, לאפשר למערכת המשפט לתפקד כמו שצריך, והיא לא יכולה לתפקד בלי יושב ראש.
אם הוא לא אהב את המועמדים שהציעו לו הוא צריך להציע מועמד משלו. אם הוא לא מצא כזה אז שיבלע את הכובע וימנה מישהו.
אם שום מועמד אחר לא היה נבחר אז שיבלע את הכובע ויעשה את מה שצריך לטובת העם והמדינה.
יותר חשוב שמערכת המשפט תעבוד מאשר ששר המשפטים ימנה את יושב ראש שהוא רוצה.
זה התפקיד שלו. לדאוג שמערכת המשפט תעבוד. לא שהיא תעשה את מה שהוא רוצה.

אני גם יודע בשנתיים האחרונות היו מאות הפגנות בנושא של חלק מאוד גדול בין שניסה למנוע מאותו שר משפטים להעביר בדיוק את אותם חוקים שהוא ניסה. ואני גם יודע שאפילו אם הוא היה מעביר את חוק שינוי הועדה למינוי שופטים ביום הראשון שלו בתפקיד-זה לא היה משפיע על הבחירה הנוכחית אלא תופס אחריות רק מהכנסת הבאה. אז זה לא משנה במיוחד.
שואל השאלה:
אנוכי= אני
איך פירצה בחוק?
החוק אומר שהסמכות למנות נשיא נמצאת בידי שר המשפטים! אז איך יכול עמית לכפות כינוס ועדה ולמנות אותו? מה זה קשור לחוק?
^הסמכות לא נמצאת בידי שר המשפטים.
היא נמצאת בידי הועדה למינוי שופטים.
מה שנמצא אצל שר המשפטים זה האחריות למינוי הנשיא.
החוק קובע שחובה למנות נשיא. אי מינוי נשיא זה פשע, ולכן כינוס הועדה בשביל למנות נשיא זו התוצאה המתקבלת. זה לא כל כך משנה מי הנשיא.
שואל השאלה:
^ החוק קובע שהסמכות לכנס את הוועדה והסדר יום של הוועדה נתונה בידי שר המשפטים. עשו את זה בדיוק בשביל שהוא יוכל לקבוע מה מתאים לו ומתי ולצורך מו"מ מול בית המשפט. הפיקה שהוא חייב למנות נשיא היא לקיחת הסמכויות מהיו"ר של הועדה והשתנה על הדמוקרטיה.
^זה לא נכון.
הסמכות לכנס את הועדה היא אצלו.
אין לו את הסמכות לבטל את הועדה באופן מעשי.
השר לא כינס את הועדה במשך יותר משנה.
למרות שיש מחסור בשופטים בכל הדרגים. למרות שאין נשיא לבית המשפט העליון. והכל בגלל קטנוניות פוליטית.
במצבים כאלו הסמכות לכינוס נלקחת מיו"ר הועדה מועברת לאדם אחר. יש לזה כבר תקדימים-אפילו במליאה עצמה, גם מתוקף מחלה וגם מתוקף מלחמה או עיסוקים אחרים.
שואל השאלה:
למי הסמכות לקבוע מהי קטנוניות? למה למנות את עמית לנשיא זה קטנוניות? ולמות את בקשי לעליון זה עמדה נחרצת? הכל פוליטי!! אפילו לא טיפה צבע משפטי. הכל פוליטי. עמית פוליטיקאי עם גלימה!
^אם השר היה מכנס את הועדה היה אפשר לקבוע את זה כ"לא קטנוני".
השר בחר לא לכנס את הועדה. לא כדי לא למנות את עמית. אלא כדי לא למנות אף אחד.
הוא לא הציג אף מועמד מצידו, ולא כינס את הועדה כדי להציע לאף מועמד את התואר.
אם הוא לא רוצה את עמית כנשיא-הוא יכל לכנס את הועדה ולמנוע ממנו להיבחר-יש לו את הכוח לזה.
אין לו את הזכות החוקית להפקיר את מערכת המשפט הישראלית. אין לו את הזכות פשוט לא למנות שופטים. אין לו את הזכות לא לבחור נשיא לבית המשפט העליון.
שואל השאלה:
אתה כנראה לא קורא חדשות. ואם אתה קורא אתה כנראה לא מבין אותם. לוים כינס את הועדה מס' פעמים ואף התכוון להמשיך לעשות כך, מבלי לקבל החלטות. לוין הציג מועמד חלופי אך ידע שאין לו סיכוי בגלל שהשמאל שולט בוועדה. לוין הציע לעמית שיאפשר לו התמנות לנשיא בתמורה למינויו של עו"ד בקשי לשופט עליון אך סורב בזלזול.
^בלי למנות שופטים..
הפעם האחרונה שנועדה התכנסה לדבר על מינוי שופטים (לפני הפעם שבה מונה הנשיא עמית) הייתה לפני יותר מחצי שנה, וגם אז לא דובר על מינוי נשיא.

בנוגע למה שלוין הציע או לא הציע.
מכיוון שהועדה הזו מנוהלת מאחורי דלתיים סגורות, אין דרך לאמת או להפריך אותם.
בנוגע לטענה שה"שמאל שולט בועדה" יש לך בועדה 3 חברי כנסת מהקואליציה/שרים מכהנים (שאחד מהם הוא יור הועדה), ורק חבר כנסת בודד מהאופוזיציה.
איך זה רוב בדיוק אני לא יודע. אבל בהתחשב בזה שכל השופטים המכהנים מונו בידי ממשלות עבר-שבכל העשור וחצי האחרון הן ממשלות ימין, שהצליחו למנות שופטים באופן קבוע ולא תקעו מעולם את הועדה ותפעולה, אני לא יודע איך אפשר להגיד שהיא נשלטת בידי השמאל.
שואל השאלה:
ממש לא נכון. הועדה התכנסה מס' פעמים רק לא קיבלה החלטות. היא התכנסה אך לפני חודש.
ההצעה שהציע לוין פורסמה בתקשורת, אל תיתמם.
הועדה ברשות השמאל. כי השופטים מונו בשיטת חבר מביא חבר. השופטים הם תמיד שמאל. נציג לשכת עו"ד- שמאל. נציג אופזיציה- שמאל. לא זוכר מי הנציג הששי שאף הוא אוטמט שמאל
זה מה שלוין תמיד אומר. כשאנחנו בקואליציה אין לנו רוב (6/3). כשאנחנו באופוזציה ברור שאין לנו רוב.
אתה מתחבא מאורי הסינר של השמאל.
^זה לא מנע מאיילת שקד (אשת ימין מובהקת) למנות שופטים.
זה גם לא מנע מגדעון סער (איש ימין מובהק) למנות שופטים.
גם לא מאמיר אוחנה או נתניהו למנות שופטים.
משום מה, הם כולם הצליחו למנות איזה שופטים שהם רצו.
אז אולי דווקא כן יש להם רוב, או יותר נכון, הם מבינים בפוליטיקה ומצליחים להשיג את המטרות שלהם בלי לשבור את כל הכלים.
שואל השאלה:
הנשיאה הקודמת הסכימה לדיל עם איילת שקד.
גדעון סער היה במחנה הרל"ב ונטע עמוק בשמאל בהיותו שר המשפטים. הוא מינה את היועמשית והפרקליטה שרק עושים צרות לממשלה.
לוין גם רצה דיל. עמית קם על הרגלים האחוריות שלו ומנע את הדיל. מכאן הדרך לפסיקה ההזויה לכנס את הועדה ולמנות את עצמו בניגוד אינטרסים מובהק!!!!!!
^עמית מכהן בועדה רק מאוקטובר האחרון.
אין נשיא לעליון כבר שנה קודם לכן.
מה מנע מהשר למנות אדם קודם לכן?

ובנוגע לטענה שהיועמשית והפרקליטה עושים צרות לממשלה.
אם כל גורם משפטי שקיים, אומר שמה שאתה עושה הוא שגוי, אולי מה שאתה עושה הוא באמת שגוי. זה לפעמים יותר הגיוני מזה שהם כולם בקונספירציה שמנסה לדפוק אותך.

ואגב, הפסיקה לא הזויה, שוב, יש תקדימים.
שואל השאלה:
שוב, אתה מיתמם.
עמית רק בחודשים האחרונים. השופטים בועדה הם תמיד שמאל. נציג האופוזיציה ונציג לשכת עוה"ד תמיד שמאל.
ולא! היועמשית ופרקליט המדינה נגד הממשלה. היועמשית מכהנת כיו"ר האופוזיציה בפועל. למעשה אין צורך באופוזיציה כי היא כבר עושה את כל העבודה. לא היתה החלטת ממשה אחת! שהיא תמכה זה. היא מינוי פוליטי ומתפקדת כפוליטיקאית. אפילו מי שטרח למנות אותה (סער) אמר שהיא מגזימה בהתנגדותה להחלטות הממשלה
אין טעם להמשיך את הדיון. אתה מוטה פוליטית. אתה רוצה לעשות שינויים? להוביל מהלכים? תתמודד בבחירות ותנצח. כרגע הימין ניצח. יש לו אג'נדה. יש לו רצון לשנות אופי של המדינה בהרבה היבטים אך הפרוגרס המשפטי והתקשורתי לא מאפשרים.
גם אם הימין יקבל 90 הם לא יאפשרו.
אולי תסביר לי, בהיבט דמוקרטי, איך אני יכול לשנות משהו במדינה?
אם רק הדעה של היועמשית היא החשובה וקובעת...
^כי היא לא.
ליועמשית יש הגבלה לכוח שלה.
היא מסוגלת לייעץ, היא מסוגלת להגיד מתי דבר שאתה עושה הוא לא חוקי.
מה שהיא לא מסוגלת לעשות זה לבטל החלטות.
אם ראש הממשלה לדוגמא יחליט לבצע החלטה שהיועמשית לא רוצה שהוא יעשה, והוא יחליט שהוא נלחם בה, הוא מסוגל. אפילו אם היא לא חוקית, אפילו אם יתבעו אותו הוא יכול לעשות את מה שהוא רוצה.
היועמשית לא מסוגלת לכפות החלטה בכוח. ראש הממשלה כן.
שואל השאלה:
לא נעים. התחפפת משיעורי אזרחות. הרגע נחתת מהירח. אתה לא מבין מה קורה כאן במדינה מזה שנתים. אין החלטה ממשלתית אחת שהיא לא מתערבת ומנסה למנוע. אין שום דבר שראש הממשלה יעשה והיא לא תמנע אותו. שלא נדבר על זה שהכניסו את ראה"מ לניגוד עניינים עם כתבי אישום מופרכים כדי שלא יוכל לבצע שינויים במערכת המשפט. תתעורר על עצמך.
^לא נעים.
למדתי משפטים.
אני מודע למה היועץ מסוגל ומה הוא לא מסוגל לעשות.
אם ראש ממשלה מחליט להילחם היועץ משפטי הוא יכול והוא גם ינצח.
רבין עשה את זה בשנות ה90, מיד לאחר שאהרן ברק קידם את רפורמת השיפוט שלו.
הוא ניצח, העביר חוק שמאפשר לו לעקוף את בגץ לזמן מוגבל.
אם לנתניהו היה אכפת או תמיכה מספקת מהעם הוא היה יכול. כנראה שהוא לא רוצה או שהעם לא תומך בו.
שואל השאלה:
^ בשונה מרבין שהיה בשנות ב-80 וה-90 כשברק היה בראשית הדיקטטורה המשפטית ולא העיז לבטל חוקים, כיום, מתוך מגמה פוליטית, בית המשפט, ברוב של אחד מבטל חוקים שהתקבלו כחוקי יסוד.
למעשה, אין טעם לחוקק חוקים, ולא יעזור לראה"מ לעשות חוקים (מעבר לכך שחסמו אותו בכתבי אישום מופרכים), כי בגץ יקבע מה טוב לנו.
אולי למדת משפטים, רק הבנה בסיסית במציאות המשפטית שנוצרה מהדיקטטורה השיפוטית של בגץ אין לך. לא לומדים את זה בשום מכללה. רק בבגץ. חוק נפרד לאזרח ולבגץ. אם אותך יתפסו עם עבירת בניה תשלם קנסות ותקבל צו הריסה. אם עמית יבצע עבירה בניה יאשרו אותה תוך יום בועדה המקומית תוך איומים על חברי הועדה.
ברוך הבא לדיקטטורת ישראל.
^^רבין העביר מספר חוקים, שכמעט כולם היו זמניים, ואפשרו לו לעקוף את סמכות בית המשפט העליון באמצעות רוב מוחלט בכנסת.

^בוא נספור שנייה, טוב?
בכל השנים נפסלו 24 חוקים או סעיפים שלהם.
7 מתוכם-ארעו בשנות ה90, בתקופת רבין או המשך התקופה שבה החוקים שלו היו תקפים.
כל החוקים והסעיפים שנפסלו היו ברוב של לפחות 10:5, כלומר לפחות שני שליש מהשופטים תמכו בביטול הסעיף או החוק. ובכל המקרים החוק הוחזר לכנסת לצורך שיפור. הכנסת בכמעט כל המקרים שיפרה את החוק והעבירה אותו מחדש, הפעם ללא התנגדות של בית המשפט.
בכל השנים האחרונות (מאז הקמת הממשלה האחרונה) נפסלו בדיוק 2 חוקים או סעיפים בחוקים.

בנוגע לתיאוריות של עבירות בנייה-מוזמן להגיש אותן למשטרה, להם יש מה לעשות בנידון.
שואל השאלה:
בדיוק 2 החוקים האלו זה היותר מדי.
כי בדיוק 2 הנקודות המרכזית שדרוש רוב בעם שיכריע בהן ניכס בית המשפט לעצמו.
בדגש: הנושא של סבירות. האם השופט הוא החכם והבנון שיחליט מה זביר ומה לא.
זה לא שאלה משפטית של מי זכאי לחוק מינימום. זו שאלה מרכזית שמאפשרת לבית המשפט לפסול חוקים מכח סבירות.
עצם הדין בשאלה לא סביר כי זה עוקר את הבחירה של העם, בטח שלפסול חוק מכח ראיה של האדם הסביר זו ראיה דיקטטורית.
ובשאלת הגיוס: השאלה הזו קורעת את העם בהרבה היבטים. רוב העם בחר בממשלה שתבחר את הדרך שתאפשר לעם להתנהל סביב השאלה הלא פשוטה. בא בגץ וקובע ששום חוק לא יתאפשר. מעבר לכך שהסוגיה בכלל לא שיפוטית, היא מכוונת לכך שהחרדים יפרשו מהקואליציה מכח האי אפשרות להעביר חוק ולכן זו החלטה פוליטית במיטבה.
גם בסדום הכל היה חוקי. בסוף סדום נהפכה.
אני מתחייב לך. גם סדום הבגצית תיהפך.
^האמת היא שלא נפסל חוק גיוס תחת הממשלה הזו.
החוק השני הוא סעיף בחוק הפנסייה שמאפשר שלילת פנסיות לעובדים זרים שנשארו מעבר לזמנם.

ועכשיו בנוגע ל"2 החוקים האלו זה היותר מידי"
הם דווקא לא יותר מידי.
אני מסכים שדרך הניהול של פסילת השינויים לחוק יסוד השפיטה הייתה מאוד גרועה.
אבל היא הייתה חוקית לחלוטין.
אגב, אף אחד מהחוקים לא נפסל בגלל עילת הסבירות, היא לא מאפשרת לפסול חוקים אלא רק החלטות מנהליות. חוקים ניתן לפסול רק על פי חוקים אחרים, בדגש על חוקי יסוד. במקרה הזה חוקי הפרדת הרשויות (חוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד השפיטה).

מוזמן לקרוא לטעון שבבגץ אין חוקים.
אבל האמת שיש. זה שאתה לא אוהב אותם זה העניין שלך.
שואל השאלה:
האמת שחוק הגיוס בוטל בכנסת הזאת.
האמת שהחלטת היומשית (ברשעותה הפוליטית) שלא ניתן לממן ישיבות כתוצאה מאי קיום חוק התקבלה בכנסת הזאת.
גם בסדום הכל היה חוקי. היה חוק למשל שמי שנכנס לעיר צריך להיות בגובה מסויים . אם הוא אורך מדי יקצצו לו ת'רגליים, אם הוא קצר יאריכו אותו.
ההסתתרות מאחורי חוק במטרה לקיים דיקטטורה מחשבתית זוהי הבעיה האמיתית שלנו. נחוקק מה שנחוקק. ה"נבונים" ידאגו לפרש את החוק כהבנתם, יסלפו את התוכן ואת כוונת המחוקק כרצונם. ואני בטוח שאתה מבין למה אני מתכוון.
זה בסדר. תמשיך להתחבא עם הבגץ מאחורי החוק.
המלך הוא עירום.
הפיכה בא תבוא
ויפה שעה אחת קודם.
^טעות.
פעם אחרונה שחוק גיוס הגיע לבית המשפט זה 2017. והממשלה קיבלה הארכה של שנה לבצע שינויים בחוק. הממשלה בחרה שלא.

שוב, היועמשית קיבלה החלטה חוקית. אם ראש הממשלה רוצה להילחם בה הוא יכול ומוזמן. הוא גם ינצח. יש לו מספיק כוח ממשלתי לעשות את זה.

בנוגע לסיפורים על סדום.
אין לנו שום סיפורים מהעיר הזו מהתנך.
רק שהם היו רשעים ושה' החליט להשמיד אותם. בטח שלא על חוקים כאלו ואחרים שאולי היו שם. אז אם אתה רוצה לשקר, תמצא פראייר אחר לשקר אליו.

הסתתרות מאחורי חוק? אני שמח להכיר לך מושג שנקרא שלטון החוק.
החוק הוא הקובע מה נכון ומה לא. החוק הוא הקובע מה מותר לעשות ומה אסור לעשות.
לא אוהב את זה? תשנה את החוק-באופן חוקי שאינו פוסל חוקים אחרים.
שואל השאלה:
כדאי שתרחיב את הש(ס)כלתך בנוגע לסיפורי התנך והמדרשים. רמת היד שרכשת בחינוך הממלכתי הפכו אותך לבור.
בנוגע לשלטון החוק. אין בעיה לחוקק חוקים. הבעיה, שגם אחרי החוק, בגץ יפסול אותו או יפרש אותו באופן שכוונת המחוקק תיסרס. ולעתים קרובות, כפי שציינתי, היועמשית תסרס אותו מראש.
^בפעם הרביעית.
ראש הממשלה מסוגל לנצח את המערכת המשפטית אם הוא רוצה ויש לו תמיכה מהעם.
גם את היועמש, גם את בית המשפט העליון, גם את כולם.
הוא צריך בסך הכל מספיק תמיכה ציבורית.
אם ראש הממשלה מעביר חוק, שהעם תומך בו ברוב גדול, ובגץ יפסול אותו-ראש הממשלה יגיד לבגץ לקפוץ לו ובגץ יצטרך לקפוץ. כי ראש הממשלה יכול לעשות את זה.

היועמש לא מסוגלת לסרס שום דבר שראש הממשלה לא רוצה. שוב, כבר היו מקרים שראשי ממשלה החליטו לעקוף את מערכת המשפט, והעולם לא קרס. כל מה שהם צריכים זה תמיכה מהעם.

ואני לא מדבר על מדרשים.
אני מדבר על מה שכתוב בתנך נטו.
בתנך מוזכר רק שהם היו חוטאים ופושעים. לא על מה הדרך המדויקת שבה הם העבירו את זה בחברה והפכו את זה למקובל.
שואל השאלה:
אתה חי בפנטזיה לנד. ראש הממשלה לא יכול לעשות כלום.
1. ראש הממשלה מסורס עם כתב אישום מופרך, העיקר שלא ינסה לבצע שינויים במערכת המשפט.
2. מה נקרא תמיכה ציבורית? לא מכיר כזה מושג. אני מכיר ניצחון בבחירות והקמת קואליציה. מי קבע מושג של רוב גדול? זה רק אתה והחברים שלך כדי שהימין לא יוכל לבצע כלום!
אוסלו עבר בחודו של קול בתמורה למיצובישי!
ההתנתקות עברה בחודו של קול במירמה והפרת אמונים כדי להינצל מהפרקליטות
את הדלק ממול לבנון מסרו לחיזבאללה בממששת המירמה של בנט ולפיד. ממש רוב גדול.
ממש תמיכת העם.
כשהשמאל עושה משהו מספיק קול אחד. הימין זקוק לתמיכה מרוב העם. על זה אני מדבר.
טענותיך מושחתות מעצם היותן. והבעיה שבית המשפט הוא שלך. אתה מהקליקה הנכונה.
וכן. לקרוא תנך מבלי ללמוד את הפירושים והמדרשים שבתורה בע"פ זה בורות.
^
ראש הממשלה לא מסורס. הוא מסרב את עצמו.
כתב אישום (מופרך או לא מופרך) לא מונע מראש הממשלה לבצע פעולות חוקיות.

מה נקרא תמיכה ציבורית? תמיכה ציבורית אומר שלא על כל דבר שתעשה חצי מהעם יקום ויפגין נגדך. לנתניהו כרגע אין את זה. גם לרבין בסוף הקדנציה שלו לא היה את זה. זה למה הוא לא הצליח לקדם הרבה מהדברים שהוא רצה.
המושג רוב גדול הוא האמת מאוד עתיק, הוא מתייחס לשני מספרים שאינם שווים, ואחד מהם גדול באופן משמעותי מהשני.
אבל במקרה הזה לא מדברים על כמה ידיים יש לך. אלא על כמה רגליים. אם ראש הממשלה מנסה להעביר רפורמה, וחצי מהעם נמצא ברחובות נגדה-אז אין לו רוב ציבורי. וזה לא משנה כמה ידיים יש לו בכנסת, זה משנה כמה. רגליים יש ברחובות.
ראש הממשלה יכול להחליט שהוא נלחם בעם, כבר ראינו לאן זה מגיע.
כשראש הממשלה מעביר חוק בכנסת, למרות שהעם עומד על הרגליים האחוריות כדי למנוע את החוק הזה, אז החוק לא יעבור.
זה למה אוסלו נכשל. זה למה חוק ההגבלים העסקיים נפל. זה למה חוקי גיוס אחד אחרי השני נופלים. זה למה ב2011 חצי מליון איש היו ברחובות.
ראש הממשלה יכול ללכת מול כולם. מול הכנסת, מול מערכת המשפט, מול הבנק המרכזי. והוא ינצח את כולם.
היחיד שהוא לא יכול לנצח זה העם. אם חצי מהעם נלחם בך, אתה לא תעשה כלום. אפילו אם מה שעשית היה חוקי לחלוטין.

חודו של קול או של 120 קולות. העם הוא הריבון. ואם העם אומר את דעתו-אז מה שהוא אומר זה מה שיקרה.
זו בעצם הבעיה של כל הטענה שלך.
אתה מתלונן על אירועים שבהם עברו חוקים שהם לא לטעמך. אבל איפה היית כדי להפגין נגדם?
במחאה האחרונה (על שחרור החטופים) נמצאים ברחובות מליוני אזרחים.
במחאה על אוסלו היו ברחובות מאות אלפים.
במחאה על העסקה של לפיד-חיזבאללה? בודדים אם בכלל.
העם הצביע ברגליים. לא היה לו אכפת מהנושא.