6 תשובות
אקדמית? כן.
טכנולוגית? לא יודע, לא מבין בזה כבר.
טכנולוגית? לא יודע, לא מבין בזה כבר.
בתור התחלה, טכנולוגית או אקדמית?
אני בכלל לא ממליץ ללכת לעתודה. יש הרבה מאוד חסרונות שלא מספרים על עתודה צבאית.
לדוגמא כמו:
1. המסגרת הצבאית - החסרון הכי משמעותי שבעקבותיו גם נגזרים כל שאר החסרונות בהמשך הוא שאתה תקוע במסגרת הצבאית לעוד 3 שנים יותר ממה שהיית צריך, המסגרת הצבאית היא חר* אחד גדול.
אתה תסבול הרבה כתוצאה מ6 שנים של לבישת מדים, 6 שנים של תורניות, 6 שנים של פקודות, חוסר הגיון מוחלט, חוסר הוגנות תמידי, חוסר במערכת רפואית מתפקדת, חוסר בשמחת חיים, חוסר ברצון לחיות ועודף ברצון להתאבד.
2. שכר ותגמול - אתה תרוויח הרבה פחות ממשכורת מינימום ב3 שנים הראשונות וב3 שנים קבע פי שניים פחות ממה שתקבל על אותה עבודה באזרחות.
3. יכולת השפעה מינימלית על השיבוץ ותכלית המקצוע באזרחות לעומת בצבא - אם אין לך פרוטקציות וגם אם שובצת באיזה חיל מסוים כנראה שלא תעזוב אותו עד השחרור. בנוסף לכך, אמנם הצבא כן מתחייב לשבץ אותך בתפקיד שיתן לך נסיון במקצוע שלמדת, אבל (וזה אבל מאוד גדול) ניסיון במקצוע שלמדת זו הגדרה נורא כללית. בהרבה מקצועות התכלית של המקצוע בצבא שונה בפער עצום מהתכלית של המקצוע באזרחות.
ככה שאתה יכול לצבור מלא ניסיון אבל במשהו שיכול להיות רחוק שנות אור מדברים שהם אשכרה פרקטיים בשוק ו/או דברים שמעניינים אותך.
4. לא קל להתקדם עם עתודה עד הפנסיה כמו שהרבה אנשים נוטים לחשוב.
אין הרבה היצע של תפקידים מדרגת רס"ן ומעלה ובנוסף פוליטיקה ארגונית תופסת לפעמים הרבה יותר מיכולת בפועל.
5. בלתי אפשרי לצאת אחרי שסיימת את התואר והתחלת לשרת, ואם קרה ואיכשהו יצא ולא אהבת את כל הטוב שהזכרתי בסעיפים הקודמים או שפשוט הבנת פתאום שזה לא בשבילך, אין דרך חזרה, אפילו לא עם פרופיל 21.
6. אתה ילד בתואר וזקן בצבא - תמיד היחס יהיה שונה כלפיך, לא לכולם זה מתאים ולא כולם מתעלים את זה למקום הנכון.
7. הטבע האנושי שלנו זה תמיד להסתכל קדימה ולשאוף למצב יותר טוב לנוכח הנסיבות.
כשאתה תגיע לקבע, עם מספיק ידע ונסיון בשביל להרוויח משכורת שגבוהה פי 2 ואפילו יותר ממה שאתה תרוויח ב3 שנים הבאות, אתה תיכנס לדיכאון.
כל מה שכתבתי פה זה בהנחה שהתואר שבחרת זה תואר שאתה בטוח שאתה מתעניין בו ורוצה להשתמש בו בעתיד בכלל, בתור ילד בן 18 לבחור את מה שאתה עומד לעסוק בו בשארית חייך זו בחירה לא פשוטה בכלל והרוב הגדול של האוכלוסיה לא יכול לעשות את הבחירה הזאת בגיל הזה גם אם הם חושבים שכן.
בנוסף לכך, גם אם יצא וסיימת את התואר והגעת לשירות הצבאי והבנת שזה לא בשבילך, זהו, אתה אבוד בכל המובנים, בזבזת את רוב שנות העשרים שלך פלוס שנתיים שאתה עוד ילד על דברים שבסוף הבנת שאתה לא רוצה לעשות, שהם לא מעניינים אותך ושבסופו של דבר מסבים לך רק סבל, אין לך לאן לברוח מהנקודה הזאת.
לדוגמא כמו:
1. המסגרת הצבאית - החסרון הכי משמעותי שבעקבותיו גם נגזרים כל שאר החסרונות בהמשך הוא שאתה תקוע במסגרת הצבאית לעוד 3 שנים יותר ממה שהיית צריך, המסגרת הצבאית היא חר* אחד גדול.
אתה תסבול הרבה כתוצאה מ6 שנים של לבישת מדים, 6 שנים של תורניות, 6 שנים של פקודות, חוסר הגיון מוחלט, חוסר הוגנות תמידי, חוסר במערכת רפואית מתפקדת, חוסר בשמחת חיים, חוסר ברצון לחיות ועודף ברצון להתאבד.
2. שכר ותגמול - אתה תרוויח הרבה פחות ממשכורת מינימום ב3 שנים הראשונות וב3 שנים קבע פי שניים פחות ממה שתקבל על אותה עבודה באזרחות.
3. יכולת השפעה מינימלית על השיבוץ ותכלית המקצוע באזרחות לעומת בצבא - אם אין לך פרוטקציות וגם אם שובצת באיזה חיל מסוים כנראה שלא תעזוב אותו עד השחרור. בנוסף לכך, אמנם הצבא כן מתחייב לשבץ אותך בתפקיד שיתן לך נסיון במקצוע שלמדת, אבל (וזה אבל מאוד גדול) ניסיון במקצוע שלמדת זו הגדרה נורא כללית. בהרבה מקצועות התכלית של המקצוע בצבא שונה בפער עצום מהתכלית של המקצוע באזרחות.
ככה שאתה יכול לצבור מלא ניסיון אבל במשהו שיכול להיות רחוק שנות אור מדברים שהם אשכרה פרקטיים בשוק ו/או דברים שמעניינים אותך.
4. לא קל להתקדם עם עתודה עד הפנסיה כמו שהרבה אנשים נוטים לחשוב.
אין הרבה היצע של תפקידים מדרגת רס"ן ומעלה ובנוסף פוליטיקה ארגונית תופסת לפעמים הרבה יותר מיכולת בפועל.
5. בלתי אפשרי לצאת אחרי שסיימת את התואר והתחלת לשרת, ואם קרה ואיכשהו יצא ולא אהבת את כל הטוב שהזכרתי בסעיפים הקודמים או שפשוט הבנת פתאום שזה לא בשבילך, אין דרך חזרה, אפילו לא עם פרופיל 21.
6. אתה ילד בתואר וזקן בצבא - תמיד היחס יהיה שונה כלפיך, לא לכולם זה מתאים ולא כולם מתעלים את זה למקום הנכון.
7. הטבע האנושי שלנו זה תמיד להסתכל קדימה ולשאוף למצב יותר טוב לנוכח הנסיבות.
כשאתה תגיע לקבע, עם מספיק ידע ונסיון בשביל להרוויח משכורת שגבוהה פי 2 ואפילו יותר ממה שאתה תרוויח ב3 שנים הבאות, אתה תיכנס לדיכאון.
כל מה שכתבתי פה זה בהנחה שהתואר שבחרת זה תואר שאתה בטוח שאתה מתעניין בו ורוצה להשתמש בו בעתיד בכלל, בתור ילד בן 18 לבחור את מה שאתה עומד לעסוק בו בשארית חייך זו בחירה לא פשוטה בכלל והרוב הגדול של האוכלוסיה לא יכול לעשות את הבחירה הזאת בגיל הזה גם אם הם חושבים שכן.
בנוסף לכך, גם אם יצא וסיימת את התואר והגעת לשירות הצבאי והבנת שזה לא בשבילך, זהו, אתה אבוד בכל המובנים, בזבזת את רוב שנות העשרים שלך פלוס שנתיים שאתה עוד ילד על דברים שבסוף הבנת שאתה לא רוצה לעשות, שהם לא מעניינים אותך ושבסופו של דבר מסבים לך רק סבל, אין לך לאן לברוח מהנקודה הזאת.
קודם כל איזה עתודה, מה אתה לומד? יש תפקידים ששווה לעבור את השנתיים האלה כי זה כן טוב לעתיד אח''כ, אבל לרוב התפקידים לא הייתי ממליץ לעשות עתודה.
אני הייתי בחימוש, והתגייסו איתי בני 20-21 שעשו עתודה, היחידים שבאמת היה להם מקצוע לחיים זה הנדסאים, כל השאר שעשו דיי ביזבזו שנתיים מהחיים שלהם בשביל להיות מוסכניקים טיפה יותר מוסמכים
אני הייתי בחימוש, והתגייסו איתי בני 20-21 שעשו עתודה, היחידים שבאמת היה להם מקצוע לחיים זה הנדסאים, כל השאר שעשו דיי ביזבזו שנתיים מהחיים שלהם בשביל להיות מוסכניקים טיפה יותר מוסמכים
אקדמית או טכנולוגית?
^^^^קראת מה הוא כתב בכלל לפני שכתבת את כל המגילה הזאת? הוא רוצה עתודה טכנולוגית, לא אקדמית. מה שכתבת (או עשית העתק הדבר מאיפשהו בטח) לא רלוונטי לו בכלל
עתודה טכנולוגית זה סבבה, זה כן יתן לך מקצוע באזרחות אבל תלך לשם רק אם יש לך איזשהו עניין במקצוע ולא סתם ככה כי זה כסף
אחרי זה אם תרצה תוכל לעשות גם תואר וכאלה לפחות שיהיה לך איזה עניין בזה
עתודה טכנולוגית זה סבבה, זה כן יתן לך מקצוע באזרחות אבל תלך לשם רק אם יש לך איזשהו עניין במקצוע ולא סתם ככה כי זה כסף
אחרי זה אם תרצה תוכל לעשות גם תואר וכאלה לפחות שיהיה לך איזה עניין בזה