שאלה רצינית, יש פה עוד כאלה אוטיסטים שאחרי האבחון התחילו להתנהג יותר כמו ילדים קטנים? (אין בעיה לענות מאנונימי).

אני ממש לא אוהבת לשמוע על התסמינים של זה, זה תמיד דברים שכל כך מכלילים וחד משמעית לא נכונים לכולם
אם בחיים לא היו אומרים לי שקושי בהבנת תקשורת רגשות וסיטואציות זה מאפיין של האוטיזם בחיים לא הייתי מנחשת בעצמי שזה ככה לא על עצמי ולא מהאוטיסטים שהכרתי וזה ככה בשבילי עם עוד כל כך הרבה מאפיינים ששמעתי עליהם

לדעתי זה יכול לעבוד גם שכשאתה מוגדר כחלק מקבוצת האוטיסטים הציפיות שלך מעצמך אפילו באופן לא מודע יהיו שתהיה כמו הקבוצה הזאת כמו התסמינים שמכלילים שיש לכל האוטיסטים ושלא תהיה רגיל ושהכל אמור להיות לך קשה וכמו כל המאפיינים שחושבים שאמור להיות לכולם
כמו שאני אף פעם לא העלתי על דעתי שיש לי קשיים בהבנה ואני גם עכשיו לא מרגישה שבאמת יש לי אבל לשמוע שזה אמור להיות לאוטיסטים השפיע עליי באופן שאין דרך חזרה עכשיו אני כל הזמן מרגישה כאילו שלהראות שהבנתי נכון ולקבל אישור מאחרים על זה זה להגיע להישג כי זה נחשב מעל הציפיות מאוטיסטית ואני כל הזמן לחוצה על זה ובחוסר בטחון עם זה וזה גורם לי דווקא להתנהג ההפך כאילו אני לא מבינה
גם שמעתי שיש עוד אוטיסטים שמרגישים ככה שמאז האבחון יש דברים שיותר קשים להם ממה שהיה לפני זה

שואל השאלה:
כן זה יכול להיות קשור שאני קוראת תסמינים כי אני רוצה לדעת עוד
אבל זה מבלבל
וגם קראתי שהגיל מנטלי של אוטיסטים זה 2/3 מהגיל האמיתי

אני אובחנתי כאוטיסטית כבר מזמן אבל מאז שהתחילו להגיד לי שאוטיסטים לא מבינים סיטואציות חברתיות וככל ששמעתי על זה וקראתי על זה יותר לעומק התחלתי להתנהג כמו אחת שלא מבינה
גם נהיה הרבה יותר קשה לי בתקשורת בכללי גם בגלל ששמעתי שאוטיסטים לא יודעים לדבר ולהתבטא נכון
נראה לי שיש בזה משהו שנכנס לראש שמצופה ממני להיות ככה ואני מתחילה באמת להיות כזאת
אצלי זה גם משולב בזה שאני כל הזמן מפחדת שיחשבו שאני לא מבינה מפחדת להראות אחת שלא יודעת לתקשר טוב ואז הפחד מזה גורם לי דווקא כן לצאת כזאת בסופו של דבר
אני ממש מרגישה שככל שאני קוראת על תסמינים של אוטיזם זה משפיע עליי יותר ויותר אני ממש ירדתי בתפקוד שלי בהכל ברמה מאוד משמעותית