אם קבעתם דייט עם מישהי שיש לה קושי נפשי

אני גם מתמודד עם זה.
מבחינתי היא יכולה לספר בכל שלב לא הייתי פוסל אותה בכלל והייתי שמח להיות אוזן קשבת

לדעתי זה דבר שחשוב מאוד לשתף
חושבת שצריך לשתף מתי שמרגישים בנוח אבל כן די בהתחלה

אני חושבת אחרי כמה דייטים כבר אפשר להתחיל לשתף בסוף בן אדם צריך להבין לאיזו מערכת יחסים הוא נכנס
כנות זה מאוד חשוב

שואל השאלה:
אבל איך להעלות את זה כאילו..
פשוט להגיד
יש לי ככה וככה
והייתי בככה וככה
?

שואל השאלה:
אני מתכוונת שאם נגיד אני אספר על זה בדייט שלישי, זה לא יהיה פייר מצידי? זה לא משהו שחייב לספר בדייט ראשון אם אני יציבה כבר תקופה ארוכה נכון?

כן, ושאת משתפת כי זה חלק משמעותי מהחיים שלך ואת לא רוצה להסתיר את זה.

זה פייר גם אם תספרי רק בדייט שלישי

שואל השאלה:
יצא לי אבל כמה פעמים לשתף בזה ידידים או אנשים שהתחילו איתי
והם תמיד ירדו עליי ואמרו שאני מתמסכנת
אז אני לא מספרת יותר
וכאילו וואלה היה לי קשה אחושרמוטה הלוואי וזה היה התמסכנות
גם יש לי צלקות מהעבר הרחוק אז לרוב לפני פגישה ראשונה הייתי מספרת על הקושי הנפשי כדי שלא יבהלו
אבל עכשיו אני פשוט באה עם ארוך
לא יודעת מה לעשות

להיפך,
את צריכה להמשיך ולספר את זה. זה הסיפור שלך וזה מה יש ואם ככה אנשים מגיבים הם פשוט לא ערים לתחושות ורגשות של אחרים ואת לא צריכה אותם בחיים

אני לא חושב שלי זה משנה
בתור אחד שחרדתי ויש לו הפרעות אכילה שעברתי או עדיין יש
כולנו בסופו של דבר לא מושלמים כולנו חולי נפש בסופו של יום

אם הבעיה נפשית לא קשור בלנצל אותי אישי בכסף או נפשית
אין לי בעיה עם זה אני יתמוך בזה

כל עוד לא תהיה דרישה לדברים חומריים [קרה לי שיצאתי עם משהי והיה לה הרבה בעיות והיא הייתה לה דפקה של רצון למתנות שאני בכלל לא מכיר אותה כולה דייט ראשון והיא הייתה לה חרדת נטישה שלא יכלתי להכיל את זה פחדתי לפגוע בה]