למה אימהות תמיד מתעוררות בבהלה כשמעירים אותם?

כנראה כי הן היו באמצע חלום

לא, הן לא.

הן חושבות בטח שקרה משהו כי אין סיבה שיעירו אותם

כי הן מפתחות חוש כזה של לדאוג לילד שלהן מהיום שהוא נולד, הן רגילות להתעורר באמצע הלילה מלא פעמים (כשהילד תינוק) מבכי או דברים כאלה אז כנראה שהשינה הקלה הזו נשארת שנים קדימה וזו כבר תגובה של הגוף לקום בבהלה כי זה אומר שקורה משהו

שלי הפוך

הם פשוט דואגות לנו אז זה הגיוני שיחשבו שקרה משהו

אני יודעתת נכוןן

חח לא יודעת.
באמת שלא. אימא שלי תמיד בפאניקה והיא שונאת כשמפריעים לה לישון אבל היא נבהלת מכל אחד שמעיר אותה לא רק הילדים
והשאלה לא הזכירה ילדים באופן פרטני

חושבות שקרה משהו..אין סיבה להעיר אותן אם לא קרה משהו

בדיוק כמו ש-mynameisariel כתבה,
זה חוש שכנראה נטבע באמהות באופן אינסטינקטיבי.
זה כנראה חזק מאיתנו, ורק מי שהביאה ילדים כנראה תוכל להבין זאת.
תמיד לעמוד על המשמר, תמיד בהיכון,
שחס וחלילה לא יקרה כלום לילדים.
אבל... גם לא כל האמהות כאלה.
יש אמהות מכל הסוגים, גם מקרים שיהיה קשה להאמין.

יש פתגם כזה שאומר שברגע שיש לאישה ילד הלכה לה השינה לנצח
יש להם חוש והם דואגות לילדים אז ברגע שמעירים אותם הם נבהלות לרגע כדי לראות שהכל טוב ואז נרדמות שוב עוד לפני שהספקנו לדבר איתן

לא יודעת אבל הן חיו בהרבה מלחמות נראלי

כי הן פרנואידיות

אמא שלי לא

כי ככה זה עובד. כנראה זה מנוע הישרדותי

כי אתם חארות ואתם מעירים אותה מה אכפת לכם לתת לה לישון

אם דמות בחדר חשוך שאני לא יכול אפילו לראות את הפנים שלה נמצאת ממש לידי ואני גם רואה שהדלת פתוחה הייתי גם נבהל