לא להאמין באלוהים או להרו ג את ההורים שלכם ולהמשיך להאמין?

ההורים שלי הם האלוהים שלי , אז לא להאמין

לא להאמין

^^אם היה הוכחות אז זה לא היה נקרא אמונה

לא להאמין

להביא לך שכל.. ושתיהם לא אוותר על אף אחד מהם

^^ אין לי תמונה של היקום כולו אז פיזית כל מה שהמדענים מנסים להגיד שהיקום אינסופי כדי להראות שהם יודעים משהו מהחיים שלהם לא קיים
כי אין הוכחה זה הכל השערות
כמו הפיצוץ וכול מיני שיט

מה שכן אם אתה רוצה לדעת את האמת תקרא את הצופן התנכי זה גוי לא מאמין שכתב את זה
אתה תלמד הכל
אבל עזוב אנשים כאלו גם אם האמת בפרצוף הם ימשיכו להכחיש

לא להאמין
שאלה פשוטה

^ לא את הכפירה שהיא יהרג ואל יעבור

השני כי אני חייב לבוראי יותר מאשר להורים שלי.

אתה חושב שהדרך הנכונה היא להאמין במה שההורים מאמינים או במה שעל פי היכולת שלך לברר (בלי להכנע להגבלות על היכולת לברר) הוא נכון?
איך העולם היה נראה אם כולם היו בוחרים להאמין (מכל תאריך שתבחר בהיסטוריה הידועה לנו)?
איך העולם היה נראה אם כולם היו בודקים?
(0 אמונות טפלות והרבה פחות מלחמות)

(המשך לתשובה הקודמת)
בסבירות גבוהה היה בחור צעיר שהיה לו שאלות על הדת, אבל הוא בחר להמשיך להאמין, בסוף הדת ציוותה עליו דבר אכזרי, לרצוח נערים במסיבה, החברים שלו היו אכזריים, הוא לא, אבל הוא התגבר על רגשותיו, כיוון את הקלצ'ניקוב וירה, לבחור קרו מוחמד (זה השם הכי סביר שהיה לו)
מצוות מחיית עמלק, (בספר המצוות הקצר, של מצוות הנוהגות (לפחות עקרונית) בזמן הזה, נכתב על ידי הרב ישראל מאיר בעל ה"חפץ חיים" כותב ה"משנה ברורה" אחד מספרי ההלכה העיקריים שפוסקים על פיהם היום.
מצות עשה לזכור מעשה שעשה לנו עמלק. שנאמר (דברים כה, יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק". והיינו לזכור בפה, מעשיו הרעים ואריבתו עלינו, כדי לעורר לבנו לשנוא אותו. ונוהג בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות:
עז
עריכה
מצות עשה להכרית זרעו של עמלק. שנאמר (דברים כה, יט): "תמחה את זכר עמלק". ואנחנו לא נדע מי הוא עמלק, עד אשר יבוא אליהו הנביא ויודיע לנו מי הוא ואז נמחה את זכרו מתחת השמים. וה' יזכנו לראות בביאת אליהו הנביא ומשיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן:
תדמיין אות ה"חפץ חיים" מקיים בעצמו על תינוק של עמלק את הפסוק "אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע" ויתכן שלא יהיה לך שאלה מה לעשות.

^ עבודה זרה יהרג ולא יעבור משום כפירה (אחרת מה כל כך חמור בזה?), ורציחה לא יותר חמור מכפירה: לרוצח יש חלק לעולם הבא, לכופר אין. כופר גם אינו מצטרף למניין, רוצח כן. על רוצח שמת מתאבלים, על כופר שמת לא מתאבלים, אלה אוכלים ושותים ולובשים לבן ושמחים. לא כופרים מחלל שבת על הרוצח משום ביזיון הרוצח.

נ.ב. בלי קשר לזה, כדאי שתצפה במשהו.

כי עליו לא כתוב שאין לו חלק לעולם הבא, צריך לחפש לזה הסברים ומקורות.

^ פשוט תלמד פרק "חלק" במסכת סנהדרין ממשנה ראשונה ותבין מה החומרה של הכפירה (יותר מכל דבר אחר) ואז תבין. כדאי גם ללמוד הקדמת הרמב"ם לפירוש של אותה משנה ולעיין גם בגמרא בראש השנה יז ע"א מה דינם של אפיקורסים, זוהר בפרשת תרומה קנ ע"ב.

לבינתיים זה מספיק?