זה שיר שחברה טובה כתבה מה אתם חושבים?

הייתה ילדה תמימה ורגועה.הייתה חושבת שהכל לטובה עד שיום אחד פגשה מישהו, חשבה במקרה הוא האחד אבל יותר נכון האחד שישאיר לה צלקת על הלב.
יום עובר ועובר וזה אותו סיוט מתמשך.
אף אחד לא מבין לאיפה הילדה הזאת נעלמה.

אחרי שמונה חודשים הילדה חוזרת ואומרת נשברתי וויתרתי לא מאמינה יותר.
יום שוב עובר ועובר ומאבדת את זה יותר, ממשיכה להתקיים בידיעה שאין לה מושג מה עוד יקרה.

אותה ילדה עוברת מלא שברון לב דכאון וכאב,
מצפה שיתנו לה אהבה אבל לא מקבל אותה כמו שרצתה.

צער לי להודיעה אבל אותה ילדה זאת אני אמא.