וואי נמאס לי כבר חייבת לפרוק

אני מרגישה את הכאב שלך דרך המילים שלך, והוא נוגע בי בצורה עמוקה. אני מכירה את התחושה הזו היטב. במשך שנים ניסיתי לרצות את כולם, אבל חברות שהיו לי לא תמיד העריכו את זה. הן הבריזו לי פעמים רבות, לקחו אותי כמובן מאליו, ולא נתנו לי את המקום שהייתי צריכה.

לקח לי זמן להבין שהחברות האלו פשוט לא התאימו לי. אנחנו אנשים שונים, וזה בסדר. זה בסדר שהן לא רוצות להיפגש איתי, וזה בסדר שאנחנו לא מסונכרנות. למדתי להכיר בזה שזה לא משקף את הערך שלי, אלא פשוט חוסר התאמה בינינו.
עם הזמן, הבנתי שאני מחפשת קשרים משמעותיים יותר, חברות אמיתיות, שיעריכו אותי, שירצו לפגוש אותי, ויהיו מוכנות להשקיע בי כפי שאני משקיעה בהן. זה מסע שלוקח זמן, אבל אני בטוחה שעם גישה נכונה זה אפשרי.

אולי את עדיין בתהליך הזה בעצמך, אבל אני מאמינה שהדברים האלו מגיעים כשאנחנו נמצאים במקום הנכון. חברויות חדשות אפשר לפגוש במסגרות שונות: התנדבויות, חוגים, קבוצות חברתיות כמו הצופים, או אפילו דרך חברים משותפים. ואם את מרגישה בנוח, את יכולה גם לנסות ללכת לבד למקומות חברתיים כמו ברים, אירועים, או אפילו להצטרף לקבוצות חברתיות ברשת שמתאימות לגיל שלך ולתחומי העניין שלך.

זכרי, חברות אמיתית מתחילה מהבנה הדדית ורצון אמיתי להיות אחת עבור השנייה. זה יגיע, ואני בטוחה שתמצאי אנשים שיעריכו אותך בדיוק כפי שאת.

שואל השאלה:
אני מתחילה לחשוב שזה בחיים לא יגיע, אני באמת ניסיתי. ונכנסתי לככ הרבה מקומות חדשים והכרתי ככ הרבה אנשים חדשים וכולם מתגלים ככלבים בסוף. באמת חלאס אני מתחילה לחשוב שאני לא אמצא חברים שבאמת יהיו חברים

את תמצאי, אני מבטיחה לך;)
את רק צריכה להמשיך לחפש וללמוד מטעויות.

אמאלה דברי איתי אני מרגישה אותו דבר כמוך!

וואי אחןתי אני מבינה אותך ברמה קיצונית בבקשה תדברי איתי אם את רוצה

כנ"ל רק לבנים כולם מחרימים אותי אומרים שאני תוקף בכל מקום שאני מגיע ועוד בכלל בקושי הכרנו והם אלו שהבטיחו דברים לפני מלא זמן פלא שאני "אתקוף"?

נראה לי שאת צריכה להתפשר על מה שיש, עד שתמצאי את מה שאת רוצה באמת

שואל השאלה:
^ כל החיים להתפשר? אלה חיים עצובים
אני מתפשרת כל הזמן. נמאס לי.

^^^^^ ללמוד מטעויות מבחינתי זה להפסיק לחפש.
כמה אפשר "להיפגע" מאנשים
אני כבר לא נפגעת אני שמה על כולם ז
ואני עדיין מנסה.

ותודה לכל אלה שמציעים לי לדבר איתם, אני מעריכה את זה, באמת. אבל מעדיפה שלא. תנסו להבין אותי - זה לא קשר אמיתי במציאות וזה לא אותו הדבר

כנראה הם לא חברות אמיתיות וגם נשמע שאין לכם חיבור ואת סתם תקועה עליהם את צריכה למצוא אנשים בראש שלך בדברים שאת אוהבת לעשות וכזה תוצאי גם רישיון אולי

שואל השאלה:
^ אני עדיין לא בגיל של רישיון, וזה לא שרישיון יעזור במצב הזה. אם כבר רק ינצלו אותי בשבילו.

ואת בעצם אמרת את כל הדברים שכתבתי בעצמי..

אני בן . את עוד צעירה זה לא אומר שזה צריך להישאר ככה מה את אוהבת לעשות ?חברים קרובים לוקח זמן וחיבור תלכי למקומות לפעילויות בלי צפיות שעוד שניה זה מסתדר זה לוקח זמן

שואל השאלה:
אני הולכת להמון דברים כל הזמן
אני נמצאת בתנועות נוער ואני עושה עם עצמי דברים סהכ

ואין לי ציפיות

אחותי את לא לבד , אני הרגשתי ככה תקופה לגבי החברות שלי שהיו מתאמצות אחת בשביל השנייה ולא בשבילי.
לראות איך כל יום הולדת מחדש כולן קונות מתנות לחברות שלך וכששלך מגיע כולן זולגות ממנו.
וזה לא שאני בן אדם קשה , אני תמיד שמחה וגם אני אוהבת לצאת לבלות .
אני מכירה את התחושה ואני מתמודדת איתה כל יום .
הפתרון היחיד הוא להרחיב את המעגל החברתי שלך , להכיר אנשים מבחוץ שמעריכים אותך וחולקים את אותם תחומי עניין.
את תעברי מלא תקופות , תכירי מלא אנשים חדשים שירימו לך ויעשו לך טוב.
מקווה ששתינו נמצא את המקום שאנחנו שייכות אליו.

*שוכחות ממנו