6 תשובות
לחבר הכי טוב שלי^^
אחרי שחזרתי מאשפוז פסיכיאטרי על ניסיון אובדני הייתי בגמילה מכדורים פסיכיאטריים ומכך, לא יציב. באחד הימים בסביבות 22:00 הכנתי לי חזות עוף על הפלנצ'ה, אחותי הגדולה הגיעה והתחילה לצעוק עליי שאני מסריח את כל הבית ושהריח יישאר לה בשיער. התחלנו להתווכח, החלפנו קללות וירידות ובעטתי בה מתוך עצבים (מעשה שאני ממש לא גאה בו ומתחרט עליו) לאחר שאמרה לי "לך להתאבד". היא הלכה לחדר של אימא שלי שישנה, העירה אותה וסיפרה לה בבכי. אימא שלי, שלא ממש קיבלה את זה טוב שאני מתמודד נפש ושהתאשפזתי חטפה עליי קריזה, אמרה לי לעוף מהבית שלה והזמינה לי משטרה בטענה שאני מסוכן ושהיא מפחדת לחיות באותו בית איתי. עזבתי את הבית ועברתי לגור עם אבא שלי, ניתקתי קשר עם אימא ואחותי למשך כמה חודשים. אבא שלי ניסה לגשר בינינו והסכמתי להיפגש איתן בנוכחותו לאחר ניסיונות שכנוע רבים. נפגשנו בבית של אימא שלי, האשמתי את אימא שלי בהתעללות ושנאה כלפיי עוד מילדות והעליתי המון זכרונות. היא אמרה שאני שקרן, מדמיין וממציא. אחותי הגדולה תמכה בה. מרוב חוסר אונים ומהפגיעה הגדולה מכך שאימא לא מאשרת את מה שקרה בילדותי, ואחותי שגם חוותה איתי דברים שאימא עשתה מסכימה איתה כדי להוציא אותי בתור שקרן התחלתי לבכות ורצתי למרפסת במטרה לקפוץ ממנה. אבא שלי רץ אחריי והספיק לאחוז בי, הוא ריסן אותי, הרגיע אותי ולאחר שנרגעתי ואמרתי שאני לא הולך להתאבד יצאנו מהבית של אימא. אחר כך הוא סיפר לי שלאימא היו אישומים במשטרה על אלימות כלפינו והראה לי מסמכים מבתי חולים ואת התביעה מהמשטרה.
אנונימי
נראלי זה היה כשאבא שלי עזר לי בשיעורי בית
אבא שלי: "את יודעת שאת יכולה להשתמש בסרטונים" שיש פה?"
אני: "כן"
אבא שלי: "אז תפתחי את הסרטון"
אני: "אין לי חשבון באתר"
אבא שלי: "אבל אמרת שאת יודעת שיש סרטונים"
אני: "נכון, אני יודעת אבל לא יצא לי להשתמש בהם והיום כשניסיתי לפתוח חשבון המחשב לא נתן לי"
*מראה לו את הטופס של ההרשמה*
אבא שלי: "נו מה הבעיה?"
אני: "אני לא זוכרת את המספר טלפון שלי (היה צריך אותו) והמחשב לא נתן לי להיכנס לוואטצאפ לבדוק" (טלפון לא היה אופציה)
אבא שלי: "אבל אמרת שהמחשב לא נתן לך לפתוח את החשבון"
אני: "נכון, המחשב לא נתן לי לבדוק מה המספר שלי ואז לא הצלחתי לפתוח"
*זה חוזר על עצמו כמה פעמים*
בסוף אני התחלתי לבכות ולקח לי כמה שעות להירגע.
(המקרה היה לפני שבוע)
אבא שלי: "את יודעת שאת יכולה להשתמש בסרטונים" שיש פה?"
אני: "כן"
אבא שלי: "אז תפתחי את הסרטון"
אני: "אין לי חשבון באתר"
אבא שלי: "אבל אמרת שאת יודעת שיש סרטונים"
אני: "נכון, אני יודעת אבל לא יצא לי להשתמש בהם והיום כשניסיתי לפתוח חשבון המחשב לא נתן לי"
*מראה לו את הטופס של ההרשמה*
אבא שלי: "נו מה הבעיה?"
אני: "אני לא זוכרת את המספר טלפון שלי (היה צריך אותו) והמחשב לא נתן לי להיכנס לוואטצאפ לבדוק" (טלפון לא היה אופציה)
אבא שלי: "אבל אמרת שהמחשב לא נתן לך לפתוח את החשבון"
אני: "נכון, המחשב לא נתן לי לבדוק מה המספר שלי ואז לא הצלחתי לפתוח"
*זה חוזר על עצמו כמה פעמים*
בסוף אני התחלתי לבכות ולקח לי כמה שעות להירגע.
(המקרה היה לפני שבוע)
היו יותר מידי שכבר לא זוכרת
לאן הלכת?^
אנונימית
הם גילו שהתחלתי לעשן אז ברחתי מהבית לחודשיים וחצי
באותו הנושא: