מה האמצעים האומנותיים בסיפור העיוורת

שואל השאלה:
תודה רבה

סיימתי ספרות שנה שעברה ברוך השם אבל זה סיכום שכתבתי לעצמי מקווה שמובן חלק

העיוורת
אירוניה-
1. חנה חשבה שגדל ליד גן ומתסבר שהיה בית קברות
2. ילד דפק על החלון היא חשבה שזו צעדה שמחה מסתבר זו הייהת הלוויה
3. היא מבטיחה שלא תתן את ביתה אל הקברן והוא בעצם בעלה.

הביקורת החברתית

האישה/ העיוורת נחותה מכןלם ולא שווה, היא טיפשה ולא נחשבת, אז ניתן לשקר ולרמות אותה.
חנה חווה יחס כזה מכל הסובבים אותה

הרמזים המטרימים-

1. העיוורת ממשת את בעלה מרגישה זקן ומבינה שהוא מבוגר
2. העיוורת שונעת שיעול כבד של בעלה שרומז לה שהוא לא עוסק בטבק
3. העיוורת ממששת את מגפי בעלה ומדמיינת אותו
4. העיוורת שונעת את הדפיקות המטה של בעלה ומבינה שהוא זקן
5. הבעל שוטף ידים- מתנקה ממשהו ( מהעבודה)
6. הויוורת מרגישה את הרוח בביתה ומבינה שיש סביבה מקון פתוח ( בית קברות)
7. חנה מרגישה שמשהו עוצר את הרוח( המצבות)
8. בעלה חוזר הביתה עם בוץ במגפיים
9. בעלה סופר פרוטות.!

מוטיבים בסיפור

העיינים והעיוורון- חנה מבינה הרבה דברים שאחרים לא מבינים למרות העיוורון, היא אדם רגיש וחם ולמרות חוסר יכולתה לראות היא רואה את הוזלת ומבינה הכל.

השמיעה והמישוש- חנה לא רואה אז היא מגדילה את שימושיה בחושים אחרים, למשל המישוש שמתבטא הרבה ברמזין המטרימים למשל שהיא ממששת את מגפי בעלה ואת זקנו, חוש השמיעה שבזכותו היא שןמעת את הפרוטןת, את המטה ואת הדפיקות.

מוטיב הדפיקות- הדפיקות שחנכ שומעת עוזרת לה לגלות את האמץ, הדפיקות משרות פחד ומתח בסיפור

מוטיב הרוח- הרוח עוזרת לחנה לגלות שהם נמצאים במקום פתוח ובגילוי מגוריה

מוטיב הדממה- חנה נאלצת לחיות בדממה, היא לא מגיבה, לא מביעה דעה, אין לה שליטכ על חייה, בעלה וילדיה לא מדברים. בבית הקברות יש דממה
הדממה נשברת בצעקה של חנה במות ביתה

מוטיב המוות- מקום מגוריהם- בית קברות, בעלה קברן, התינוקת מתה ,התינוקות מתים במגפה, דממת מוות כל הסיפור.


זשמ"מ
זקן שיעול מגפיים ומטה - רמזים מטריצים

שרמב"פ
שוטף ידיים, רוח, מצבות, בוץ פרוטות - רמזים מטרימים

מוטיבים-
עיינן ועיוורון,שמיעה ומישוש, רוח, דפיקות, מוות, דממה