3 תשובות
תקשיבי אני לא מכירה אותך אבל באמת אני סומכת עליך ומאמינה בך שיהיה לך טוב, בהתחלה תמיד קשה ותמיד יש את ההלם והשוק של ההתחלה אבל את לאט לאט תגיעי למקום שאת צריכה להגיע ואני מבטיחה באמת שיהיה בסדר, כולם עוברים את זה וזה הכי קטן עליך תבואי בראש טוב וברור שיהיה את הלחץ אבל באמת תנסי לסמוך על עצמך את תעברי את זה כמו גדולה ומהר יותר משאת חושבת
ובקשר להתחבר לאנשים פשוט תנסי באמת להיות יחסית פתוחה ולא להילחץ מזה יותר מדי, זה קורה טבעי ואת באמת תמצאי את המקום שלך(:
היי אנונימית,

זה יכול להיות כל כך מפחיד להכנס למסגרת חדשה שאת בכלל לא מכירה, מקום חדש במקום הבית שלך ואין לך מושג עם איזה אנשים את הולכת להיות. כל ההתחלות החדשות האלה יכולות להיות מציפות ומערערות ולגרום לתחושה שאולי לא יהיה לך שם מקום בטוח להאחז בו, ולתחושה של תלישות וחוסר שליטה. במיוחד בהקשר של המלחמה מתארת לעצמי שלא פשוט רגשית להתגייס בתקופה הזאת. בחרת בתמונה שמדגישה את עומק הלחץ וההצפה שלך, האישה חוסמת בידיים את האוזניים שלה ומנסה להכחיש את המציאות (אולי את ההתגייסות?). כמה אומץ בוודאי נדרש ממך כדי להחשף עם הפחדים האלה פה בפוסט הזה ולבקש ידע והדרכה.
יכול להיות שיעזור לך לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו, אולי קרוב משפחה או חברה טובה ולשתף בחששות שלך. עצם השיתוף יכול לעזור ולגרום לך להרגיש פחות לבד עם כל זה. אולי אפילו לדבר עם מישהו שחווה טירונות וגיוס ואולי תוכלו לחשוב ביחד על מה לעשות אם תמצאי את עצמך לחוצה מאוד בצבא, אולי תרגילי נשימה או לשיר לעצמך שיר שמרגיע אותך. אולי הוא יוכל לתת לך מידע שיגרום לך להרגיש על קרקע יותר יציבה וצפויה.
אם תרצי לדבר בנוסף עם מישהו שלא מכיר אותך את תמיד יכולה לפנות לעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, שם יש מתנדבים שרוצים להיות לאוזן קשבת למי שצריך אותה. אפשר לפנות ישירות למספר הווצאפ 055-9571399 או לצ'אט באתר דרך הקישור למטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר