19 תשובות
תסביר להם בנימוס שזה אסור ואתה יכול לעזור בדברים אחרים
לא דתי - אך בכל זאת אענה:
תגיד להם את האמת
אם הם לא יקבלו את זה, זה שלהם
החיים שלך, זה שלך
תבחר את המסלול שהכי מתאים לך
גם להתחיל ישר במים העמוקים זה לא רעיון טוב, תתחיל מהר תיפול מהר.
אני גם מתחזקת, השיטה שלי זה שבת אחת כן לשמור שבת אחת לא לשמור, ככה גם המשפחה תתרגל לשמירה שלך.
אחרי תקופה תעלה לשתי שבתות שמירה שבת אחת חילול, ואחריה 3 ולאט לאט עד שתשמור ברצף בלי "לסבול" מהשמירה (כי כן, שבת ראשונה אתה באורות ונהנה, שבת שנייה מתחיל להיות קצת כבד, שבת שלישית אתה מנסה להידחף לאנשים במשפחה סתם ככה ומחפש מה לעשות עם עצמך, לכן צריך לתת לעצמך לאט לאט להתרגל לזה).
המשפחה שלי גם כן לא אהבה את זה, מתרגלים.
כיבוד הורים לא מחייב אותך לציית לכל מילה ללא תלונות, עצם זה שתגיד להם "אני מצטער אבל אני לא יכול לעזור כרגע" ותנסה למצוא פתרון חלופי, מספיק כדי שזה יהיה כיבוד הורים.
למשל כשאמא שלי מבקשת ממני מים ואני לא יכולה להביא לה מהתמי 4 כי הוא חשמלי, אני שמה מים מהברז ומערבבת קרח כדי שיימס מהר ויקרר את המים, ככה לא חיללתי אבל גם כיבדתי אותה.
אנונימית
כתוב שכאשר ההורים אומרים לעשות עבירה לא מקשיבים להם ואין בכך בעיה של כיבוד הורים
אשריך צדיק תנסה להסביר להם
תגיד להם שאתה מכבד אותם והכל, אבל אין לך אפשרות לעזור בדבר שהוא חילול שבת
שואל השאלה:
והם יקבלו את זה שאנלא עוזר להם?
אולי הם יתעצבנו או משהו?
אנונימי
תסביר להם ביפה, הם יקבלו את זה
תגיד להם ביום חול שאתה מוכן לעזור את אותה עזרה כזאת בשמחה רבה ובאהבה גדולה, רק לא בשבת ולא בחגים, כי אתה מתחזק, ולא רוצה לחלל שבת וכו
שואל השאלה:
אוקיי, תודה
אנונימי
בבקשה, אל תדאג, אתה תצליח!
אם ההורים שלך מבקשים ממך לחלל שבת, אתה לא מחויב להקשיב להם ולחלל שבת,
כי בעניינים האלה, כיבוד הורים לא תופס כי גם אתה וגם ההורים שלך מחויבים לכבד את הקדוש ברוך הוא ולקיים תורה ומצוות,
ואם זה הם או הוא, אז הוא קודם
^ בוא נתחיל בזה שאף אחד לא מחויב לעשות שום דבר
זה החיים שלו והוא בחר במסלול הזה, אבל את/ה לא יכול/ה לדבר בשם כולם, כי יש גם אנשים שלא מאמינים באלוהים וזה לגיטימי.
דבר שני, המחשבה ההיררכית הזאת של "הורים או אלוהים" היא מטורפת, המשפט האחרון בתגובה שלך לא היה צריך להיכתב.
כמו שהוא לא יכול להכריח את ההורים שלו לקיים מצוות ולהאמין באלוקים, ככה הם לא יכולים להכריח אותו לעשות עבירות.
וכן, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ונתן לנו את החיים למטרה מסויימת שהיא קיום תורה ומצוות, אז כן ברור שאני חייבת לו, וצריכה לשים אותו במקום הראשון לפני הרצונות שלי
עכשיו, ברור שהוא לא יכול להתחצף אליהם ולדבר בחוסר כבוד בשום אופן, כי זה יהיה חוסר כיבוד הורים,
מה שכן - הוא יכול להסביר בצורה עדינה אבל תקיפה את דעתו והם יצטרכו לכבד אותה
ארבל מ.^
הדיון אבל לא קשור לזה, לא מבינה את ההתפרצות והזעם.
אם מסתכלים במונחים של אמונה- אדם *מחויב* לקיים מצוות ואת רצון ה'.
אין קשר לאם אתה מאמין או לא. מבחינת התורה כולם כולל כולם מחויבים לקיים מצוות, מי שלא מאמין כמובן שלא מקיים, הרי הוא לא רואה בזה צורך. מי שמאמין כמובן שמקיים ומקווה שגם אחרים יקיימו, כי זה מה שהתורה ציוותה אותו.
שואל השאלה שומר שבת ומאמין, ולכן אם הוא שואל לגבי אמונה- התורה קובעת שקודם כל מקשיבים לה' ורק אחר כך להורים. התגובה שלו הייתה עניינית, התגובה שלך הייתה המיותרת.
אנונימית
תתגייר ותאכל הרבה חזיר ופירות ים (זה שווה את זה)
כתוב בתורה גם שאם ההורים אומרים לך לעשות משהו שנוגד את
הדת או לעשות משהו שאסור בשבת התשובה היא לא למרות שכיבוש הורים זה בין הדברים הגדולים. תסבירי להם בצורה מכובדת שאת מתחילה להתחזק וזה פחות מתאים ואת מבקשת לכבד את זה וזה הכל
כיבוד הורים לא מחייב בחילול שבת ככה שאתה צריך להגיד להם בעדינות שאסור.
וגם לא מחייב שההורים יבחרו בשבילך לאן תלך בצבא או עם מי תתחתן.
קודם כל אל תחזור בתשובה מיד. מי שחוזר בתשובה או שאלה מידי זה משו לא נורמלי ותוך שניה תחזור לאחור. תתחיל בזה שתלך לבית כנסת , קידוש ולאט לאט תשמור שבת. לגבי ההורים שלך. תלוי מה הם מבקשים. אם הם יודעים שאתה נכנס לתהליך הם לא יקשו אליך , אם זה דבר שתלוי בבריאות שלהם אתה יכול לעשות הכל הכל . פיקוח נפש דוחה שבת. אלוהים יסלח לך. אני מאמינה שיבוא לקראתך ולא יכבידו עלייך
אכן, יש כאן משהו שהתורה אמרה בצורה מפורשת: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי השם אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, ג) ופירש רש"י: "ואת שבתותי תשמרו" - סמך שמירת שבת למורא אב - לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך "חלל את השבת!" - אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצוות, "אני השם אלהיכם" - (יבמות ה) אתה ואביך חייבים בכבודי, לפיכך, לא תשמע לו לבטל את דברי (ב"מ לב)