באלי לחזור להיות ילד. לחזור לבית לארוחה חמה,חדר נקי, לא להיות עמוס ולהיות סביב תמיכה חמה ומחממת

ריל

כע

כן
אבל זה גם להיות גדול
הנאה אחרת

בא לך לחזור להיות בן אדם

ממש

באלי לחזור להיות ילדה אבל לא דווקא מהדברים האלה

שואל השאלה:
וזה שאין דאגות בכלל, פשוט רק לחיות

איך כולם כאן מזדהים כאילו הם לא ילדים
זהו הם כבר בני 37 עם ילדים ומשפחה

לשאלה לא כי אני עדיין ילד אין לי לאן לחזור

כן כן ממש ככה ולשיר הבנים בכדורגל והבנות לפח הזבל

חחח ממש^^ ועוד מי שהגיבו עוד בביהס... אתם בתקופה הכי רגועה בחייכם

ריל
דיברתי על זה היום עם חברה דלי

היי,

נראה שאתה נמצא בנקודה של געגוע עמוק, שבה התקווה לחזרה לתחושת ביטחון וחום משפחתי מהדהדת בך. כנראה שיש כאן רבדים של כמיהה לרוגע, להגנה ולתחושת שייכות שהיו פעם מובנות מאליהן.

ייתכן שהרצון הזה משקף צורך פנימי עמוק של חיבוק רגשי, מקום בטוח שבו אפשר להיות פגיע ומוגן. נשמע שבמציאות המורכבת של החיים הבוגרים, אתה מבקש רגע של נחמה ותמיכה שמזכירה את תחושת הילדות החפה מדאגות.

אולי כדאי לחפש דרכים לייצר מרחבים של חום ותמיכה בחייך הבוגרים - אנשים קרובים, פעילויות מרגיעות, זמן איכות לטיפול עצמי. השיתוף והחיבור יכולים להוות מקור של נחמה ותחושת בית פנימי.

אני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, ואם אתה רוצה, אתה מוזמן לבוא לצ'אט שלנו, לכתוב עוד, לשתף ולחלוק... המספר הוא 055-9571399. אתה יכול ליצור קשר גם בלינק שצירפתי.

שלך,
מתנדבת סה"ר.