15 תשובות
אני שומרת שבת
אוכלת כשר
מקפידה על צניעות חלק מהזמן
מתפללת לפעמים
אבל בעיקר מאמינה בלב שלי בה'
אוכלת כשר
מקפידה על צניעות חלק מהזמן
מתפללת לפעמים
אבל בעיקר מאמינה בלב שלי בה'
מתלבשת צנוע
מתפללת שחרית
ברכת המזון
ברכות לפני אןכל
נטילת ידיים
מתפללת שחרית
ברכת המזון
ברכות לפני אןכל
נטילת ידיים
יהודי
לא דתי
שומר שבת
עם כיפה
ציצית
תפילין
תפילות שישי שבת
משתדל להתחזק כמה שיותר
מודה אני אומר
וכו'
כשרות 6 שעות
לא דתי
שומר שבת
עם כיפה
ציצית
תפילין
תפילות שישי שבת
משתדל להתחזק כמה שיותר
מודה אני אומר
וכו'
כשרות 6 שעות
מאמינים בשלוש עשרה עיקרים ובהשגחה
קוראים קריאת שמע פעמיים ביום
מתפללים, מנסים לראות את יד ה בכל מיני סיטואציות בחיים
קוראים קריאת שמע פעמיים ביום
מתפללים, מנסים לראות את יד ה בכל מיני סיטואציות בחיים
שואל השאלה:
אם אני שומר שבת
שם כיפה
מתפלל כל יום בבית ספר
הולך רק בערב שישי לבית כנסת
שומר בין בשר לחלב
לא מניח ממש תפילין
אז אני נחשב דתי או מסורתי?
אם אני שומר שבת
שם כיפה
מתפלל כל יום בבית ספר
הולך רק בערב שישי לבית כנסת
שומר בין בשר לחלב
לא מניח ממש תפילין
אז אני נחשב דתי או מסורתי?
אנונימי
אתה נחשב יהודי.
זרוק את המושגים לצד.
זה לא עד כמה אתה דתי מסורתי או חרדי
כל הדברים האלו זה של יהודים, זה עד כמה אתה יהודי ומקיים את מצוות ה' וההלכות וכו'
זרוק את המושגים לצד.
זה לא עד כמה אתה דתי מסורתי או חרדי
כל הדברים האלו זה של יהודים, זה עד כמה אתה יהודי ומקיים את מצוות ה' וההלכות וכו'
שואל השאלה:
אבל אני רוצה לדעת מה התנאי סף כדי להיחשב דתי
אבל אני רוצה לדעת מה התנאי סף כדי להיחשב דתי
אנונימי
זה לא משנה תנסה לעשות כמה שיותר וה' יהיה בעזרך
וכל הבא ליטהר מסעין לו
וכל הבא ליטהר מסעין לו
קודם כל תפילה בבוקר צניעות נטילת ידיים מודה אני
ברכות הנהנים
להמשיך?
ברכות הנהנים
להמשיך?
אין תנאי סף כדי להיחשב דתי
יש כיום כאלה שהם אולי לא שמים כובע וחליפה שנראים כמו ''חרדי''
ובלב ובמעשים, והם רק עם כיפה, הם יותר מחרדי
אבל כמובן שהחברה עצמה ולא אני ולא אתה נגדיר את אלו שלא נראים כמו רב או חרדי, לא נגדיר אותם חרדי.
וזה למה כל המושגים האלו לא רלוונטים וכדאי לך מאוד לשים אותם בצד, זה עד כמה אתה עבד ה', כמה אתה יהודי, כל הדברים שאנחנו עושים זה של מטרתו של יהודי בעולם.
יש כיום כאלה שהם אולי לא שמים כובע וחליפה שנראים כמו ''חרדי''
ובלב ובמעשים, והם רק עם כיפה, הם יותר מחרדי
אבל כמובן שהחברה עצמה ולא אני ולא אתה נגדיר את אלו שלא נראים כמו רב או חרדי, לא נגדיר אותם חרדי.
וזה למה כל המושגים האלו לא רלוונטים וכדאי לך מאוד לשים אותם בצד, זה עד כמה אתה עבד ה', כמה אתה יהודי, כל הדברים שאנחנו עושים זה של מטרתו של יהודי בעולם.
תקשיב לבן עזוב את התשובה שלי
כל החיים שלנו סובבים את השם
שאנחנו קמים אנחנו מתפללים
שאני אוכלים מברכים
לומדים תורה
ועוד מנחה ערבית
אני לא מדבר על בחורי ישיבות אלה אפילו על בעלי בתים
העיקר שלנו זה זה
שאנחנו קמים אנחנו מתפללים
שאני אוכלים מברכים
לומדים תורה
ועוד מנחה ערבית
אני לא מדבר על בחורי ישיבות אלה אפילו על בעלי בתים
העיקר שלנו זה זה
מבינים שיש לנו תפקיד בחיים שלנו כאן, שליחות אלוקית, ומתוך זה נובעים השיקולים מה לעשות ואיך לעשות.
זה לא כמה שעות או דקות ביום אנחנו דתיים..
זה לא כמה שעות או דקות ביום אנחנו דתיים..
תפילת בוקר,שמירת שבת,כשר,בבית ספר דתי אז. לומדת המון תנך והלכות,רוב היום אני עם חצאית בגלל הבית ספר ויש ימים שאני מסיימת ב 5/6(כל השבוע חוץ מיום אחד),מדברת עם השם
זה לא רק מה אני עושה, או לא במהלך היום שהופך אותי לדתי, זאת התפיסה שכל רגע ביום צריך להיות חלק מעבודת ה'
כל היום ובכללי כל חייו של האדם אמורים וצריכים להיות חלק מעבודת השם שלו. גם דברים של חול כיביכול, צריכים להיות חלק מעבודת ה' של האדם
ללכת לעבודה, לאכול, ללמוד ואפילו לממש תחביבים-זה חלק מעבודת ה' של היהודי (אם מנתבים אותם לכך)
יש מציאות והיא האלוקים, וכל מה שאנחנו עושים ופועלים צריך להיות חלק מעבודת האלוקים. זה לא שאני מניח תפילין עכשיו אז אני עובד את השם ועכשיו אני הולך לאכול אז יש לי "הפסקה" מעבודת השם, גם האכילה צריכה להיות חלק מעבודת הבורא. אלוקים הוא מציאות אז אי אפשר להתנתק ממנו, אנחנו צריכים לנתב את כל הפעולות שלנו, גם בעולם החול למטרה ולייעול העבודה הרוחנית
בקיצור שמירת המצוות מן הסתם, אבל זה יותר מזה- זה ההשתדלות לראות ולעבוד את ה' בכל פעולה שאני עושה (יש לי עוד הרבה מאוד מאוד מאודדד עד שאגיע לשם.. אבל מביא את הרעיון)
כל היום ובכללי כל חייו של האדם אמורים וצריכים להיות חלק מעבודת השם שלו. גם דברים של חול כיביכול, צריכים להיות חלק מעבודת ה' של האדם
ללכת לעבודה, לאכול, ללמוד ואפילו לממש תחביבים-זה חלק מעבודת ה' של היהודי (אם מנתבים אותם לכך)
יש מציאות והיא האלוקים, וכל מה שאנחנו עושים ופועלים צריך להיות חלק מעבודת האלוקים. זה לא שאני מניח תפילין עכשיו אז אני עובד את השם ועכשיו אני הולך לאכול אז יש לי "הפסקה" מעבודת השם, גם האכילה צריכה להיות חלק מעבודת הבורא. אלוקים הוא מציאות אז אי אפשר להתנתק ממנו, אנחנו צריכים לנתב את כל הפעולות שלנו, גם בעולם החול למטרה ולייעול העבודה הרוחנית
בקיצור שמירת המצוות מן הסתם, אבל זה יותר מזה- זה ההשתדלות לראות ולעבוד את ה' בכל פעולה שאני עושה (יש לי עוד הרבה מאוד מאוד מאודדד עד שאגיע לשם.. אבל מביא את הרעיון)
באותו הנושא: