אתם חושבים שאם אוטיסט מסרב ללכת למסגרת של אוטיסטים צריך להכריח אותו בכח ללכת לשם בכל זאת?

לא

כן,אוטיזם לא משנה הדרגה שלה מקשה על מודעות עצמית ומודעות לסביבה הם לא באמת יודעים מה טוב בשבילם אין להם הבדל בין טוב ורע הם עושים הקשרים במוח וככה "מקבלים" החלטות

זאת החלטה של ההורים או האופוטרופוסים

^בוודאי שהם מחליטים מי לא יחליט אם לא הם,אדם זר?

^
אז זה אומר לא להכריח, להכריח זה אומר שאם אדם אובחן אז המדינה כופה עליו ללמוד המקום מיוחד.
ולדעתי זאת אמורה להיות החלטה סובייקטיבית כי יש ילדים עם בעיות שונות בתפקוד שונה. יש ילדים שאין להם בעיה ביצירת קשרים וכלום הם רק רגישים לרעשים חזקים.
על זה ימנו מילד להכיר חברים בכיתה רגילה?

לא מאמין שהמדינה יכולה להכריח דבר כזה,זה לא קוריאה הצפונית רק האופוטרופוס של הילד או ההורה מורשה לקחת אותו לאיזה מסגרת שהוא רוצה

אבל השאלה זה מה הוא מציע במקום
אם הוא רק לא רוצה להיות שם וגם לא מוכן לשום דבר אחר
רק רוצה להיות בבית של ההורים שלו ושהם יתפטרו מהעבודה וישגיחו עליו כל היום כל החיים בבית
אז

בואי לא שמים אוטיסטים שם כי זה טוב בשבילם ומתאים להם
עושים את זה כי לא מצאו פיתרון אחר

תלוי מאוד מאוד ברמת התפקוד של הבחור בעל הלקות בתקשורת, כקרון ילדים בעלי לקות תקושרת קלה יכולים להיות בכל מסגרת עם תמיכה מתאימה ולשגשג. זה בהנחה שיש להם הורים משקיעים שיקול דעת וכישורים חברתיים סבירים שעוזרים להם להסתדר חברתית. עם זאת ילדים בעלי לקות תקשורת מועטה יותר שיש להם קושי לתקשר עם אחרים בסביבה והם נרתעים מאתגרים חברתיים ולא מנהלים תקשורת נורמלית, בעלי התפרצויות זעם וקושי להבין חוקים חברתיים - זקוקים לסביבה הרבה יותר מכילה ומגוננת ולכן צריכים מסגרת אחרת. כיתת תקשורת, כפר מוגן, בית ספר לחינוך מיוחד וכדומה - בהתאם לצורך. ישנם חברים על הספקטרום שחושבים שהם יכולים לנהל בנק ולהיות ראשי ממשלה - בשעה שהם לא מסוגלים לנהל את החיים שלהם באופן עצמאי ללא התפרצויות ושיקול דעת לקוי. אלו זקוקים לחסותם של אחרים. הכל בהתאם לרמת התפקוד ולטובתם הנעלה ביותר. אני מכירה הרבה חברים על הספקטרום שעברו למסגרת רגילה ומסתדרים מצוין, ובמקביל אני מכירה הרבה חברים שהיו בכיתה קטנה בתיכון רגיל - ובגלל קושי עצום להשתלב - עברו חבית ספר לחינוך מיוחד והרבה יותר טוב להם שם. כל מקרה לגופו!