17 תשובות
תהיה כנה לעצמך ולאחרים ותעשה מה שעושה לך טוב
אבל אל תעשה מאחורי הגב.. זה לא ירגיש טוב בחיים
שואל השאלה:
אבל לגירושין בציבור שלנו יש משמעות מאוד חזקה
שפתאום כולם דוחים אותך מהחברה
וחוץ מזה שאתה הופך למרכז העינינים לתקופה הקרובה
בקיצור זה מהלך ממש לא נעים
קודם כל איך מרצון להתגרש זה מגיע ללצאת בשאלה???
אתה יכול להתגרש, זה יהיה קשה, זה יפגע באשתך ומן הסתם גם בילדים. אבל איך זה קשור ללעזוב את הדת??
לצאת בשאלה זה לא כאילו יום בהיר אחד פשוט להפסיק עם זה.
אנחנו חיים היום ב2024\2025 אתה יכול להיות מה שבאלך ולהישאר בגדר הדתי..
אני לא מבינה איך 2 הדברים האלה קשורים אחד לשני.

לדעתי מטומטם(!!) לעשות כזה צעד בכזאת מהירות בלי שום מחשבה עמוקה.
וחוץ מזה שבכל אופן אפשר לנסות לחזק ת הקשר בין שניכם. ללכל לטיפול זוגי. להיבנות מחדש.
שואל השאלה:
אני מצידי אני כבר מזמן הייתי חוזר בשאלה
ותמיד הבעיות שלי זה המשפחה אז אם אני מתגרש אני כבר לא ישאר חרדי
בעיקר בגלל שאני ארצה לברוח מהקהילה וכו
יש כל כך הרבה פתרונות חוץ מלחזור בשאלה.
תעבור עיר?תעבור דירה?תשנה מיקום?
למה אתה מרגיש שזה כל כך דחוף לך לצאת בשאלה??
אין לך יותר אמונה?זהו גמרת?
שואל השאלה:
יש לי אמונה אבל נמאס לי מהאמונה כבר
בקיצור אין לי מושג מה אני רוצה אבל אני חייב איזה שינוי דרמטי בחיים
קודם כל תלמד להבין את עצמך, תבין מה המטרות שלך להשיג בחיים, באיזה מקום אתה רוצה לסיים, בתור מי?.
אחרי שהבנת את זה, תתחיל לחשוב בגדול על העתיד שלך.

זה שאתה אומר שיש לך עדיין אמונה זה מדהיםם!!
ואל תוותר על זה. תחזיק בזה חזק, כי אין לך על מי להישען אלא על הקב"ה.
הכל אתה מקבל ממנו במתנה באהבה ממנו. תעריך את מה שכבר יש לך.
עם האמונה הזאת אתה יכול לבחור את דרך החיים שלך. איך הם יראו. להתחיל "לעצב" אותם מחדש.
כמובן להכניס את הילדים שלך איכשהו לתוכם. גם אם תהיה גרוש.
מברכת אותך שתמיד תזכה להרגיש ולהעריך את האמונה הזאת.
תתגרש אם חובה.
אבל אל תעזוב את בורא עולם.
קשה לך בקהילה החרדית? תהייה דתי בקהילה אחרת לגמרי של דתיים.
אל תחזור בשאלה. חלילה לך בלי הבורא.
נשמע שקשה לך.... לא לחזור בשאלה אם תרצה בפנה אליי בפרטי
תתגרש אם אתה צריך אבל לא לבגוד זה יעשה פי מליון יותר נזק מתהליך גירושין נקי
וזה לא הכל או כלום אתה לא חייב לעזוב את הדת לגמרי בגלל שהקהילה הספציפית שלך לא משהו
היי,
שומע את המלכוד שבו אתה מרגיש כלוא, כשמצד אחד אתה מתקיים באורח חיים או קהילה שנשמע שאתה לא מצליח להכיל יותר, שתחושת המחנק היא בלתי נסבלת.
בנוסף, המצב בבית נשמע די זהה, שאתה כבר לא מצליח להכיל את הדינמיקה והיומיום.
אבל מצד שני, אתה מביע חשש מהאפשרות שעזיבה, תעמיד אותך בשבר עצום, שבר שלא ניתן להתמודד איתו. כשהחוסר ודאות הוא עצום
ויש אפשרות של ללכת עם ולנסות להרגיש בלי..
ויש כותרת של הפוסט שאומרת שנמאס לי מהחיים...
כאילו אתה בא ואומר, שאין לך ברירה, אתה חייב לעשות מעשה, זה חזק ממך.

לא יכול לתאר לעצמי כמה עומס וקושי יש עליך, כמה טרדות וכאב אתה נושא, כמה זה בלתי אפשרי לתפקד במקום כזה, ואני מתאר לעצמי שזה נעשה בבדדידות..

האם שקלת לחפש תמיכה? אולי מישהו שאתה יכול לפתוח בפניו הכל, אפילו כדי לפרוק?
אני יכול להמליץ לך על עמותת הלל, בגדול הם נותנים תמיכה לחרדים שמרגישים תקועים בתוך המסגרת הנוקשה. העמותה מנסה לסייע בפתרון - יציאה מהמסגרת או סיוע בהתמודדות עם העומס הרגשי העצום.
אתר: https://hillel.org.il/
טלפון: 0539527976

אני כותב לך כמתנדב בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
באותו עניין, מזמין אותך, להתכתבות עם נציג מנוסה. לפרוק, לחשוב ביחד, לבחון כלים לסיוע.
אפשר לפנות בלינק המצורף או בווטסאפ: 055-9571399
לדעתי התשובות שענו לך נהדרות, אבל אין דבר יותר גרוע מהצביעות.
ואין לי כוח להסביר יותר אבל הצביעות זה רק שלב ביניים
תתגרש אבל אל תשחק אותה חרידי
תעשה מה שיעשה לך טוב, אם רע לך כרגע אז תשנה את זה אבל אל תעשה בדיסקרטיות
אם אתה לא אוהב אותה תתרגש ותחזור בשאלה אבל תשמור על קשר עם הילדים שלך ואל תבגוד בה
אנונימית
לא משנה מה תעשה אל תשכח שיש לך אחריות על 3בנות ואתה צריך לדאוג להם (בין אם תרצה ובין אם לא הם יושפעו מהצעדים שלך)