אני פה בטירונות סוגרת שבת ראשונה ואני לא מפסיקה לבכות

כולה בית
בינתיים בצבא על כל שבת שאני בבית אני סוגר 2 בבסיס
והייתי ילד מפונק רצח לפני הצבא
אבל מתרגלים ואין ברירה וגם בטח את עושה 02 שזה עוד שנייה נגמר ואת תתחילי בסדיר שזה שטויות

תדברי עם ההורים עכשיו בנוהל שבת יהיה לך מלא זמן פנוי תעשי איתם שיחת וידאו תדברי גם עם חברות וזה לא נורא שבוע הבא את יוצאת הביתה

אם היית בדיכאון עמוק לא היית מסוגלת לכתוב, אז תגידי תודה לאלוהים שאת בסדר - ושאת לא באמת יודעת מה זה. כן, צבא זה לא נוח, אין את המיטה של הבית, האוכל של אמא והחברות שתמיד מפרגנות לך - ברוכה הבאה לעולם האמיתי! אחרי שתסיימי להתלונן להורים. יגיע השמן שלך להרים את עצמך, לשתות משהו וללכת לחפש מישהי נחמדה, יש תמיד אנשים להתחבר אליהם - כשאת יוצאת מהמחילה שלך. תני להם הזדמנות, שבי ליד אנשים חדשים בארוחה הקרובה ופתחי שיחה. תאכלי שוקולד קטן מהבית ותקחי על עצמך את האתגר להסתדר, יש בך את הכוחות ואת צריכה לצאת מזה בעצמך. בצבא - את עתידה לגלות שאת יותר חזקה ממה שאת יודעת! תרימי לעצמך בעצמך! את מסוגלת!