זה לא מדכא אותכם שאף אחד לא אזכור אותכם אחרי המוות?

מדוייק^^^
ולמה שלא יזכרו?
משפחה חברים..

לפעמים זה מדכא אותי
אבל אני מקווה שיזכרו אותי

הכל מדכא בעולם הזה אז למה להתמקד דווקא על מה שיקרה *אחרי* שתמות? תחשוב על מה שקורה עכשיו
זה לא יזיז לך כלום מה שיקרה אחרי שתמות כי אתה תהיה, אממ, מת.

שואל השאלה:
משפחה וחברים זה לא כזה וואי גם אתם באופן אישית שוכחים את כל החוויות והישגים שהשגתם במהלך החיים שלכם לדוגמא אתם לא זוכרים דברים מגניבים בכיתה ח או בגן

לא, אני לא חושבת על זה

שואל השאלה:
אנונימית
כי מה זה משנה מה קורה לי כרגע כי זה אני אשכח את זה וגם כל העולם ישכח את זה רק המשפחה והחברים יודעים שאנחנו קיימים אז למה אכפת מה קורה לנו עכשיו כי זה זמני וישכח כאילו זה לעולם לא קיים אין הבדל בכלל

ברור שיזכרו אותי אחרי המוות, לכולנו יש משפחה, ואנשים שיזכרו אותנו, תחשוב כמו שאנחנו זוכרים אנשים אחרים שנפטרו

שואל השאלה:
הלכתי לישון בשירותים
לרוב לא זוכרים אותנו טוב חברים ומשפחה, חוץ מזה כל מה החוויות שצברנו בחיים נעלמו ונשכחו אנחנו לא אפילו לא יודעים מה חווינו מרוב שזה נעלם לנו מזיכרון

אבל זה מוות, אין מה לעשות, ישכחו את כולנו בעוד מאתיים שנה, העיקר שיש לרובנו עוד עשורים מלפנינו, אם זה באמת חשוב לך, יש דרכים לגרום לעולם לזכור אותך.

שואל השאלה:
הלכתי לישון בשירותים

אני טוען שזה מוריד את החשק שלך להתאמץ מלא בחיים כי אתה תשכח את החוויות ולא תוכל לממשש אותנו כמו שחוויתם אותם פעם, זה מבאס שאף אחד לא יזכור אותך בעוד 200 שנה זה כאילו נחשב שאתה בחיים לא היית קיים בעולם הזה

במובן כלשהו זה גם מנחם. הידיעה שגם אם אני אמות אנשים מתישהו יפסיקו להתאבל ויתקדמו הלאה

^אבל מה זה משנה מי יזכור אותך, מה זה משנה מה יחשבו אלייך ומי שהיית, מה שחשוב לפחות לדעתי, זה איך חווית, מי האנשים שהיו לצידך, שעשית את הדברים שרצית...והמוות פשוט מזכיר לנו לחוות הכל ורק לגלות עוד דברים, מה זה שווה לפחד שלא יכירו אותך?

מה הכוונה? יש את המשפחה שלי והאנשים שאני אוהבת ואני בטוחה שיזכרו אותי ומקווה שלטובה

שואל השאלה:
הלכתי לישון בשירותים

אני נותן לך עוד נוקודת מבט, כל הדברים שהשגת בגיל 15 והחוויות נעלמו ונשכחו כאילו אף פעם לא היו קיימים אתה אפילו שכחתי איך זה מרגיש לממש אותם כמובן שאין לך אפשרות למשש אותם עכשיו כי התקדמת בזמן

עכשיו יש חלומות חדשים לממש אני חושבת שהגיע הזמן שתסתכל על זה ככב

שואל השאלה:
מישהו587

אבל זה נשכח ונעלם כל הדברים הטובים שאתה תורם לאנשים מסביבך כל הדברים שאנחנו עושים בעולם זמניים ונשכחים לנצח נצחים אדם בישראל ואדם בארצות הברית בחיים לא ידעו את החוויות שכל אחד השיג וגם לא יודעים על הקיום עצמי של אחד השני זה נחשב שכאילו שניהם לא קיימים בכלל מקווה שהבנתם אותי

שואל השאלה:
lulish

המטרות האלה לא יחזיקו לנצח וגם אם תצליחי לחוות חוויות הם זמנים ואת תשכחו אותם כאילו הם בחיים לא היו קיימים ואף אחד לא אדע עליהם לעולם חוץ מהזיכרון קלוש שלך בראש

כי אתה חושב על עצמך בתור הבן אדם הזה שצריך להיות מישהו שמשאיר אחריו שושלת או נזכר לתמיד. החיים שלך משפיעים בזה שאתה משפיע על אחרים בטווח הקצר. פה אתה עזרת תורמת למישהו עשרים שקל, פה אתה עודדתי חבר עצוב. לא צריך להיות צדיק או לעשות משהו מדהים וכל המעשים הקטנים האלה בסופו של דבר הופכים להרבה וההשפעה שלך לא נמדדת על כמה זמן זה נשאר אלא על האם התאמצתי להיות טוב לכולם

אנונימי, הדאגות והמטרות שהיו לי בגיל 15 לא נשכחו, הדברים החשובים שחוויתי הם מי שאני היום, זה חלק מהחיים, גל הזמן אנחנו ממשיכים לבנות את עצמנו לגרסה טובה יותר, נכון אף אחד לא יזכור אותו עוד 200 שנה, אבל העולם ממשיך, אתה יכול לעצור את הזמן? לא, אז יופי, זה לא באמת משנה, העיקר להתפקס במה שחשוב באמת, ואם חשוב לך שיזכרו אותך, אז תנסה, אבל הדברים שעשית הם חלק ממך אז זה לא באמת משנה....

שואל השאלה:
מישהו587

זה חשוב לי כי גם הסביבה בחיים לא יודעת מה עברתי וגם אני באופן אישית שכחתי מה שעברתי וזה נשכח לנצח נצחים, כל המטרות שאמרת הם זמניים ולא כל האנשים עם אותם מטרות כמו שלך אז יש מלא מכשולים בדרך

שואל השאלה:
הלכתי לישון בשירותים

מה שעברת בגיל 15 כן נעלם ונשכח אתה לא יכול למשש אותם וגם שכחת את זה מרגיש לממש אותם אני בכלל לא זוכר מה היה לי בכיתה ז ואיך זה מרגיש להיות ילד בכיתה ז זה מרגיש כאילו זה בחיים לא קרה לי זה הזוי

אז אם את חושב ככה, את תסביר לי, יש הבדל בין אדם שלא השיג שלום בחיים, מישהו בלי שאיפות בחיים, מישהו ריק שלא חיפש משמעות.
לבין אדם, שהשיג את המטרות שלו, הצליח להשיג משמעות, מילא את הריקנות במשפחה בחברים?
אף אחד לא יודע מה עברת בחיים, וזה גם לא משנה, כי בסוף אף אחד לא מכיר אותנו יותר טוב מעצמנו, אז חשוב לתת לעצמנו מקום. להשיג מטקות שנזכור עד גיל 70, שנעשה דברים משמעותים בשבילנו ולא כדי ''שמישהו'' יזכור אותנו

שואל השאלה:
הלכתי לישון בשירותים

אני מסכים איתך אבל אתה לא מבין שגם אם אתה עכשיו בגיל 70 עשיתי מה מטרות בחיים שלך הם נשכחו ונעלמו ואתה בקושי זוכר אותם וגם לא יכול עוד לממש אותם כמו פעם, כל עצם הקיום שלך נשכח מהעולם כאילו בחיים שלך לא נולדת ברור שזה מבאס ומדכא

שואל השאלה:
אני שכחתי לציין שכל החיים שלנו נשכחים ונעלמים ואף אחד לא אזכור אותם וזה לא קשור לחוויות חיוביות או חוויות שלילית כי גם טוב ורע שלנו נעלם לנצח ואף אחד לא אדע עליהם

מי אמר שלא יזכרו אותי?

שואל השאלה:
למה השם מיאו תפוס

אין מצב שאתה זוכר את כל מה שקרה לך מלפני 10 שנים וגם הסביבה שלך שכחה מה קרה מלפני 10 שנים, איך זה קשור לביאת משיח?

אני דווקא זוכר כמה דברים במעומם אבל הכוונה שלי היא שאני אהיה אדם שלא יוכלו לשכוח, בזכות הדרך שלי לחיות את החיים האלה ובזכות מה שאני יגיע אליו בעזרת ה' ובזכות כל דבר טוב אני מקווה.

והקטע של ביאת המשיח זה שאני פשוט מאחין בזה אז אני מאמין גם שאני אזכה לזה ואז זה די אומר שאני לא אמות

שואל השאלה:
אז אתה לא באמת זוכר, שיבוא המשיח למה שתרצה לחיות לנצח זה עינוי עצוב

כי אין לי באמת מושג אמיתי למה יקרה בדיוק דבר ודבר, זה לא חיי נצח אני מניח וזה גם לא חיים מוגבלים או לא יודע מה אני מניח, (חוץ מזה מה רע בחיי נצח של ניצול ועשייה לטובה?) אני לא זוכר אולי מה היה לפני 14 שנה אבל אני מתכוון שיזכרו אותי בעוד 150 שנה

מה אכפת לי אני ימות בינתיים זוכרים אותי

וואי איזה חשיבה שלילית דיי להסתכל בעין רעה על הכל
תסתכל בעין טובה ותראה רק טוב
תהנה בחיים

לא כי הסיפוק יכול להגיע ממה שאתה משאיר אחריך אבל זה גם מהאנשים שאתה משפיע עליהם בחיים. אתה לא צריך להיות גאון ולהמציא משהו כדי להיות מסופק עם החיים. הידיעה שעשית את החיים של האנשים שמסביבך טובים יותר זה מספיק

אני הולך לחיות חיים שאף אחד לא יוכל לשכוח (בקטע טוב כמובן).

מי שכן פוחד שישכחו אותו, שידע שלא באמת שוכחים, החיים שלנו ממשיכים ובשביל נגיד אותם אנשים שלא מאמינים שיש משהו מעבר, יכולים להיות בטוחים שלפחות המורשת שלנו תשאר בעולם הזה, מה שהשארנו, אפשר להישכח, אבל המורשת תשאר, אז לע מדכא נראלי אני גם מאמין שאני יזכה לביאת המשיח וזה די אומר שאני לא מת אז זה טוב אני מניח

אני אוהבת את הזיכרון הזה וזה מה שחשוב, ואם אני מעוניינת לחוות אותם עם אחרים, זה מה שאעשה. אני חיה בחיים כדי ליהנות, לא כדי לבכות או להתלונן.

לא, בגלל שאני אהיה מת וכנראה שבשלב מסוים הדבר היחיד שישאר ממני זה רק עצמות ועפר

לתווך הרחוק לא לקרוב קצת

לאנונימי שלום,
אתה מתחבט בשאלות שכל הוגי הדעות והפילוסופים התחבטו בהם על מהות העולם ועל מקומו ותפקידו של האדם בעולם, ולכל אחד היתה תשובה שונה מן האחר.
זה נדיר שמישהו בגיל צעיר מתלבט בנושאים אלה.כבוד.
יש הרבה חומר ברשתות על הנושא ואתה מוזמן לקרוא ולהתעמק.

אם אתה מרגיש שהנושא משפיע על חייך ועל ההתנהלות שלך כדאי שתשתף מישהו שקרוב אליך.הורה, קרוב משפחה, מבוגר אחראי, יועץ, פסיכולוג הן דוגמאות אפשריות.
אל תניח לנושא להשפיע על חייך לרעה