מאז אוקטובר לא יכול לשתות ולא לאכול לא יכול למחול קשה לי לעבור את היום בלי לשאול מה איתך מה איתך מה איתך מה איתנו
חשבתי שהכל יגמר בתוך שבועיים ושוב אחבק אותך עם שתי ידיים ובנתיים המדינה שוב חצויה לשניים מילאתי עם הדמעות שלי כבר יותר משישיית מים ועדיין עדיין כל בוקר צועק אל השמיים מה איתך מה איתך מה איתך מה איתנו
אינסוף משפחות שמחכות סופרות את הדקות חוטפים מכות כי איך קמים לבשורה על עוד חטופים שנרצחו במנהרות אתה בטח יושב לך שם מת לשבור את התקרות ובנתיים אני כאן שובר ת'שורות שרפתי את הדפים במחברות
מתוסכל, 400 ימים אתה שם אבא כבר לא מסוגל להחזיק עוד דקה שאתה שם ואנחנו כאן זה לא קל להחזיק את הדמעות שלי בלילה אני כבר מתורגל ניסיתי לאכול אבל להכל יש טעם מקולקל ועדיין כל בוקר אני קם מתפלל שיסתובב הגלגל וצועק אל השמיים מה איתך מה איתך מה איתך מה איתנו