2 תשובות
היי, מה שלומך?
הייתי במצב דומה לשלך בשנה שעברה. חשוב לי שתזכרי שאת לא לבד, וכל מי שמתחיל דרך חדשה באוניברסיטה מרגיש כמוך בהתחלה.
תדעי שזה עובר ובסוף באמת מתרגלים.
אני חושבת שלחץ הוא לגיטימי במצב הזה אבל הוא צריך להיות פרופורציונלי, ולחזור בוכה כל יום זה לא בריא.
אני בטוחה שקשה לך מאוד להסתגל ממה שאת מתארת, אבל יש פתרונות.
קודם כול, האוניברסיטה עצמה מציעה תמיכה, לרוב תמיכה נפשית ובעלות מסובסדת, אם זה משהו שאת מרגישה שיכול לעזור, הייתי ממליצה לך לפנות לגביי זה.
דבר שני, זה להתחיל לפתח שיחות עם אנשים אחרים, את לא חייבת ליצור חיבור עמוק או להיות בסטי של אנשים מהשנייה הראשונה, אבל זה כן חשוב להיות פעילה חברתית כדי שתוכלי להתמקם מהר יותר באוניברסיטה.
את יכולה להתחיל לפתח שיחות קטנות כמו "היי מה שלומך ואיפה אתה גר".
תזכרי שההתחלה היא קשה אבל בסוף נהנים מהדרך.
אם את רוצה ייעוץ או תמיכה בנוגע לאוניברסיטה את יותר ממוזמנת :)
ההתחלה תמיד הכי קשוחה.. במיוחד במסגרת כזאת זרה ושונה, ושאת לא מכירה אף אחד.
וזה בסדר גמור. תקבלי את זה כמצב שקורה, ואל תקשי על עצמך.
זה באמת עניין של זמן להתרגל.. תנסי לנשום עמוק ולהבין שהכל יהיה בסדר, כי אנשים רבים עברו את מה שאת חווה בדיוק ובהצלחה :)
לאט לאט תכירי אנשים, ואת המערכת והמסגרת.. תנסי גם ללכת לפעילויות שעושים אצלכם לסטודנטים, וככה את יכולה להכיר עוד אנשים ויותר להתחבר.
אם את צריכה לדבר, אז אני כאן❤ אני גם סטודנטית