אנשים עם חרדה חברתית - אתם יכולים בבקשה לתת רעיונות לדברים שרק אנחנו נבין ודברים שקורים לנו בשל החרדה?

כשבא מולי מישהו במסדרון צר...
לא נראלי צריך להסביר

אני: יש מולנו אדם
המוח שלי: שיט שיט שיט
אני: מה? סך הכל אדם
המוח שלי: קודם כל אל תסתכל לו בעיניים. תסתכל לריצפה, לקיר לא משנה לאן
אני: אוקיי...
המוח שלי: שיט עכשיו אם אנחנו נזוז ימינה שלנו הוא יזוז שמאלה שלו ואז ניפגש, אבל אם נזוז שמאלה שלנו הוא יזוז ימינה שלו ואז ניפגש ונתקע ויהיה מביך!!!
אני: ו...?
המוח שלי: סוף העולםם!!! אעאעאעאעא!!!!

לא ללכת לקנות במכולת כי אתה צריך ליצור אינטרקציה עם המוכר :')

מעגל היכרות..
האויב המושבע שלי

להכנס לחנות לדבר עם המוכר , להתקשר להזמין פיצה , לענות בכיתה על שאלה

לעבור את הכביש ולהסתכל על הכל חוץ מהרכב העומד

רק ווצאפ
כדי לתקשר בטלפון צריך לאגור כוחות נפשיים

שואל השאלה:
מסכים עם כולכםם , יוא , מבין אותכם ממש

דבר ראשון כשמגיעים למקום חדש לבדוק איפה השירותים למקרה שארצה להתחבא

להיכנס לכיתה באיחור.

ודאי! יש לי רשימה של דברים שאני רגישה בעת התקף חרדה, תכף אצרף

וואי וואי עברו כמה שעות מאז חח
בכל מקרה הנה

טוב זה הרבה דברים
לפרוטוקול התקפי חרדה שונים לכל אחד, בין אם בהתנהגות חיצונית, בין אם בהרגשה שהחרדה עצמה יוצרת אצל האדם, בין אם בתחושות בזמן ההתקף.. אבל כן יש הרבה מאפיינים משותפים.
אבל בעיקרון זה מצב בו האדם מרגיש תחושות מאוד מועצמות בעיקר של פחד עצבים או דברים דומים וזה מתבטא עם הרבה סממנים פיזיים וגם נפשיים.
אתאר את מה שאני מרגישה וחווה בזמן התקפים (כבר מעל 5 שנים עם זה)

פיזיולוגית:
כאב ראש, סחרחורת, דחף להקיא, בחילה, כאבי בטן
כאבי רגליים וידיים
יש לי טיקים בראש, ברגליים ובידיים ובצוואר
רגליים וידיים רועדות
הגוף משותק ולא מתאפשרת תנועה ותזוזות רצוניות
כאב חד באזור החזה, כמו דקירות, שכאילו באות מבתוך הגוף
דפיקות לב מהירות ממש
קושי לנשום בכלל שלא נדבר על להסדיר נשימה, כי הנשימות כל כך מהירות עד שזה מרגיש שהן לא מתרחשות כלל
תחושה פיזית של פחד, קשה להסביר את זה קצת, בין אם זה ממשהו שפיזית יכול להוות סכנה או בין אם זה נפשית במצב שאתה חווה באותם רגעים
וכמובן שהכי מלווה את כל זה, לעיתים שקט, לעיתים ההפך
נטייה להישען ולחבק את הרגליים
ביצוע של תזוזות חוזרות קדימה אחורה, כמו התנדנדות
חוסר יכולת לעמוד או לשבת אם אני רוצה בכך
יש גם תמיד תחושה כזאת שאתה מרחף ושהאדמה כזה נופלת בין הרגליים ואתה מתמוטט, אבל באותו זמן אתה מרגיש כאילו צונח כלפי מטה ונופל
אני אדם אוטיסט אז אני גם עושה תנועות של stimming שיש לי

מבחינה מחשבתית ונפשית:
סערת רגשות
תחושות שאתה אבוד, מבולבל, מפוחד
לא ברור איפה אני, לא מובן לי מה אני חווה
רואה הכל שחור/דמויות/לא רואה כלום בכלל
תחושה של שיתוק ולהיות במחשבות
טונות של מחשבות בו זמנית
להרגיש חרא עם עצמי
כלואה בתוך איזה כלוב קטן וצפוף של זכוכית שאני רואה את הבחוץ אבל הם לא אותי
רואה את עצמי מחוץ לגוף שלי
מרגישה שני במציאות מדומה, כאילו אני רואה מהעיניים שלי שאני נמצאת במקום אחר, לרוב זה חשכה, או מקום עם עשן, מעורפל כזה, או ים ואני ראה את עצמי טובעת, ובמקרים האלה שזה מקומות אמיתיים אז כאילו אני גם מרגישה את מה שאני רואה, במקרה זה את ההרגשה של הטביעה, למרות שזה בחיים לא קרה לי
ואחרון חביב רצון להיעלם מאיפה שאני נמצאת, שאף אחד לא יראה, ומבוכה, שאני בכלל בהתקף

זה כאילו אני מודעת לזה שאני בהתקף אבל גם לא וגם אני בעולם אחר.

רוצה לציין גם שהדברים האלו הם ספציפית קשורים אליי, יכול מאוד להיות שאנשים שחווים התקפים חרדה יזדהו עם דברים מסויימים, או עם רוב, או עם הכל.
ואני גם בשלב כבר שאני מאוד מודעת למה שאני מרגישה אז אל תיבהלי בבקשה מכל הדברים שאני מתארת פה, זה ממש לא אומר שאת תחווי אותם גם, לכל אחד יש חוויות אינדיבידואליות כאלה משלו, אבל חשוב להבין שאדם שלא חווה התקף לעולם לא יבין אחר שחווה ומתמודד עם זה עד שיחווה בעצמו התקף חרדה. זה טיפ שאני מקווה שיעזור.


שימו לב כל זה מדבר רק בקשר התקפי חרדה
יש עוד כל כך הרבה דברים, בתור אחת שמאובחנת עם זה וגם על הרצף האוטיסטי.

כשמבקשים להקריא מול כל הכיתה

הפחד לדבר עם המורה :')

אה ולא ללכת לשירותים בבית ספר חדש שנה כי אתה מפחד לשאול איפה השירותים

כשבוחרים אותך כדוגמא מול כולם

שואל השאלה:
לבחור בגדים , להכנס לחניות קניונים

לא ללכת לשירותים כי יש שם אנשים

אני חי אם זה כבר הרבה שנים ורק בשנה האחרונה גיליתי שקוראים לזה חרדה חברתית אני ממש מזדהה פה עם כמה דברים שאתם אומרים חשבתי שרק אני ככה ואני אוסיף עוד כמה דברים שקורים לי.
פחד מלהיכנס לכיתה מאוחר כי אז כולם מסתכלים
כהמורה קורה בשם של ורוצה שתדבר הלב שלך מתחיל לדפוק חזק
אתה מרגיש שכל דבר שאתה עושה הוא דבילי כמו לתת כיף לחבר
אתה מרגיש שאתה תמיד טועה במה שאתה אומר ואנשים מסבירים יותר טוב ממך
אני לא בטוח אם כולם ככה אבל יש מצב שאנשים שהם עם חרדה חברתית הם קוססים ציפורניים בגלל לחץ שנוצר

^ וואי בולל

שואל השאלה:
להציג משהו בפני כל הכיתה , לדבר עם מוכרים

מעגל

שואל השאלה:
bestm אני מסכים איתך ממש ! , באמת כל דבר שאני עושה נשמע לי דבילי..

כן גם בכביש או ברחוב אתה לא רוצה להראות מוזר לאנשים אתה מנסה לשחק אותה כאילו יש לך ביטחון אבל אתה עושה את זה מוזא

לא לצאת לטיולים שנתיים, לא להכנס לשיעור אם הוא כבר התחיל כדי לא להכנס כשכולם שם, לא להכנס לשיעורי ספורט, נגמר הסוללה באוזניות או שהן לא עובדות אבל להמשיך לשים אותן באוזניים כדי שלא ירצו להפריע לי

bestm
fr כל מה שכתבת בדיוק קרה וקורה גם לי

לא מוכן שאנשים יסתכלו במה שאתה צופה כי זה מביך אותך לא משנה מה אתה רואה

לפני כל אינטרקציה פשוטה עם זר צריך להתכונן ולתכנן את כל מה שאתה הולך להגיד גם אם זה פשוט "היי"

שואל השאלה:
bestm בידיוק !
קופים ארקטיים מסכים איתך על האחרון !

ככה זה עם חרדה חברתית

שואל השאלה:
אין לי שם לא יודעת , מדויק!

אין לי שם לא יודעת:
זה פשוט קורה לי כל הזמן

אתה תמיד מתכנן כל דבר

תגידו אפשר להוסיף פה חברים????

לתת לאחרים לדבר בשבילי עם המלצר/אנשי שירות בכללי
להוריד את הראש או לעשות את עצמי עסוקה כשאני עוברת ליד מישהו ברחוב
להקדים למקומות כדי שלא ישימו לב שנכנסתי לחדר
תמיד להיות עסוקה עם הפה כשאני יושבת עם מישהו. או סיגריה או שתייה או אוכל, שלא ירעדו לי הפנים מלחץ.
לשים אוזניות בלי מוזיקה כדי שאף אחד לא יפנה אלי ואני אשאר מודעת לסביבה
יש לי אין סוף

לספר בדיחה ואף אחד לא יצחק......
אבל אם מתעקשים להתמודד זה עובר עם הזמן

שואל השאלה:
מזאת אומרת ? זה לא כמו באינסטגרם , אבל אתה יכול לדבר פה אם אנשים בצאט ולהוסיף אותם לרשימת המשתמשים האהובים

שואל השאלה:
התכוונתי ל bestm ^

הפחד לגשת לעובד מכולת גם אם אני כמעט שם
פחד לצאת מהבית אחרי ריב עם קללות
לא לאהוב לרקוד בכלל ליד אנשים ולהיות אבן אפילו עם מוזיקה ממש קופצנית
לפחד לנאום בזמנו מול הכיתה כי הקול שלי חלש נורא ואני גם אגמגם על בטוח
להתחנן פחות או יותר למורה בזמנו שמישהו אחר יביא לחדר מורים את הדף החשוב

שואל השאלה:
פרח נתתי לסנופקין , נכון נכון ! בידיוק !

לענות על שאלה בכיתה שהמורה שואלת אותך

להיות תמיד עם סווציארט כי רק ככה מרגישים בנוח ואז לשקר שזה כי קר לך
או שזאת רק אני

ואוו כל כך מדויק מה שכתבתם אלופים
לא בושה להגיד שיש לי תקופות כאלה לא ידעתי שזה נקרא חרדה עכשיו אני מתחיל להבין

ולהיות בטלפון במעלית כדי שאף אחד לא ידבר איתי

לאחר לכיתה וכולם מסתכלים עליי
לעשות עבודה בקבוצות עם אנשים שאני לא מכירה
להשתתף בכיתה
לאכול מול כולם
לשחק משחקי גיבוש בכיתה
לשלוח הודעה בקבוצה של הכיתה
לדבר עם מורים
ללכת לבד לקניון
לדבר עם אנשים שאני לא מכירה
ויש לי עוד מלא

ראש פוני^
אני מסכים איתך, אבל בקיץ אני לא מסתובב רק בחורף אבל אם אני מחליט ללכת עם ז'קט אני לא אוריד אותו עד שכולם יורידו

אני חושבת שיותר מהכל חרדה חברתית זו התחושה שלא משנה מה תגיד תעשה זה לא מה שהיה נכון לעשות, לשפוט את עצמך בלי סוף, לא לדעת מה להגיד ואיך להיות, להרגיש לא בסדר עם הכל אני לא בסדר מעצם קיומי. להרגיש שכל העניינים עלי ושכולם גם רואים שאני לא בסדר אז להחביא את עצמי בכל הכוח. להפוך את עצמי לכלום. אני מסתובבת עם בגדים גדולים שיער על הפנים ואוזניות. אני מתחמקת מאנשים כדי לא להרגיש שהם יותר טובים ממני

לספר לאנשים מה התחביבים שלך כי אתה מתבייש בהם לא משנה מה הם

בדיוק

אני תמיד שומעת אנשים מדברים ותמיד מעוותת את זה כאילו הם מדברים עליי

גם אתמול נכנעתי מהעניין החברתי, היה לי סמינר של הבית ספר.
שמה שעשינו זה ללכת לבית ספר אחר לפגוש אחרים ולישון שם.
אני פשוט לא הפסקתי לבכות כי הרגשתי בודדה.
אז הלכתי הביתה מוקדם ביום.

השאלה הזאת גרמה לי לעשות אבחון באינטרנט לחרדה חברתית
יוסטון ווי האב אה פרובלם

יש לי כמה שאלות?
מישהו לא עובד בגלל זה?
כמה חברים יש לכל אחד?
האם הוא הרבה בטלפון?

אני לא מדברת עם מורים ככ, לפעמים קשה לי לדבר חזק או בכלל לשלוח הודעות או להתקשר

יש אבחון לחרדה חברתית וזה עושה משהו בבית ספר?

^fake genius

זה ככ נכון כל פעם שאני שומעת מישהו לוחש משהו למישהו אחר זה מרגיש שהם מדברים עליי

צריך לבדוק מימה זה קורה החרדה ולנסות לתקן אם מישהו יודע מימה זה שיגיב יעזור לכולנו

להלחץ לדבר מול הרבה אנשים, גם לא מול הרבה, לפגוש כאלו שמכירים ברחוב יכול להלחיץ לפעמים, להיות בשיחה ושלא יהיה מה להגיד ויש עוד הרבה

בתור אחת עם חרדה חברתית לשעבר- לדבר מול אנשים

להכנס לכיתה אחרת לקחת ספרים או משהו ששכחתי, עבודה בזוגות בכיתה אי זוגית, שהחבר הכי טוב לא מגיע, לבקש מלח, ארוחות חג, כל מצב שצריך לפנות למישהו

שואל השאלה:
איזה כיף שיתאחדנו כולנו !

שואל השאלה:
ואני ממש ממש מסכים עם כולכם !

פרינד קראש על מישהו זה הפחד הכי גדול שלי

להיות בטלפון כשעוברים ליד אנשים
להילחץ כשמסתכלים עלייך
להתנצל על כל דבר

כשאנשים לא מבינים את הפחד שלי וחושבים שזה כלום

שואל השאלה:
^ כןכן

שמישהו שואל אותי שאלה ומסתכל עלי ומחכה שאענה לו והמוח שלי פשוט מתחשמל ובא לי לבכות ולברוח והוא פשוט ממשיך להסתכל עלי כי הוא בסך הכל שאל משהו ממש קטן כמו מה שלומך ובסוף אני מגמגמת משהו אפילו לא קשור ומובכת לנצח על הסיטואציה.

לאכול

כשאנשים הולכים מולי במדרכה, אני פשוט מנסה להבין לאיפה להסתכל בלי למות.
כשמישהו פונה אליי ברחוב אני מתעלמת והדפיקות לב שלי מתגברות ואני הולכת מהר בשביל להעלם לו.
להכנס לחנות/סופר ולקלוט תור של מעל 2-3 אנשים ולקבל התקף חרדה.

לי אישית כל מילה שאמרתי חוזרת לי בראש לשבועיים ואני חושבת מה לא היה טוב בה.
זה נוראי

לצאת לבחוץ פשוט,להיות בבית ספר,להיות במקומות כמו קניון עם המון אנשים לחכות לרכבת

לראות אנשים בכללי

לבקש מהמוכרת מידה אחרת כי זה לא מתאים

להיכנס לכיתה באיחור כי הילדים יסתכלו ויחשבו דברים

לא להיכנס לכיתה מלאה כי יסתכלו עליך
כשעושים מעגל בכיתה ומכריחים כל אחד לדבר
להיות מוכרח להתקשר למישהו
לפנות למישהו
לעבור במעבר חצייה
להשתתף בשיעור ספורט

יש לי גם קשר רגשי לפוני שלי כי הוא מסתיר לי הצדדים ואז אני לא רואה אחרים מהצד, רק את הקדימה, זה מעולה!

הגיוני שיש לי חרדה חברתית רק בקרב אנשים רעילים/שופטניים?

לחזור מהשרותים
לדבר מול כולם
לשבת לבד בהפסקה
לעבור לבד מול חבורת ילדים
לראות מישהו אני מכירה מחוץ לבית ספר
ללבוש משהו יפה ולבכות שמסתכלים אלי ,
אני יכולה להמשיך לתמיד אז עדיף שאני יפסיק

לדבר בטלפון
להזמין פיצה או כל דבר
מוכרים

שואל השאלה:
תמשיכי תמשיכי ^^

לבקש משהו מהמורה

כשאני אחד שאוהב אינטרקציה עם אנשים, לדבר מול קהל ולדבר עם מלצרים חחח

לפחד לגשת ולדבר

שואל השאלה:
לך מכאן ! ^^

לעלות על אוטובוס מלא אנשים
לרוץ לאוטובוס וכל הרחוב מסתכל
להתאפק לא לקום באמצע השיעור לשירותים

-הפחד מלאחר לכיתה כי כולם מסתכלים עליך
-לגרום לאנשים לדבר בשבילי בחנויות ובמסעדות
-החרדה מלפגוש מישהו מהביהס מחוץ לביהס.
-לעשות כאילו אתה בטלפון באירועים חברתיים כדי לא ליראות לבד
-כשאני פוגשת אנשים חדשים אני נראית נורא פריקית ומוזרה כאילו אני לא רוצה לדבר אבל האמת שאני פשוט חרדה בטירוף ולא יודעת ליצור קשר עיין(המורות שלי חשבו שאני אוטיסטית בהתחלה )

לא להזמין כלום בקפיטריה של בית ספר כי תמיד יש ילדים סביבי
לא לבקש לצאת לשירותים בשיעור

ללכת לצד השני של המדרכה ולהתנהג כיאילו לא שמים לב לילדים שאיתי בשכבה בשביל לא ליצור אינטרקציה איתם

החרדה מלדבר בכיתה גם כשאני יודע ב100% את התשובה לשאלה מסוימת וגם לא לשאול שום דבר את המורה בזמן השיעור ולחכות שיגמר/לא לשאול ולהסתדר בעצמי

במילה אחת. הסמקה.

מעגל היכרות.

לצאת מהבית בבגדים רגילים, לצאת בפיג'מה, לקנות אוכל בחנות

לא להיות מסוגלת להסתכל בעינים של מי שמדבר איתי

רק מלקרוא את התשובות פה נלחצתי. אגב, מזדהה עם כולם פה

הבעות פנים- איך להגיב שמישהו אומר משהו מצחיק או משהו אבל זה לא מספיק מצחיק כדי שאני אצחק

אוהב את כולכם ומזדהה מאוד עם המון דברים שכתבו כאן.
ומוסיף גם למשל מה אחרים חושבים על מה שאני עובד או עושה בחיים, ללכת למסעדות או ברים, איך אני מתלבש/ נראה/ מתקשר וכו'

הרוב זה מתוך מחשבות ואמונות לא בריאות שגדלנו עליהם.

לי ממש עוזר ללכת לטיפול ולעשות תהליך (בעיקר בשיטת ביירון קייטי - תכתבו בגוגל)

בהצלחה ❤❤❤

שואל השאלה:
^7 אנונימית ! גם אני שונא ימי הולדת איכ , כל התשומת לב וכולם מסתכלים עליך , אני שונא את זה ממשש

בוא נעשה קבוצת וואטסאפ משלנו נקרא לה החרדים

גם אני בבר מצווה הייתי מובך כל כך

דרך אגב אני עושה כרגע אבחון לוקח כדורים נגד חרדה, אני חושב שזה אפילו יכול להשפיע על ההתגייסות שלי לצהל

שואל השאלה:
bestm בהצלחה, ! אם פותחים עדיף באינסטגרם או בדיסקורד , כי וואטסאפ זה מספר...

יאללה אז בוא נעשה רוצה שאני אעשה?

כשנכנסים לכיתה והכיסאות במעגל

וואו נכון

ימי הולדת
לאחר לכיתה
כשמורה פונה אליך
כשמורה מנדבת תלמידים לענות ולפחד שהיא תפנה אליך
כל מקום שצריך בו כישורים חברתיים

לחשוב שכל דבר שעשיתי בחיי אי פעם היה קרינג'י, גם אם זה קרה לפני 5 שנים וליטרלי אף אחד בעולם חוץ ממני לא זוכר את זה.

יש לנו חרדה חברתית ברור שאם יבקשו ממנו לקרוא משהו בכיתה אנחנו נגמגם כמו מסכנים למרות שזה כולה שורה אחת

אם קורים דברים שאנשים אומרים כאן זה אומר שיש לי חרדה חברתית?

שואל השאלה:
מישהו נכנס לקבוצה של bestm ?

שואל השאלה:
כנראה שכן ^^

אם מישהו יכול לעזור לי לערוך את הערוץ אני אשמח אני פשוט לא מתמצא כל כך בדיסקוד

שואל השאלה:
אני גם לא מבין בזה:(

^^^^^^^הטעים טעים, אל תאבחני את עצמך לפי זה, אם את מזדהה עם הרבה דברים ואם זה מלווה אותך כל יום ביום יום שלך ומפריע לך ביום יום לכי לדבר עם פסיכיאטר.

וואי ממה שאתם כותבים נראלי יש לי חדרה חברתית :/

שואל השאלה:
מישהו נכנס לקבוצה ?

לעבוד בשירות לקוחות, הלחץ לדבר עם מישהו גורם לי לגמגם שזה יוצא שזה קשה לדבר עם מישהו
או לבקש עזרה בחנות / לקנות לבד
בכללי גם לצאת לבד מהבית למקום שיש בו מלא אנשים

כנסו לקבוצה נכנסו כבר כמה אנשים

לפחד לצאת לטיול עם הכלבה שלי כדאי לא לפגוש ילדים מהשיכבה בדרך

לי אין כלב אבל זה קורה לי בכללי בטיולים קטנים עם המשפחה
ודרך אגב אם אתה רוצה אתה יכול להיכנס לקבוצת דיסקורד זה בהודעות למעלה