6 תשובות
את מדהימה והלוואי עליי חיזוק כמו שלך. אני לא חושבת שבגיל הזה יש לך הרבה מה לעשות אבל תזכרי שה' לא היה נותן לך את הנסיון הזה אם הוא לא היה מאמין שתוכלי לעבור אותו. ושלכל דבר יש סיבה ותקבלי על זה תגמול בסוף!!! מאוד גאה בך ומרחמת על האנשים שמזלזלים בך ורחוקים ככה מהקב"ה
את מתוקה ברמות על הרצון שלך ואל תוותרי על זה.
נראה לי שהכי טוב לדבר עם רבנית שתייעץ לך מה לעשות, יש לי מישהי חמודה ממש להביא לך את המספר שלה או שתלכי לשיעור שלה בראשון לציון ותוכלי לדבר איתה בסוף השיעור
או הרבנית שאת הולכת לשיעור תורה שלה.

אם אפשר לדבר עם אמא שלך ולהגיד לה מה שכתבת פה, שאת משתדלת להשתנות ולהשתפר
ואת מרגישה שבשיעורי תורה את לומדת הרבה על כיבוד הורים ודרך ארץ
ואת חושבת שהיא תקבל את זה אז כדאי (אלא אם כן היא ממש מתנגדת לדת וזה רק יעורר יותר ויכוח אז לא כדאי)
וואיי כל הכבוד לך את פשוט אלופה מעריך אותך בענק
אל תוותרי תעשי כמובן בצורה הכי מכבדת שאפשר אבל תהיי חזקה ותיזכרי שהם רק דואגים לך כי הם לא מבינים עד כמה זה טוב והם עוד יבינו
ה' וכולנו גאים בך מאד
תשמעי בסופו של דבר הכל יהיה טוב- תסמכי על השם

אני מכיר אישית הורים לילדים שכל כך שנאו את הדת והילד שלהם אשכרה פחד לברך לידם וביה מתחבא בחדר בשביל לברך על אוכל ולא סיפר להם כלום ואמא שלו בכתה שהיא גלתה שהוא חוזר בתשובה, ממש בכתה- אבל בסופו של דבר הם קיבלו אותו ועכשיו אפילו עוזרים לו ושמחים בזה שהוא שומר תורה ומצוות ואפילו בישיבה (משפחה חילונית מוגזמת ממש אנטי)

מנסיון אני יודע שזה קשה מאוד שלא מרשים ואנשים צוחקים עליך, אבל לאט לאט אנשים מקבלים ומבינים, ושההורים יבינו שזה מה שעושה לך טוב ושאת רצינית בעניין- לאט לאט הם יותר יפתחו ויסכימו לך. מנסיון

ואל תתבאסי שאת בבית שלא שומר- ככה את זוכה למצווה הרבה יותר גדולה!
את מבינה שבן אדם שחוזר בתשובה, או אפילו רק מנסה ומשתדל לשמור ולא תמיד מצליח אבל לא מוותר מקבל הרבה יותר שכר מבן אדם שכל החיים שלו שמר! הקדוש ברוך הוא שם אותך בבית חילוני כי זה המקום המדויק ביותר והמושלם ביותר שאת צריכה להיות בו- משם את צריכה לצמוח ויש לך את הכוחות לזה

אל תתבאסי "איזה באסה אני בבית כזה.. ולא שומרים" - ה' שם אותך פה כי פה את צריכה להיות וזה הכי טוב עבורך, מפה את צריכה לצמוח לאט לאט ואת תצליחי

אם היית גדלה בבית דתי זה לא היה טוב עבורך- זאת העבודה שלך לצמוח מאיפה שאת!


אני כל הזמן משתמש במשפט הזה אבל אני פשוט אוהב אותו: "לפום צערא אגרא" - לפי הצער, השכר. מה זה אומר? ככל שיותר קשה לעשות מצוות- ככה השכר עליהן יותר גבוה


אבא שבשמיים מעריך אותך בלי סוף על הרצון העז שלך לשמור ועל הקשיים שאת עוברת, תאמיני לי שהוא כביכול הולך איתך יד ביד עכשיו ורק מחכה שתעשי את הצעד הכי קטן בשבילו

תתפללי לקב"ה שקשה לך, במילים שלך, תפרקי לו, תבכי אם את יכולה תספרי לו על כל הקשיים ותתפללי ותתחנני שיעזור לך להתחזק ושהמשפחה תקבל אותך


"קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראהו באמת" - את באמת רוצה בקרבת השם? אל תדאגי , הוא יהיה איתך ובסופו של דבר את תצליחי, גם אם לוקח זמן . העיקר זה לא להתייאש

אשריך צדיקה
תעשי כל מה שאת יכולה להיתחזק לדוגמה תתחילי ללכת עם צנועה והכי חשוב אל תוותרי תראי להם שאת באמת מיתכוונת לזה ותקשיבי אותם ותדברי איתם על זה דבר ראשון תבקשי מהם לקחת את השיחה הזאת ברצינות ולא ליצעוק או לצחוק או משהו תהיהי רצינית בנוגע לנושא הזה
לפעמים אנשים מבחוץ יכולים להכיל אדם שמתחזק כי הם רואים את השינוי שנוצר בו (בעיקר מבחינת אדם לחברו)
אולי תקחי על עצמך להתעסק יותר בעניין של בן אדם לחברו נניח לחפש שיעורים בעניין הזה או ספרים וכדומה(מן הסתם לא חייב להזניח את השאר פשוט לתת עוד דגש על בן אדם לחברו) והתורה הזאת תחדור אלייך ובאמת תשפיע עלייך לטובה ומתוך זה שהם יראו שאת באמת אדם טוב (מעבר למצוות של בן אדם למקום) אז גם יזרמו איתך יותר ומי יודע אולי אפילו יתמכו בך כי הם יראו את השינוי הטוב שבך

רק רוצה להוסיף הערה אבל בעיקר הארה
לפעמים כשאנחנו מתחזקים בבן אדם לחברו עלול לצאת מצב שאנחנו עושים דברים רק כי הקדוש ברוך הוא אמר ואנשים מבחוץ יכולים להרגיש שאנחנו לא עושים את זה עם רצון אמיתי אלא נטו כי צריך... אז חשוב מאוד כשאנחנו מתחזקים בזה לנסות באמת לעשות את המצוות האלה משמחה והערכה לאותם אנשים ולא רק כי צריך אלא גם כי אנחנו רוצים

אשרייך צדיקה ובהצלחה רבה! (: