אין לי חברים כמעט בגלל שעברתי חרם כשהייתי בתיכון, קשה עם הבדידות הזו ובא לי חברים, הבעיה היא שבגלל הבעיה הרפואית

שואל השאלה:
לא היה אכפת לי כל עוד זה לא היה פוגע בי היום אבל זה כן אז בגלל זה אין לי חברים או אנשים לדבר איתם, את תרצי לדבר? ^^

תכנס למעגלים חברתיים חדשים - בעבודה/לימודים בקהילה התנדבות

שואל השאלה:
ניסיתי זה לא עזר

תנסה עוד ועוד ותלמד מטעויות. לא מתחברים לכולם. ככה זה אנשים שונים לא תמיד מתחברים

מצטערת שעברת ועובר את זה..
רק רצוי לשים אזהרת טריגר בפעם הבאה

שואל השאלה:
אין לי מושג איך שמים אזהרת טריגר, דבר שני, החרם היה רק בתיכון עכשיו אני מתמודד עם ההשלכות שלו, דרך אגב תרצי לדבר?

אתה כבר מדבר איתה... שמע, לא מוצאים חברים בשנייה, פשוט תחייה את החיים שלך ותהיה אדם נחמד לאנשים , לא צריך לחפש חברים בכח , לך למקומות שיאפשרו לך להתחבר כמו שכתבתי לך אבל אין מטרה בלהיות כזה ש"מדבר עם אנשים", פשוט תן לדברים לזרום, ותזכור שזה לא העיקר בחיים- זה יוריד ממך ת לחץ...

שואל השאלה:
התכוונתי אם היא תרצה לדבר בפרטי במקום פה, ולגבי מה שאמרת ניסיתי ואני ממשיך לנסות אבל זה לא הולך לי כי אנשים "רגילים" כבייכול לא רוצים את קרבתי כי אני שונה מהם לטענתם, למרות שאני מנסה לא לצייר את זה ככה

תשאל אנשים שיש להם את מה שיש לך, אני לא יודע במה את שונה מאנשים אבל אני בטוח שהיו אלף במצב שלך גם לפניך- תשאל אותם, לך למוסדות שאנשים כמוך נמצאים בהם ותתיעץ עם המדריכים אולי
אני ממש יודע על מה מדובר אז קשה לענות ככה

שואל השאלה:
אני כבר סיימתי תיכון אבל המצב נשאר אותו דבר כי יש לי צלקות מזה וגם כי אף אחד לא מהתיכון שלמדתי בו לא רצה להיות בקשר איתי וזה משליך גם על היום אחרי שסיימתי ^

עצוב שיש אנשים כאלה.
תתחיל מחדש, מה איכפת לך ממה שהם עשו לך

מצטערת שאתה עובר את זה
תדבר יל זה עם ההורים והמורים אולי זה יעזור

שואל השאלה:
אני לא נמצא באף מוסד או מסגרת כלשהי למדתי בחינוך רגיל וזהו לא המשכתי לעוד מסגרת

שואל השאלה:
מה נעשה? ככה זה כשאתה עם צרכים מיוחדים ברמה קלה ביותר ואף אחד לא רוצה להתעסק או להעסיק אותך

אז תחפש. כמובן במקביל למה שאתה רוצה לעשות בחיים כי יש דברים יותר חשובים מחברים שלך שזה אתה בעצמך

שואל השאלה:
מסכים ובוא נאמר שגם בעבודות שהלכתי והצגתי את עצמי ואמרתי שאני מחפש עבודה ישר ששמעו על הצרכים מיוחדים שלי פסלו אותי

לא בסדר