18 תשובות
אין בחירה חופשית משתי סיבות:
מה שהוטבע בגנים שלנו, זה מה שקובע מי אנחנו, איך ניראה, איך נחשוב איך נרגיש, מה נוכל ונהיה מסוגלים לעשות ומה הם גבולות הקיום שלנו. כל אחד עם המבנה התלת מימדי שלו, עם המבנה הייחודי של המח שלו ועם הפרשנות הייחודית שלו, של המח שלו את המציאות שהוא חווה.
הכל הכל הכל נקבע בשניה שהזרעון חודר לבייצית.
מה שהוטבע בגנים שלנו, זה מה שקובע מי אנחנו, איך ניראה, איך נחשוב איך נרגיש, מה נוכל ונהיה מסוגלים לעשות ומה הם גבולות הקיום שלנו. כל אחד עם המבנה התלת מימדי שלו, עם המבנה הייחודי של המח שלו ועם הפרשנות הייחודית שלו, של המח שלו את המציאות שהוא חווה.
הכל הכל הכל נקבע בשניה שהזרעון חודר לבייצית.
השאלות שלך תמיד עמוקות ודורשות חשיבה, מי יענה לך פה כולם דפרים פה באתר
אנונימי
שואל השאלה:
אני מת עכשיו אני חייב לדעת מי זה^
תשלח הודעה
אני מת עכשיו אני חייב לדעת מי זה^
תשלח הודעה
שמע אני.. אני..אני.
תיסבכת אותי. קל לי מדי לנבין את הקונדפט של פילובופיות כאלה אבל באמת שזה מתסבך אותי רצח.
מה יש לי לחשוב על זה? שעדיף שלא נחשוב על זה, לפחות לא אני כי זה existential crisis
אני לא מסכים עם התגובה הראשונה.
אנחנו כן בשליטה על איך אנחנו נראים,
אנחנו כן בשליטה על מה אנחנו חודבים.
באתי לכתוב שאולי לא בדיוק בקליטה על ה"איך" אנחנו חושבים, אבל אפילו על זה אנחנו בשליטה עד לרמה מסוימת
תיסבכת אותי. קל לי מדי לנבין את הקונדפט של פילובופיות כאלה אבל באמת שזה מתסבך אותי רצח.
מה יש לי לחשוב על זה? שעדיף שלא נחשוב על זה, לפחות לא אני כי זה existential crisis
אני לא מסכים עם התגובה הראשונה.
אנחנו כן בשליטה על איך אנחנו נראים,
אנחנו כן בשליטה על מה אנחנו חודבים.
באתי לכתוב שאולי לא בדיוק בקליטה על ה"איך" אנחנו חושבים, אבל אפילו על זה אנחנו בשליטה עד לרמה מסוימת
שואל השאלה:
לדעתי הוא התכוון שאנחנו לא שולטים על הבסיס של המראה שלנו
למרות שתאורטית יש ניתוחים וכד' אבל גם אז הבסיס תמיד יישאר ועליו אנחנו לא שולטים כנראה
לגבי המחשבות כנראה שהוא מתכוון לרעיונות כמו רגשות יש לבני אדם נטייה גנטית להביע רגשות מסוימות לעיתים קרובות יותר אני לא מסכים שזה מושפע רק מתהליכים גנטיים אלא גם מהתליכים סביבתים כמו תרבות, חברה, משפחה וכל מיני נגזרות שמקיפות אותנו ברור שיש נטיות גנטיות לכאן ולכאן אבל רוב תהליך עיצוב האישיות שלנו נקבע בתהליך ההתבגרות שלנו בהתאם לסביבה בה אנחנו נמצאים אבל גם על זה אנחנו לא שולטים
אז האם באמת יש לנו בחירה
האם השליטה שלנו היא גדולה או מאוד מצומצמת בטווח הסביבה שלנו?
נושא מרתק
לדעתי הוא התכוון שאנחנו לא שולטים על הבסיס של המראה שלנו
למרות שתאורטית יש ניתוחים וכד' אבל גם אז הבסיס תמיד יישאר ועליו אנחנו לא שולטים כנראה
לגבי המחשבות כנראה שהוא מתכוון לרעיונות כמו רגשות יש לבני אדם נטייה גנטית להביע רגשות מסוימות לעיתים קרובות יותר אני לא מסכים שזה מושפע רק מתהליכים גנטיים אלא גם מהתליכים סביבתים כמו תרבות, חברה, משפחה וכל מיני נגזרות שמקיפות אותנו ברור שיש נטיות גנטיות לכאן ולכאן אבל רוב תהליך עיצוב האישיות שלנו נקבע בתהליך ההתבגרות שלנו בהתאם לסביבה בה אנחנו נמצאים אבל גם על זה אנחנו לא שולטים
אז האם באמת יש לנו בחירה
האם השליטה שלנו היא גדולה או מאוד מצומצמת בטווח הסביבה שלנו?
נושא מרתק
שואל השאלה:
בכל מקרה נקניק באפה לדעתי וכנראה לדעת פסיכולוגים רבים
התנאים הגנטים הם לא היחידים ולא הכל נקבע ברגע שהזרע חודר לביצית, יש מקום לשינוי והתפתחות בהתאם לסביבה שלך כילד, מה שכן לא ברור כמה שליטה באמת יש לנו כי אנחנו נאכפים על ידי כוחות גנטיים וסביבתיים
בכל מקרה נקניק באפה לדעתי וכנראה לדעת פסיכולוגים רבים
התנאים הגנטים הם לא היחידים ולא הכל נקבע ברגע שהזרע חודר לביצית, יש מקום לשינוי והתפתחות בהתאם לסביבה שלך כילד, מה שכן לא ברור כמה שליטה באמת יש לנו כי אנחנו נאכפים על ידי כוחות גנטיים וסביבתיים
הבעיה היא שגם הבחירה להבין את המעשים שלנו כבר נקבעה וידועה מראש, אנחנו לא יכולים לקחת עליה קרדיט בדיוק כמו על שאר הבחירות שלנו
אבל זה לא בדיוק המסר.
ניאו קיבל בחירה - לקחת את הגלולה הכחולה ולהישאר במטריקס, או את האדומה ולהתמודד עם האמת.
כאן לניאו היה בחירה חופשית, ולאחר שביצע אותה כל פעולה שביצע לאחר מכן (כמו ללכת לאורקל) הייתה בעקבות הבחירה הזאת.
אנו אכן חיים את ההווה כדי ללמוד מדוע ביצענו בחירות מסוימות בעבר, אבל זה למטרת למידה, כדי שנוכל לבצע בעתיד בחירות מושכלות יותר.
מקור הבחירה החופשית היא בקוגטנציה של האדם. כשאדם חושב על האופציות שבפניו הוא "שוקל" אותם ומבצע החלטה באמצעות ההיגיון. לאדם יש תמיד את האופציה האם לחשוב על דברים ולשקול אותם, או לפעול בפזיזות ובאימפולסיביות כמו שבעלי חיים עושים.
אם נחזור לדוגמא של המטריקס, לאורך כל הסרט ניאו עדיין מפקפק בבחירתו. הוא לא בטוח בה לגמרי, הוא לא בוחר בה עד הסוף.
הוא במצב של דילמה עד לסוף הסרט, ורק אז מבצע את ההחלטה הסופית של להאמין לגמרי.
ניאו קיבל בחירה - לקחת את הגלולה הכחולה ולהישאר במטריקס, או את האדומה ולהתמודד עם האמת.
כאן לניאו היה בחירה חופשית, ולאחר שביצע אותה כל פעולה שביצע לאחר מכן (כמו ללכת לאורקל) הייתה בעקבות הבחירה הזאת.
אנו אכן חיים את ההווה כדי ללמוד מדוע ביצענו בחירות מסוימות בעבר, אבל זה למטרת למידה, כדי שנוכל לבצע בעתיד בחירות מושכלות יותר.
מקור הבחירה החופשית היא בקוגטנציה של האדם. כשאדם חושב על האופציות שבפניו הוא "שוקל" אותם ומבצע החלטה באמצעות ההיגיון. לאדם יש תמיד את האופציה האם לחשוב על דברים ולשקול אותם, או לפעול בפזיזות ובאימפולסיביות כמו שבעלי חיים עושים.
אם נחזור לדוגמא של המטריקס, לאורך כל הסרט ניאו עדיין מפקפק בבחירתו. הוא לא בטוח בה לגמרי, הוא לא בוחר בה עד הסוף.
הוא במצב של דילמה עד לסוף הסרט, ורק אז מבצע את ההחלטה הסופית של להאמין לגמרי.
יש לנו בחירה חופשית בחלק מהדברים. כמו קביעת מטרות. אנחנו כמעט תמיד נצטרך לאכול. עם זאת אנחנו בוחרים לאכול.
שואל השאלה:
לא בדיוק אנחנו לא בוחרים לאכול^ אנחנו אוכלים מלית ברירה בידיעה שאם לא נוכל נחווה תסמינים פיזים של אי נוחות ובחילה
לא בדיוק אנחנו לא בוחרים לאכול^ אנחנו אוכלים מלית ברירה בידיעה שאם לא נוכל נחווה תסמינים פיזים של אי נוחות ובחילה
אז כשאתה אוכל מכריחים אותך לאכול ?
שניכם טועים, כי מה שאתם אומרים סותר את העובדה שבני אדם מסוגלים לבחור בהרעבה עצמית.
האדם הוא זה שמבצע את הבחירה האם לחיות, האם לאכול, האם לאכול טוב או לאכול פחות טוב.
זה נכון שבשלב מסוים זה נהפך להרגל, והבחירה כבר איננה מתבצעת במודע.
אבל לאדם יש יכולת קוגניטיבית מיוחדת שאין לבעלי חיים, ובאמצעותה הוא יכול להציף מחדש את הבחירות שביצע בעבר ולשקול אותם מחדש.
לכן, באמצעות שימוש בשכל האדם מסוגל לבצע בחירה מושקלת האם להמשיך לאכול או לא.
כמו כן במקרים כמו אנורקסיה הגוף דוחה את האוכל אבל השכל עדיין יכול לקבל את ההחלטה לכפות על עצמו לאכול.
---
כמו כן חשוב להגיד שאין פער בין השכל לבין הגוף, השכל משרת את הגוף, זה בסך הכל עוד סוג של אינסטינקט (כמו יצר), אשר פיתחה האבולוציה על מנת לשפר את סיכויי האדם בהישרדות.
האדם הוא זה שמבצע את הבחירה האם לחיות, האם לאכול, האם לאכול טוב או לאכול פחות טוב.
זה נכון שבשלב מסוים זה נהפך להרגל, והבחירה כבר איננה מתבצעת במודע.
אבל לאדם יש יכולת קוגניטיבית מיוחדת שאין לבעלי חיים, ובאמצעותה הוא יכול להציף מחדש את הבחירות שביצע בעבר ולשקול אותם מחדש.
לכן, באמצעות שימוש בשכל האדם מסוגל לבצע בחירה מושקלת האם להמשיך לאכול או לא.
כמו כן במקרים כמו אנורקסיה הגוף דוחה את האוכל אבל השכל עדיין יכול לקבל את ההחלטה לכפות על עצמו לאכול.
---
כמו כן חשוב להגיד שאין פער בין השכל לבין הגוף, השכל משרת את הגוף, זה בסך הכל עוד סוג של אינסטינקט (כמו יצר), אשר פיתחה האבולוציה על מנת לשפר את סיכויי האדם בהישרדות.
קישורים מצורפים:
לא אמרתי שהם לא. אתה מוכיח את טענתי. לבני אדם יש בחירה חופשית. לא בהכל, אבל יש בחלק.
לא, יש להם בחירה חופשית בהכל. אפילו בדברים בסיסים כמו לאכול.
הם לא בוחרים להיוולד. הם לא בוחרים להיות עם אוטיזם. הם לא בוחרים למות.
יש להם בחירה חופשית כשיש מה לבחור ממנו.
זה כמו להגיד שזה שאי אפשר לבחור להפוך לחתול זה אומר שאין בחירה חופשית...
זה כמו להגיד שזה שאי אפשר לבחור להפוך לחתול זה אומר שאין בחירה חופשית...
אין בחירה חופשית כשאתה עני אין לך עבודה ואתה לא יכול למצוא אחת. ולא מסוגל לקנות אוכל. זה או לגנוב אוכל או למות. יש התמכרויות. אנשים יודעים שלעשן זה לא בריא והם רוצים להפסיק, אבל הם "לא יכולים". אתה צודק. הבאתי דוגמה לא טובה ולא מדויקת.
יש גם לחץ חברתי. יש ילדים שלא באמת רוצים לעשות משהו מסוים אך הם עושים אותו בגלל לחץ חברתי. אבל ברוב החיים שלך יש לך בחירה חופשית.
באותו הנושא: