מה דעתכם על עמנואל קאנט?

בקצרה - לא אוהב אותו. כן אגיד שהייתה לו השפעה רחבה ולא ניתן להכחיש שהיה אדם חכם ואפילו גאון, אך גם היו לו כוונות רעות.
אני מעתיק מתוך תשובה אחרת שכתבתי

--

קאנט חשב שצריך להכחיש את השמחה על מנת לקדש את ערך החובה, ולא משנה כמה סבל זה יכול לגרום לאדם. זה כי הוא חשב שתחשותיו האישיות של האדם הם חסרי משמעות, ולכן כל הפילוסופיה שלו זאת פילוסופיה של הנמכה, פקפוק, ציות לסמכות והתנכרות לרגשותיו של האדם.

הוא פילוסוף-תיאולוג אנטי-רציונלי, והנה ההוכחה מתוך הספר שלו: critique of pure reason - preface to second edition.

"i have therefore, found it necessary to deny knowledge, in order to make room for faith."
(מיותר לציין את הציטוט לקחתי מגורם שלישי שמדבר על השגיאות של קאנט.)

מבחינה היסטורית, עמנואל קאנט חי בתקופת הנאורות, אשר שמה דגש על היגיון, מדע וקידמה. כתוצאה מאלו הכנסייה והאמונה נחלשו ונדחקו לפינה, ולכן עמנואל קאנט - והתנועה הרומנטית שקמה בעקבותיו - לקחו על עצמם להציל את האמונה מהמדע כתגובה לנאורות.

כמובן שעבור אנשים כמוני, עצם העובדה שהפילוסוף קאנט האמין שקיים אל מסוים (פשוט לא האל של הכנסייה) זאת הוכחה מספיקת לכך שתורתו זרועה באמונה ובמיסטיקה.

מה גם, שאף אחד לא מדבר על האל הזה של קאנט, ועל העולם הרוחני שהמציא. משום מה כל גורם שני או שלישי שמתבסס על הדברים שלו שוכח או מעלים את העובדה שהמשנה שלו מטרתה היא להוכיח את האל הנוצרי שלו. (וגם אז רק בתנאים שהציב קאנט, שזה אל ללא השפעה על העולם שלנו.)

^קאנט היה מהפילוסופים החשובים של רעיונות הנאורות, העמיד תורה מוסרית בלי קשר לדת והאמין שהאדם הוא ערך כשלעצמו (ועל זאת גינה אותו ליבוביץ בכינוי "אתאיסט"). מה דתי בזה?

שואל השאלה:
נייס