אני חא יודעת מה לעשות עם החיים שלי מה לעשות?

להתחיל להתאמן

אני כבר שנה רביעית בתואר ומרגיש כרגע את ההרגשה הזו
משותף לכולם

להתאהב

מה שתעשי זה שאת כל מה שקשה לך תספרי למישהו ותפרקי
או תכתבי (פחות מומלץ כי יש קצת חסרון בפריקה) אבל תפרקי

שואל השאלה:
אני עכשיו עליתי לכיתה י אין לי חברים בכלל גם לא אחד הציונים שלי ברצפה ואין לי תחביבים ואין לי פשוט שום משמעות

רוצה שאפרוק לך? תאמיני לי שגם החיים שלי מסובכים ומעצבנים כרגע
ואני יושב כרגע מאיזה כוך עלוב שהגעתי אליו כרגע וכותב את התשובה הזו.
מבין אותך ממש, זה לא הכי פשוט, אבל החיים שלך לא מסובכים לפחות
קשה לך עם חברים קשה לך עם תחביבים, וזהו.
לי הכל מתוסבך על הראש כרגע התחביבים מסובכים עם החברים שלי..

שואל השאלה:
בן כמה אתה?

וסתם אגב אעשה לך רשימה תגידי עם ניסית
את אוהבת לקרוא? ניסית פעם לקרוא ספרים טובים?
מה אם לצייר?
מה אם לעשות הליכות ככה בערב עם מוזיקה?
מה אם לשיר בעצמך קריוקי, או לנגן?
לנסות להלחין בעצמך שירים, וללמוד לנגן באורגן למשל או גיטרא
מה אם לבשל או לאפות ולצלם תמונות של מה שבשלת?

^^
כמו הגיל שרשום לי

את לא.יודעת מה את אוהבת לעשות?
לשחק במחשב? לטייל ? לעשות ספורט כלשהו לשחות או משהו בסגנון?

שואל השאלה:
אני אוהבת לעשות הליכות לבד אבל מאז המלחמה הפסקתי
אני בת 15 ובגלל שהעלתי לתיכון וזה וכל הציונים שלי מזעזעים ויש לי ממגמות ויחידות מזעזעות אני פשוט מזניחה את כל החיים שלי לטובת הלימודים אבל אני גם נכשלת ואני ככ מפחדת שאני אסיים תיכון ואני פשוט לא יצא ממני כלום בגלל שהציונים שלי ברצפה

בקיצור
את מוזמנת לנסות משהו מכל זה, הייתי ממליץ על לשיר קריוקי וכל זה זה ממש משחרר
אפילו שאני לא עושה את זה

^^
גם אני אהבתי פעם עם מוזיקה. אבל למה שלא תחזרי?
אל תדאגי לא הכל זה תיכון, הציונים חשובים אבל לא כל כך
תשתדלי להשקיע אבל החיים לא תלויים בזה

כולנו נכשלים מדי פעם, לא נורא שנכשלת מדי פעם
הכל טוב, הכי חשוב שאת משתדלת, כי בהמשך תצליחי אם את יודעת להשקיע

אל תלחצי תנסי למצוא מישהי מהבנות בכיתה שלך ותבקשי ממנה עזרה בלימודים שהיא תסביר לך ועל הדרך אולי גם תתחברו אחת לשניה ותיהיו חברות.

שואל השאלה:
לא יןדעת אני אתחיל לעשות הליכות וזה אבל אני כאילו בתיכון שלוש מתמט וחמש אנגלית ובאנגלית אני מזעזעת בז ובמתמט סבבה וכלכל מפחיד אותי שלא יצא ממני כלום פשוט

אל תדאגי, חח
אל תדאגי, זה בסדר שאת לא הכי מצליחה ב5 יחידות אנגלית
אגב, מה קשה לך באנגלית שמת לב?

זה ממש לא נורא בחיים, הכי חשוב לנסות ולהשתדל, זה כן חשוב אבל לא כל כך

סתם מלחיצים אתכם. יש לך מחשבה על משהו שהיית רוצה לעשות כשתהיי יותר בוגרת או אין? אגב זה בסדר גמור אם אין, כי לי לא הייתה מחשבה כזו

שואל השאלה:
אוצרי מילים וכאלה

שואל השאלה:
כאילו גם בגלל שאני לבד המון זמן בערך מתחילת הקורונה אני מאוד מפחדת שכבר כל הילדים שלי כבר בשכבה התנשקו וכבר היו בזוגיות ואני עדיין לא התחברתי עם בן אפילו והכל מרגיש כאילו רע פשוט משום מה ובאמת כאילו יש לי משפחה שאוהבת אותי וזה ואני פשוט לא מבינה למה אני מרגישה ככה

שואל השאלה:
אין לי שום שמץ של מושג מה אני רוצה לעשות בעתיד אפילו לא בצבא

^^^הא
אז תשמעי עצה מאבא שלי שככה למד אוצרות מילים
למשל יש לך אוצר מילים שצריך לזכור, את עושה כרטיסיה מתקפלת
כאלו את כותבת מילה באנגלית ובשורה הבאה את הפרוש בעברית
ואז עושה קיפול של הדף כמו אקורדיון
ואז את קוראת באנגלית ומנסה לזכור בעל פה מה הפרוש בעברית, ואז מסתכלת לראות אם צדקת. או ההפך.
ואת קוראת את הכרטיסייה למשל באוטובוס או משהו כזה אם יש לך זמן.
הוא טען שזה ממש עוזר
מקווה שהבנת זה כמו אקורדיון מנייר

^^^חח
זה סתם לחץ חברתי מיותר הכל טוב, הרבה חושבים ככה בפועל זה לא ממש ככה.

בסדר גמור

שואל השאלה:
היית בזוגיות כבר?

שואל השאלה:
שאלה קצת מטומטמת אבל איך עובד החיים כאילו אחרי שמסיימים צבא ?
כאילו איך מכירים חברים?

אני אישית עברתי מסלול שונה קצת מרוב האנשים
ואני בתואר בשביל הצבא.
אבל באופן כללי ממה שאני יודע, אחרי הצבא מתגבשים חברים חדשים
כי החברים בתיכון כבר נעלמו כל אחד לדרכו.
בדרך כלל אחרי הצבא החברויות הופכות ליותר מצומצמות של שניים שלוש
וזה בעיקר מהצבא או מהשכונה.

לגבי זוגיות ממש רצינית התשובה היא לא, אפילו שאני מבין בזה, וזה בעיקר בגלל תסביכים עצמיים שלא תדעי
עניין של הגדרות ודברים כאלה.
וגם בגלל הלימודים שלא היה לי זמן להשקיע בזה

שואל השאלה:
זה מזה מפחיד פשוט להשאר לבד עכשיו כולם תמיד אומרים שזה עניין של זמן וזה עובר אבל כאילו זה כבר במשך איזה חמש שניפ כאילו מתי זה יעבור שאני אהיה בת שלושים

הם באמת צודקים שזה עניין של זמן. זה יקרה לך יותר מאוחר אל תדאגי.
תוך כדי הצבא ואחר כך יתחילו איתך ואז תגידי שזה יותר מדי.
הכל טוב

אם מישהו שצריך לדאוג זה אני, ואני לא דואג. אפילו שהמצב שלי מסובך פי כמה ממה שאת חושבת.
בכל מקרה אני אולי נוטש

שואל השאלה:
תודה רבה על השיחה הזאת! ממש עזרת לי:)

בכיף (:
גם לי היה נחמד
לילה טוב

היי,
מבקש להוסיף לפוסט ולשיחה.
שומע את המצוקה שלך, את הרצון העז והנסיונות שלך למצוא מקום שבו את מרגישה יותר בטוב, יותר בנוח - הליכות, זוגיות, חברה..
ואת מתארת דרך לא קצרה שבה את מרגישה שאת לא מצליחה להיות במקום שבו את רוצה. אפשר ממש להרגיש את התסכול שעובר עלייך, זה נשמע מאוד מכביד ומציק להסתובב עם תחושות כאלו, עם משקל כזה של מועקה... אני רק יכול לתאר לעצמי את עוצמת הכאב שאת מרגישה..
ומצד שני את מראה כמה את רוצה, כאילו בתחילת הפוסט כתבת שאת לא יודעת מה את רוצה ומה לעשות, ותוך כדי השיחה את כתבת מה את רוצה, ואולי נשאר לך לתכנן ולהתייעץ איך לעשות את מה שאתה רוצה... כמובן שיהיו הרבה מכשולים, בעיקר המון פחדים... אבל נשמע שאת מאוד רוצה, ואולי קצת יודעת מה.
מאוד ממליץ לך לא להשאר לבד עם התחושות והמחשבות האלו, אולי יש דמות כלשהי שאת יכולה לדבר איתה? לתכנן או לפרוק את מה שעובר עלייך? הורה, אח, בת דודה, מורה?

אני כותב לך כמתנדב בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
באותו עניין, מזמין אותך, לצ'אט עם נציג מנוסה. לפרוק, לחשוב ביחד, לבחון כלים לסיוע.
אפשר לפנות בלינק המצורף או בטלפון: 055-9571399