מה ההבדל בין לומדי התורה לבין 8200?

מסכים

כי 8200 אשכרה עושים משהו, בלי להעליב

8200 תורם למדינה במודיעין שלנו, לימוד תורה לא תורם בכלום למדינה

שואל השאלה:
ברני
אני מבין שלא קראת עד הסוף

שואל השאלה:
אנונימית
לכן כתבתי במפורש שאני פונה לאנשים שכן מאמינים בתנך וביהדות

בין התשובות האהובות עלי!
כל אחד תורם את חלקו בדרך אחרת. כולנו עם אחד.
וכמו שרובינו לא מבינים מה פועלים ועושים המתכנתים והמשרתים במודיעין, כך רובינו לא מבינים מה פועלים לומדי התורה.

היי hop hop,

ההבדל המרכזי הוא במטרות ובתרומה הישירה לצרכי הביטחון: חיילי 8200 עוסקים באופן פעיל במודיעין, ומגיבים לאיומים מיידיים להגנה על המדינה, בעוד בחורי ישיבה לומדים תורה מתוך אמונה שזה מחזק ומגן על העם היהודי ברוחו. כל אחד תורם בדרכו, אך השאלה איך משלבים זאת בשוויון ובצורה מאוזנת בישראל עדיין מעוררת דיון נרחב.

בברכה,
מובי.

בזכות 8200 יש לצה"ל ציוד חדשני ברמה גבוהה ומעבר לזה הם מספקים מידע מודיעיני קריטי שמנע המון פיגועים

^^^^אני גם מאמינה ביהדות, פשוט לא מאמינה שמריך להשתמט מהמדינה, אין שום בעיה לעשות יומיות וללמוד תורה ביחד, כמו אוניברסיטה גם עובדים וגם לומדים

חייל מ8200 יושב שעות מול המחשב בשביל להגן עליך ולאסוף מידע מודיעיני מהאויב לעומת בחור ישיבה
אני לא מזלזלת בלימוד תורה אל בסוף זה אנשים שסתם מפחדים ומוותרים לעצמם ובשביל להצדיק את זה טוענים שהם לומדים אם המדינה באמת היתה חשובה להם אז תמיד יש את האפשרות לשלב כמו בציבור הדתי לאומי שכן הולכים לישיבות ולומדים תורה אבל ביחד עם זה גם משרתים בצבא ומקריבים מעצמם

8200 עובדים כל השנה.
החרדים לא לומדים תורה כל השנה.(בבין הזמנים הרבה לא לומדים).
אחרי 8200 עובדים בעבודות שיפתחו את המדינה.
חיילים של 8200 נמצאים במסגרת צבאית, וחרדים לא(למרות שיש מסלולים מתואמים לחרדים).

שואל השאלה:
אז הבעיה היחידה שלך זה בין הזמנים?

שואל השאלה:
אז בעיקרון את מסכימה איתי, את לא חולקת על הרעיון שבני הישיבות מגינים על המולדת, את רק טוענת שהבעיה של החרדים היא שהם אינם מתגייסים תחת הפיקוד של צה"ל.
מבחינתך הכל היה טוב ויפה אם הישיבות היו ממשיכות כמתכונתם רק תחת צה"ל.
ופה נעוצה בעיה גדולה, הצבא מאז ומעולם היה כור היתוך, שמעבר להיותו צבא הוא גם מנסה להשריש את האידאולוגיה שלו לחיילים שלו. והאידאולוגיה שלו היא חילונית מאוד. הצבא מעולם לא באמת ניסה למצוא פתרונות אמיתיים לחרדים, וראיה לכך היא בציבור הדתי לאומי שנושר בהמוניו ועוזב את הדת.
החרדים פשוט לא מוכנים לוותר על הערכים שלהם ועל האידיאולוגיה שלהם.
מבינה היסטורית שרדנו כעם בדיוק בגלל אותם יהודים שסירבו לוותר על האידיאולוגיה שלהם

^^^לא רק.
גם בגלל שחרדים לא נמצאים במסגרת צבאית, כלומר לא בודקים אם הם לומדים או לא.
וגם הם לא עושים שום דבר חוץ מלימודי תורה.
(אני מדבר רק על החרדים שלא מתגייסים ולא עובדים)

שואל השאלה:
אתה אומר את מה שהיא טוענת

^אני גם אומר שחרדים לא עובדים ורק לומדים.
וגם שיש מסלולים מותאמים לחרדים.
אם דתי(לא רק חרדי) חושש מלהפסיק להיות דתי הוא יכול לעשות כמה שנים של ישיבה גבוהה או מכינה לפני הגיוס.

אתה אומר דברים שאין לך שמץ של מושג בהם הרבה מהציבור הדתי יוצא בשאלה אבל זה ממש לא בגלל הצבא כן יש כאלה שהצבא החליש אותם רוחנית אבל יש כאלה שגם בדיוק להפך שהצבא רק חיזק וקירב אותם לקב"ה וגם הרבה מהציבור החרדי יוצא בשאלה בלי ששירת אי פעם בצבא ככה שהטענה שהצבא מוציא בשאלה היא רק תירוץ
הצבא לא מנסה למצוא פתרונות לחרדים כי כרגע גם אין היענות מצדם אז אין סיבה להשקיע בלחפש פתרונות
ובוא חרדים שעומדים כל היום בבקום בשביל להפגין שלא יתגייסו זה ממש לא אנשים שיושבים ולומדים תורה אז לא רק שהם לא תורמים בצבא הם גם לא תורמים בלימוד תורה וגם מפריעים לסדר הציבורי

ומבחינה היסטורית שרדנו כעם לא רק בגלל אותם אלה שסירבו לוותר על האידאולוגיה שלהם אלא גם בזכות אלה שנלחמו ושמרו עלינו פיזית בטח עכשו שזה מלחמת מצווה שאפילו חתן ביום חתונתו יוצא למלחמה בתור יהודים מאמינים הם צריכים לצאת להילחם ולא לשבת במזגן או ללכת להפגין

שואל השאלה:
יש לי מושג על מה אני מדבר, הנתונים מוכיחים ש50 אחוז(!) מהציבור הדתלי נושר.
כמובן שהצבא זה לא הגורם היחיד, אבל אם נצטרך להצביע על גורם משמעותי בזה זה בוודאי יהיה הצבא, וזה היגיון פשוט.
לא סתם חלקים חזקים מהציבור הדתי לאומי הפסיקו לשלוח לצבא.

שואל השאלה:
ההבדל בין תקופת התנ"ך להיום, היא שאז הכוח השליט היה דתי

^4 יהודי שמספיק בטוח באמונה שלו לא צריך לפחד שהצבא זה מה שיגרום לו לסתות מהדרך

^^^^^^^רוב הציבור הדתי לאומי הולך לצבא אחרי מכינה או ישיבה גבוהה.
וכפי שאמרתי(ואתה ממשיך להתעלם) יש מסלולים מותאמים לחרדים

מתי הייתה הפעם האחרונה שישיבות גרמו לכור אירני להתפוצץ?

הצבא בנוי לא רק על לוחמים.
כדי שהמערך הלוחם יצליח צריך המון מעטפת מסביב, החל מאנשי מודיעין ועד לנהגים וטבחים.
כמו שבחורי ישיבה יצליחו ללמוד, צריך גם עובדי ניקיון ותחזוקה וכו'.

ההבדל הוא שגם אנשי המעטפת שותפים לדבר הגדול שנקרא הצלת ישראל מיד צר שקם עליהם, ויותר מזה, הם מקריבים כמה שנים ממסלול חייהם האישיים לטובת עם ישראל וביטחונו.

אני מאמין באמונה שלמה שבלי לימוד תורה אין קיום לעם ישראל ולימוד התורה שלנו משפיע על הצלחתנו בשדה הקרב, אבל מפריעה לי מאוד הגישה של הציבור החרדי למצב.
הם לומדים בישיבה כי זה המסלול הקלאסי של כולם, אפשר לומר שזו ברירת המחדל ואין כמעט אפשרות אחרת, כך שבין אם יש מלחמה ובין אם לא, הם לא עושים מאמץ לימודי מיוחד בגלל המלחמה. ולא, לקרוא כמה פרקי תהלים זה לא נקרא מאמץ ומסירות, עם כל מעלת התהילים.

עם ישראל נתון בשעת צרה והם פשוט לא שותפים לצרת הציבור, זה הפוך לגמרי ממה שהתורה מחנכת אליו.

ובייחוד הקריאה הגורפת שאף אחד לא יתגייס, גם לא כאלו שבעיקר רשומים בישיבה וכמעט לא לומדים ואנחנו יודעים שרבים המה. באיזו הצדקה? כי אין מסלול מתאים? אז תדרשו שיקימו בהקדם מסלול מתאים!
אבל בינתיים החיים יפים והכל כרגיל, קצת ים, קצת סיגריות, קצת מוזיקה וצ'ולנט בליל שישי, מה רע?

הנפנוף בטענה האמיתית שלימוד התורה משפיע ומסייע ללוחמים אמור להיות גורם מחייב. אני מסכים שבחור ישיבה צריך זמן להתאוורר, אבל אם לא לצמצם את ימי בין הזמנים ולהוסיף ימי לימוד, אז לפחות לעשות משמרות של לומדים, אבל גם זה לא?
אדרבה, בגלל שלימוד התורה כ"כ משפיע לטובה, איך אפשר לנטוש את הסטנדר ואת הגמרא בזמן שחיילים זקוקים לחמצן הרוחני של התורה??
ולא זו בלבד, יוצאים בקריאה שלא להעז לשנות את ימי בין הזמנים.

אתמהה גדולה!

מסכימה