מה דעתכם על ההנחה שמה שמאחד אותנו, כולל גדולי הניהיליסטים בינינו, זה הרצון להימנע מכאב?

מזוכיזם סותר אותה.
אולי אפשר להפוך את זה ל'לשאוף לעונג', כי במזוכיזם הסבל נועד לעונג, אבל כן יש רצון להגיע לכאב.

שואל השאלה:
אם הכאב מספיק חזק הוא יפיל גם מזוכיסט

אם הוא מספיק חזק, אבל ההנחה רק כוללת רצון להימנע מכאב, מה שבפשוטו סותר את המזוכיזם.

שואל השאלה:
זה יכול להיות גם כאב נפשי

מסכים. גם אם אין משמעות כלל, אף אחד לא רוצה כאב, וכאב זה יכול להיות פיזי כמו כריתת ידיים או מוות של אח/בן/הורה מהצד הרגשי.
המוות הוא לא ממש כואב. בתוך ראש של ניהליסט - אני בספק שהמוות לא משמעותי בעיניהם..

שהצלחת להגיע לאמת אוניברסלית, ברכותיי.

או כמו שנחמן מגדיר את זה - כולי עלמא.


באשר לניהליסטים, אני מניח שהם יטענו שהרצון להימנע מכאב הוא חסר משמעות כי לא ניתן להימנע מכאב לכן עדיף לותר על הרצון הזה.

^המשפט עדיין לא נכון. תתקנו אותו - מה שמאחד אותנו הוא הוא הרצון להימנע מכאב בסגנון "החיים שלי בזבל".

אתה מתעקש על הגדרה שטחית
כאב הוא לא בהכרח משהו פיזי
כאב זה דבר מופשט כאב הוא גם מנטלי הוא גם סימבולי, לא צריך להתעקש על ההגדרה הפיזית או המנטלית כאן באופי השאלה

^זה לא שטחי. הקונוטציה הראשונה של המון אנשים למילה כאב היא כאב פיזי. אם תשאיר את המשפט כמו שהוא כשאתה לא מדבר על כאב פיזי בכלל - הוא יהיה מטעה מאוד.

אני חושבת שכן. אפילו הניהיליזם שמצהיר על ריקנות נראה כמו דרך להקל על הכאב שבחיפוש מתמיד אחר משמעות בעולם שבאמת מסרב לספק אחת מוחלטת. דווקא ההבנה הזו, שבני אדם מטבעם מנסים לברוח מהכאב בדרכים כל-כך שונות, היא מה שמאחד ברובד הכי אנושי

אכן מה שמשותף בין בני אדם ובעיקר אלה שמתמודדים עם משבר אקזיסטנציאליסטי הוא הימנעות מכאב

^^^נכון כאב לרוב מתקשר עם קונוטציה פיזית, אבל לא במשפט שכולל את המילה ניהליזם

^כולל הניהיליסטים, לא רק הם.

נכון ועדיין מה מתקשר לך עם המילה ניהיליסטים? חוסר במשמעות
רוב רובם הגדול אם לא כולם בקרב הניהיליסטים סובלים מחוסר המשמעות של הקיום שלהם
מסכים שהוא יכל לנסח את זה מדויק יותר אבל אפשר להבין בין השורות.

הגיוני
ויש עוד מכנים משותפים

אממ אולי, אבל כאב לא שווה מוות.
כלומר יש אנשים שהכאב שהם רוצים להימנע ממנו הם חיים בדרך מסויימת, למשל.

שואל השאלה:
כן
גם אני למשל חושב שהמוות לא עד כדי כך מפחיד אותי. הכוונה לא הייתה למוות. עם זאת עדיין לא התעמתתי עם המוות פנים אל פנים (טפו טפו), כלומר הוא לא היה קרוב אלי מספיק כדי שאדע מה אני חושב עליו באמת

היה קרוב אלי במידה מסויימת, אבל לא באמת כי אני לא באמת חושבת שאני אמות בקרוב, זה יותר מדי ישמח אותי אז מרפי לא ייתן לזה לקרות...
בכל אופן מוות לא נראה לי מפחיד, צער הוא לא משהו אבל ייאוש וחידלון זה הגרוע ביותר בעיניי

שואל השאלה:
לדעתי המוות לא אמור לשמח אותך יותר ממה שהחיים משמחים אותך, כי המוות והחיים הם שני צדדים של אותו מטבע
מסכים ייאוש וחידלון

זה פשוט הרבה יותר קל ונחמד, למות
בעיקר על קידוש ה'

שואל השאלה:
איך את יודעת חחח?
חוץ מקידוש ה' שכביכול אמור להיות ממש טוב אחרי זה (גם אי אפשר לדעת)

מה אם יש גלגולים ואת חוזרת לאותו מקום והתמודדות עם דילמות החיים רק בדמות אחרת?

caligula
מזוכיסט מפיק הנאה מסבל פיזי או מנטלי

הוא לא מפיק הנאה מסבל מדברים בסגנון
"החיים שלי בזבל"

שואל השאלה:
^מה הכוונה וריאציות נוירולוגיות? וזה המכנה המשותף הנמוך ביותר

זה לא תמיד נכון, יש וריאציות נוירולוגיות; בנוסף, יש עוד המון שמאחד אותנו, אין סיבה להתייחס רק לזה.

לכן על קידוש ה' חחח

^
א. הבדלים בתפקוד המוח. לדוגמא, אנשים עם הפרעת אישיות גבולתית לפעמים פוגעים בעצמם פיזית כדי להסיט את דעתם מהכאב הנפשי.

ב. המכנה המשותף הנמוך ביותר הוא המבנה האונטולוגי של המציאות, הטבע והנשמה.
אך גם אם הנושא הוא אינו מטפיזיקה, ישנם עוד היבטים משותפים נמוכים יותר, כמו תחושה של מציאות מוצקה, חומר כבד, חום וצורה אינדיבידואלית שמסדרת את עצמה מסביב לתחושות הללו.
למה אתה רואה בבריחה מכאב כדבר הנמוך ביותר כשיש את מה שציינתי, ובנוסף יש עוד דוגמאות שניתן להוסיף?

כן, תועלתנות

שואל השאלה:
גם כאב נפשי הוא כאב. הם גורמים לעצמם כאב אחר, במטרה להימנע מכאב גרוע יותר.
מסכים לגבי חומר כבד וחום (שיכולים להתבטא גם ככאב). לגבי תפיסת המציאות, אנחנו לא באמת תופסים אותה בשלמותה ביום יום, אלא רק את האובייקטים המעניינים אותנו. עובדת קיומה היא אפילו נושא שנוי במחלוקת (אם כי יחסית מוסכם), זאת בניגוד לכאב שאין עליו מחלוקת. ישנו רק שוני מסוים בדרך בה כל אחד תופס כאב, בין אם נפשי או פיזי.

א. כן, זו לא דוגמא נכונה אך יש מקרים שאנשים פוגעים בעצמם בשביל הפגיעה והכאב; לא רק שהם לא מתחמקים מכאב, הם מחפשים אותו.

ב. "האובייקטים המעניינים אותנו", או מה שאנו כן תופסים, הם התממשות המלאה של מערכת היחסים בין לסובייקט ולאובייקט, זו לא כל המציאות אך זוהי מציאות החוויה.

ג. עובדת קיום האובייקטים שנויה במחלוקת בפילוסופיות חלקיות שלא מכילות את אמת האובייקט.

ד. יש מחלוקת על כאב כמו שיש מחלוקת על כל חלקי הנשמה, זה נמצא בתחומי הפנומנולוגיה והקיומיות. יש פילוסופים שלא מאמינים בתחושות הסובייקט אלא רק במה שמתרחש בעולם החיצוני לו.

מסכים

אוקיי איזה תועלת יש ליחסים מינים בין אחים?

תועלתנות זו גישה לפיה יש לתמוך באושר ובכל מה שיכול להסב הנאה, תוך כדי מזעור הסבל העולמי.
בעבר עלו טענות נגד תועלתנות שאמרו שלפי התועלתנות צריך לרצוח מישהו רנדומלי ברחוב ולתרום את איבריו לחמישה חולים שונים, ככה שתציל חמישה ותהרוג אחד, ובהתאם לשיטה התועלתנית תגרום להרבה יותר אושר על חשבון הרבה פחות סבל.
בגלל הבעיה הזו היו קצת שינויים בגישה התועלתנית, בין היתר כאלו שאומרים שאסור להשתמש באדם אחד ללא רשותו בשביל מטרות תועלתניות, כמו שהוצג בדוגמה.

למרות השינויים הקטנים שהיו הכרחיים, לפי הגישה התועלתנית אין שום סיבה ללהתנגד ליחסי מין בין אחים. אם הם נהנים מזה, אין בזה כל פסול.
מי שמתנגד לזה, לדעתי, לא תועלתן אמיתי.

תועלתני למה?
זה מגדיל את הסיכוים למחלות גנטיות

^לא אם משתמשים באמצעי מניעה, וכיום משתמשים כמעט תמיד.

מבחינה תועלתנית כולם צריכים לתמוך בגילוי עריות. למה לא תומכים בזה?

ההגדרה שלך זהה לזו שהבאתי חוץ מזה שהיא מורכבת ממילים אחרות.
"ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת".
לא לתועלת המוסרית.
גם בוויקיפדיה מגדירים אותה ככה:
"תּוֹעַלְתָּנוּת היא תורה פילוסופית, הנוגעת לתחום האתיקה וקובעת כי ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית."

לפי התועלתנות צריך להציל את ה-5 ולא את האחד בדיוק מהסיבה הזו - לתרום לחברה ולהפחית את הנזק.
זו הנאה במילים אחרות, וגילוי עריות הוא רק דוגמה אחת לזה. זה יגרום ליותר תועלת מאשר נזק ולכן אין בזה בעיה.

אני לא יודע על מה מבוססות כל הקביעות האלו בנוגע לבעיות במשפחה. בספק אם אפשר לבצע על זה מחקר בעולם המערבי, כי זה לגמרי לא חוקי.
אם יש שני אחים שנהנים מזה, ומסכימים לשכוח מזה מיד אחרי, אין שום סיבה תועלתנית להתנגד לזה.

אוקיי זה לא בדיוק נכון תועלתנות זו גישה שקובעת כי ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת המוסרית של עניין למשל להציל 5 שנים מלמות על פני בן אדם אחד כמו בדילמת הכרונית

מבין מה שאתה אומר אבל חשוב להבהיר את זה שתועלתנות מטרתה הנעלית היא לא הנאה

לגבי הטענה עם האחים זה סיטואציה מאוד ספציפית אבל סביר להניח שרוב מקרי גילוי העריות גורמים ליותר סבל מאשר הנאה בפן הפיזי הם נהנים אין ספק אבל בפועל לא הכל תלוי בטובות הנאה מיניות גרידא למיניות במשפחה יש השלכות מנטליות רבות קשרים מיניים בתוך המשפחה עשויים ליצור בעיות רגשיות ונפשיות. הם עלולים לפגוע מערכות היחסים הרגילות בתוך המשפחה, לפגוע בתחושת הביטחון וליצור בעיות מורכבות של זהות ומשמעות בתוך המשפחה לכן לא מוצא תועלת לטווח הארוך כנראה רק בטווח הקצר