זה מביך מצידי לעשות את זה?יש פה ה.א רק מזהירה

שמעו היו לי הפרעות אכילה לפני כמעט 3 שנים הן דיי קשות באמת שהכרחתי את עצמי לאכול רק 750 קלוריות כל יום והיו ימים שהייתי אוכלת רק 300 כי הייתי אוכלת דברים מאוד קטנים שלא משביעים בכלל(מיותר לציין שהימים של ה300 לא עשו לי טוב גופנית כי מצאתי את עצמי יום למחרת כמעט מעולפת לא יכלתי לעמוד או לזוז כמו שצריך מרוב החוסר אנרגיה שהיה אבל נפשית אהבתי את זה מאוד ורק רציתי להמשיך עם זה פשוט התאהבתי בזה למרות הנזק שזה עושה לגוף)לפני חצי שנה חזרתי לספור קלוריות ולשנוא את עצמי ואני משתדלת להפחית את הכמות אוכל שאני אוכלת(הייתה תקופה של שנה וכמה חודשים שזה בקושי השפיע עליי,הייתי בטוחה שיצאתי משם)חברות שלי ידעו שהיו לי הפרעות אכילה בעבר אבל מאז שזה חזר לא סיפרתי לאף אחד ואני מוצאת את עצמי רושמת בפתקים של הקלוז באינסטגרם"רק התחיל היום וכבר אכלתי 500 קלוריות" ודברים כאלה על הקלוריות אני באמת כל הזמן שנייה מללחוץ על שיתוף אבל שאלתי פה כמה אנשים בסטיפס על אם זה מביך ואמרו שכן אבל זאת הדרך היחידה שלי כנראה להגיד שמשהו שם לא בסדר,קשה לי לפתוח את הנושא הזה שוב בפני החברות שלי,אני דיי בטוחה שהן חושבות שכבר ניצחתי את זה כי מאז שחזרתי לשם הפסקתי לדבר על זה בפתאומיות אני אגב ניסיתי לשתול רמזים בסטורים של הקלוז ובריפוסט אבל אף אחד לא מבין אז אני רוצה לעבור לפתקים של הקלוז וכיאלו זה לא מביך?באמת אני לא רוצה שיחשבו שאני רוצה צומי אבל אני צריכה לתת אותות שיש פה משהו כי אני לא יכולה להסתדר עם זה לבד..