אשמח שתכנסו למשהו קטן שכתבתי ותביעו את דעתם על זה...

אני רוצה לעשות משהו עם החיים שלי , לצאת יותר מהבית , לעזור לאנשים , להתנדב , לפתח את הכישרונות שלי , לעשות ספורט , להיות בן אדם טוב יותר. אבל יש בעיה אחת קטנה , הפלאפון שלי..
הקושי הכי ענק שלי , המכשיר הקטן והממכר הזה. שאני נכנסת בו לכמה דקות ויוצאת אחרי שעות.. ואז אני חושבת לעצמי.. מה יהיה בסוף? מה יהיה כשאהיה מבוגרת? מה בעצם יזכרו ממני? מה אני אזכור מהחיים שלי? את כל השעות שביזבזתי בפלאפון? את כל הסרטונים על החיים של האנשים האחרים? ושוב ושוב המחשבות האלו חוזרות על עצמן ומהדהדות לי בראש , אני צריכה לשנות את השגרה הזאת. אני חייבת לעשות משהו , אבל כמו שאמרתי הפלאפון זה הקושי הכי גדול , האויב הכי גדול שלי. ואני רוצה שיזכרו ממני משהו , אני רוצה להשאיר פה חותם , אני רוצה שיגידו את השם שלי ואנשים יכירו אותי , יזכרו מה אמרתי להם , איך השפעתי עליהם לטובה.. אבל מאיפה השינוי מתחיל? ואיך השינוי הזה מתחיל? אני מנסה , מנסה ומנסה , כל הזמן רק מחפשת פה את התשובה.

מה אתם חושבים?