הגיוני שהייתי בהפרעת אכילה שנה ויצאתי מהן וכל זה בלי אבחון, בלי להגיע לתת משקל, ובלי התערבות של דיאטנית/ מטפל רגשי?

אולי לא היו לך הפרעות אכילה וזאת פשוט הייתה תקופה לא משהו עם אוכל אבל מי יודע

ברןר ברןר אבל ברור שכן, הפרעות אכילה זה דבר ראשון הפרעה נפשית לא משנה לאיזה מצב הגעת או עם איזה אבחון!!!

שואל השאלה:
^^לא לא
אני התעסקתי בקלוריות כמה שעות ביום, הקאתי, ירדתי 4 קילו בשבועיים, החיים שלי סבבו סביב זה, היו לי בולמוסים, צומות, פחדתי מאוכל, לא זכרתי בכלל מה זה רעב/ שובע, הייתה תקופה שאמא שלי העירה אותי משינה כדי שאני אוכל ואומרת לי שאני חייבת לשבת לאכול ואמא שלי היא ממש לא מהלחוצות, כל המשפחה שמה לב והיערה הערות על המשקל, ראיתי אוכל נטו כמספרים, לא התייחסתי בכלל לטעם רק לכמה חלבון/פחמימה/ שומן יש באוכל, סבלתי כל כך

מבינה אותך ברמות! וברור אלו הפרעות אכילה לכל דבר.

אהובה , זה לא אמור לשנות לך אם אנשים מאמינים לך או לא. הכי חשוב שאת יודעת שעברת תהליך והצלחת להציל את עצמך מעצמך ! ואני גאה בך , והלוואי והייתי את במקרה הזה ❤